הפליליסטים מדברים - פרקליטי חיפה פ ת ו ח ו ת הגנה באינטרנט - מפני טרור, על הדור הצעיר והיכולת של המדינה גברים בראש - נשים לירכתיים?

בדלתיים פ ת ו ח ו ת לשכת עורכי הדין בישראל - מחוז חיפה גליון מס' n 43 מרץ - אפריל 2012 הפליליסטים מדברים - פרקליטי חיפה הגנה באינטרנט - מפני טרור, על הדור הצעיר והיכולת של המדינה גברים בראש - נשים לירכתיים?

מחוברים ומתעדכנים און-ליין עלה לאינטרנט אתר הפייסבוק של ועד מחוז חיפה. www.facebook.com/haifabar אם אתה לא שם - אתה לא מעודכן!!! החברים והחברות מוזמנים/ות להצטרף, להתעדכן וגם להגיב, להציע ולהיות מעורבים. דעתכם/ן והתייחסותכם/ן חשובה כדי שנוכל להעניק לכם/ן שירות מקצועי, מיטבי ויעיל. לחיצה קטנה ואתם נשארים מעודכנים במהירות! החלפת כתובת דואר אלקטרוני? עדכן/י אותנו! על מנת שנוכל לעדכן אותך במתרחש בלשכה באופן שוטף ולשמור אתך על קשר אינטנסיבי פשוט להפעלה, מהיר, יעיל וחסכוני - נבקשך להמציא לנו את כתובת הדואר האלקטרוני שלך באמצעות האתר: http://www.israelbar.org.il/pratim על כל שינוי - נא להודיע! ועדת ספורט של מחוז חיפה מזמינה אתכם עורכי הדין, שופטים, מתמחים ובני משפחותיהם לחמם מנועים לקראת יום הספורט ה- 6 של מחוז חיפה שיתקיים ביום חמישי, ל"ג בעומר, 10.05.12 החל מהשעה 08:30 ועד השעה 22:00 במועדון "ספייס נשר כרמל" דרך בר יהודה 113, נשר )בין אולמי הינומה לקיבוץ יגור( הקדימו להרשם! המשחקים יתקיימו בענפים הבאים: כדורסל, קט-רגל, תחרות קליעה ל- 3 נקודות, פינג פונג, שחייה, שש-בש, ברידג' פעילויות לילדים )החל מהשעה 11:00(: תכניות והפתעות לילדים וגם מגלשות מים, מתקנים מתנפחים ותחרויות של ילדים - מבוגרים ניתן להשתמש בחדר הכושר שבמקום בהצגת תעודה רפואית. יש במתחם קפיטריה המעוניינים יירשמו אצל רכזת יום הספורט, גב' רקפת גלעד בטל': 04-8698163, בפקס': 04-8698164 או בדוא"ל: rakeft_g@zahav.net.il

גליון מס' n 43 מרץ-אפריל 2012 בדלתיים פ ת ו ח ו ת תוכן העניינים עורכת: טל דניאל-חבקוק עורכת משנה: עו"ד חנה קציר יו"ר ועדת העיתון: עו"ד ארנית זוננברג יעוץ: עו"ד מיכל שקד עו"ד יהודית קורן חברי מערכת: עוה"ד רון אביב, ליז אהרון, עפר אטיאס, ארנה אלבז, אורית אסנין, רות ברזילי, איטי יעקבי, ליאור מזור, דנה נוף, יעל פנקס, שימי קדוש יו"ר ועד המחוז: עו"ד יוסי חכם מנכ"ל ועד המחוז: גב' רביטל אלמוז הפקה ופרסום: נירפרינט מדיה והפקה בע"מ, טל' 03-6496069 www.nirprint.co.il עיצוב: אילן פארי www.peeri.com מודעות : קארין רומנו 050-5295330 Karin@nirprint.co.il צילומים: אמנון אלוני, יואב בכר,iStockphoto Shutterstock.com דוא"ל המערכת: ib@haifabar-law.org.il טל' 04-8537015/7 4 על הסף - דבר יו"ר ועד מחוז חיפה עו"ד יוסי חכם 6 הפרקליטים חוד החנית - הפליליסטים של פרקליטות מחוז חיפה בשיחה מרתקת עם עו"ד ארנית זוננברג על משמעות ועל יומיום 10 עוד דעה - חוק האזרחות נגד - כל כך גבוה שאינו רואה את הצדק עו"ד מוחמד גאלב יחיא בעד - היעד הושג אבל... עו"ד אבי גולדהמר 12 אקטואלי שיוויון נשים - המילים שאינן מתחברות עו"ד שימי קדוש 14 חווה'לה תראי מה עשית? עו"ד ארנית זוננברג 16 און ליין המדינה כאוכפת חוק פלילית באינטרנט עו"ד חיים ויסמונסקי 18 חינוך לנער על פי דרכו גלעד האן 28 לשכה ושות' מדווחים מהשטח, הודעות לשכה, חדשות המקצוע ועוד. בעריכת עו"ד חנה קציר 36 אתיכאן סוגיות אתיות שעלו במחוזנו בעריכת עו"ד רן זינגר 38 עניין נוסף אל עיר התעשייה התת קרקעית בבית גוברין ומרשה נורית גרינברג 40 בצריך עיון מדינת ישראל ועורך הדין עו"ד יעל פנקס 42 עו"ד פנים למשפט נאום המלך - אמנות השכנוע ככלי משפטי באתונה העתיקה ד"ר דניאלה דוויק פני הרטוריקה המשפטית בעידן הדיגיטלי ד"ר עו"ד יניב זייד 44 הסטנד אפ שהחמצתם בהשתלמות באילת עו"ד מארק שירין 6 24 45 20 הולך לעבודה או הולך לעבוד בהעדר הגנה על רשות הסייבר לחלק ערכות מגן וירטואליות ד"ר ברוך שמעוני ד"ר עו"ד שרון אהרוני-גולדנברג חברי ועד מחוז חיפה 21 עו"ד יוסי חכם, יו"ר שיטת מבחני ההסמכה - ביקורת מבית 46 עו"ד איתן לדרר דין ואומר עו"ד יניב לנקרי עו"ד ג'ובראן ג'ובראן מות הניזוק לאחר מתן פסק-דין מול עקרון בדלתיים פ ת ו ח ו ת עו"ד מיכל שקד לשכת עורכי הדין בישראל - מחוז חיפה סופיות הדיון עו"ד חיים קינן עו"ד צבי לוטן 22 בשער: 47 ילד אסור ילד מותר עו"ד טל אבריאל הפרקליטים - עו"ד ארנית זוננברג הפליליסטים של החזרת ילדים חטופים על פי אמנת האג "יום ההרשעה" פרקליטות עו"ד תמיר קלדרון עו"ד טל אטקין עו"ד יניב לוזון מחוז חיפה 48 עו"ד ואאל חלאילה צילום: דלתות מסתובבות 24 עו"ד ענבל עפרון עו"ד השאם דאוד ד"ר נויה רימלט טוב לדעת עסקים חברתיים מחפשים אכסניה חוקית עו"ד וסים פלאח המערכת אינה אחראית לתוכן המודעות, עו"ד חוסיין מנאע הידיעות והמאמרים. 50 עו"ד ירון קידר הדעות והפרשנות המתפרסמות הינן על Final Offer עו"ד אמאני חלאילה דעת הכותבים ובאחריותם הבלעדית. נתיני הגביר ממשרד האוצר 26 עו"ד אורי שרם כל ההצעות בחוברת זו כפופות לחוק צולם ביום חול הגנת הצרכן. עו"ד עפר אטיאס עו"ד יוסף ליבנה נשף מחוז חיפה המסורתי לשכת עורכי הדין בישראל - מחוז חיפה בנין הסיטי סנטר, שד' בן-גוריון 6 חיפה, טל' 04-8537015/7, פקס' 04-8553033 דוא"ל: ib@haifabar-law.org.il 18 36 בדלתיים פתוחות 43 מרץ-אפריל 3 2012

צו גיוס! לפעמים מגיע הרגע שנמאס. בעיקר הרגע שבו נמאס לקטר ומגיע הזמן לקום ולעשות. יש לנו ביד מקצוע מדהים ובידנו גם הכוח למנוע מגורמים שונים לקלקל אותו או ליצור למקצוע הזה קונוטציות שליליות. ישבנו במערכת העיתון ודיברנו על הדברים המטרידים, מייגעים או מעצבנים אותנו, כשאנו עושים את עבודתנו כעורכי דין. הסתבר לנו שיש לא מעט. בנוסף להצפת המקצוע נוכחנו לגלות שאחת הבעיות המטרידות ביותר היא הסגת גבול המקצוע - תופעה הולכת ומתעצמת, שבה אנשים וגופים מסחריים מעניקים שירותים משפטיים, שעל פי חוק ולא בכדי, יוחדו לעורכי דין. גורמים אלה אינם בעלי המקצועיות הנדרשת, אינם כפופים לכללי אתיקה, פועלים ללא כל פיקוח וגרוע מכך - ללא ביטוח אחריות מקצועית. גורמים אלה מפרסמים את עצמם ומשדלים לקוחות פוטנציאלים בכל דרך אפשרית, בניגוד לעורכי דין, המנועים לפעול כך עקב כללי האתיקה. נוסף לבעיות הגדולות, גם סוגיות קטנות יכולות להיות מטרידות ביותר. קחו, לדוגמה, את העדר השילוט וההכוונה בבית המשפט. הבאים לבית המשפט בחיפה יכולים לכתת רגליהם בתוכו זמן רב עד שיהא בידם למצוא את אולמו של השופט הרלבנטי להם, דומה משהו למשחק 'מחפשים את המטמון', רק ללא רמזים. האם שילוט הוא אתגר כל כך קשה? ואם בבית המשפט עסקינן, העדרם של מחשבים וחיבור לאינטרנט בספרייה, כפי שהיה לפני 30-40 שנים, מקשה מאד על עורכי הדין ומכעיס לא פחות ממחירי המזנון המופקעים ומחירי החניה הגבוהים. ומה לגבי נט המשפט? תוכנה שבמאה ה- 21 עדיין שולחת שורת הערה בסגנון: "בשלב זה מומלץ להשתמש באתר זה באקספלורר 7 )למשתמשים ב- 8 ו- 9 יש ללחוץ על כפתור תאימות לגרסה קודמת(". דומה שעורכי הדין הם היחידים בשוק שמזמינים טכנאי מחשבים לעשות Down Grade למחשבים שלהם על מנת להתאימם למערכת הזו. וגורם נוסף, המתחרה על תפקיד 'הקש שישבור את גב הגמל', הוא הזלזול בזמנם של עורכי הדין - בעיקר כשהוא מגיע מהיושבים על כס השיפוט, אבל גם מעובדי המזכירויות. בקיצור, במקום לעסוק בתחביב הלאומי - לשבת, לכעוס ולשחרר קיטור, החלטנו לעשות מעשה ולצאת למלחמה. אפשר שנהיה דיפלומטים, אך כשדרכי שלום לא תסייענה בידינו, נדע גם להילחם - נגיש תלונות למשטרה נגד מסיגי גבול המקצוע ונגד עורכי הדין שמשתפים איתם פעולה. נגיש תלונות לוועדות האתיקה, ונשתמש בארסנל הכלים שבידינו על פי הצורך. אני פונה בזאת אל החברים והחברות במחוז אותם אני רואה מגויסים בזה הרגע למלחמה האמורה, כי בנפשנו היא. עזרתכם יכולה להיות במתן מידע על מסיגי גבול המקצוע, על עורכי דין שעוברים עבירות של שידול ושיתוף עם מסיגי גבול המקצוע, על מקרים שהגיעו לטיפולכם לאחר שנגרם נזק מהמתיימרים להיות מומחים ונוגסים בפרנסתנו. נודה גם על כל מידע בנושאים אחרים המקשים על העבודה היומיומית. לכל בעיה אנחנו הכתובת : במייל ib@haifabar-law.org.il או בפקס: 04-8553033 או בדואר: ת"ד 8954 חיפה 31090. אלו מכם המעוניינים להצטרף באופן פעיל לעשייה במחוז, מוזמנים להצטרף לפעילות הוועדות השונות או להעלות על כתב את הדברים המכעיסים אותם לטיפול ולפרסום בגיליון הקרוב של 'בדלתיים פתוחות'. בברכת חג שמח, יוסי חכם, עו"ד יו"ר ועד המחוז הכניסה לעורכי דין בלבד! 4 בדלתיים פתוחות 43 מרץ-אפריל 2012

המכון הלאומי לשיקום נפגעי ראש אבחון מדויק. טיפול נכון. שיקום מוצלח. שיקום מפגיעת ראש, כתוצאה מתאונות, חבלות, ארועי טרור או מחלות, הוא במקרים רבים מהלך מורכב ורב פנים. הידע והניסיון המקצועי והמדעי אשר נצברו במכון הלאומי לשיקום נפגעי ראש במהלך 35 שנות פעילותו, מבטיחים אבחון מדויק של היכולות והקשיים, טיפול נכון ומותאם אישית והגשמת מלוא הפוטנציאל השיקומי - התעסוקתי, החברתי והמשפחתי. תכניות אבחון וטיפול מגוונות המכון, מהמובילים בתחומו בישראל, מציע למאות גברים ונשים המאובחנים, מטופלים ומשוקמים בו מדי שנה, מגוון תכניות אבחון וטיפול ייחודיות תוך התאמה מלאה לצרכיו של כל פונה: אבחון נוירופסיכולוגי שיקומי מקיף וכוללני לשם התוויית תכנית שיקום או לצרכים משפטיים טיפול פרטני תכנית יום ייחודית לשיקום קוגניטיבי ותעסוקתי כוללני סדנאות הכשרה קדם תעסוקתית מסגרת יומית קבועה למשתקמים ותיקים השמה בעבודה טיפול זוגי ומשפחתי ייעוץ פסיכיאטרי השקעה בטיפול - הצלחה בשיקום למכון אחריות ומחויבות גבוהה ביותר כלפי המטופלים. הטיפול כוללני ומקיף את כל קשייהם של המשתקמים. אלו מטופלים בה בעת על ידי מספר אנשי צוות מקצועי. הצוות מיומן ומוכשר בשיטות אבחון וטיפול נוירו קוגניטיבי, נפשי ותפקודי, המותאמות במיוחד לאנשים לאחר פגיעה מוחית. כל אלו, יחד עם מסירות ורגישות הצוות לצרכי המטופלים, מבטיחים טיפול באיכות הטובה ביותר והצלחה שיקומית. המכון נמצא בשורה הראשונה מבחינת פיתוח שיטות אבחון וטיפול עדכניות, ואחוזי ההצלחה שלו דומים לאלו של טובי המכונים בעולם המערבי. המכון מנוהל ומבוקר על ידי אגפי השיקום במשרד הביטחון ובמוסד לביטוח לאומי, משרד הבריאות ונציגי ציבור נבחרים מסקטורים מגוונים במשק. קליניקות לקהל הרחב בנוסף לתכניות השיקום לאנשים עם פגיעה מוחית, מפעיל המכון גם קליניקות ייעודיות המתמחות בטיפול בהפרעות זיכרון בגיל המבוגר, בליקויי למידה בקרב צעירים ובקשיי הסתגלות לאחר טראומה, נכות או מחלה. המכון הלאומי לשיקום נפגעי ראש )ע"ר( מרכז רקנאטי לשיקום רח' יצחק שדה 89 תל אביב 67228 טל. 03-5650888 פקס. 03-5624779 recanati@shikumr.org.il מרכז שפיצר לשיקום רח' יהודה הנשיא 3 נוה דוד חיפה 35425 טל. 04-8301334 פקס. 04-8301352 spitzer@shikums.org.il סניף גליל כפר ורדים רח' מעלה הגליל 1 כפר ורדים 25147, ת.ד. 1562 טל. 04-9971567 052-8876070 )לימור שרוני( פקס. 04-9575224 galil@shikumg.org.il www.neuropsy.co.il

עו"ד זוננברג הפרקליטים ארנית הם צעירים, מרשימים, עובדים קשה, מודעים נפגשנו לשיחהמ נינוחה שהובילה אותנו למחוזות שונים. היטב לכל מילה שיוצאת מפיהם והם משלנו. נתחיל מעולם הדימיון... הכירו את חברי פרקליטות מחוז חיפה - כירים את הפרסומת לדאודורנט האופנתי, זו של גבר שחום ומסוקס שמשנה מקום "הפליליסטים", שהסכימו לאפשר לנו הצצה כל רגע, רגע אחד יושב על הסוס, רגע שני מרתקת אל העבודה המעניינת, הדילמות, וגם עם פנינים בתוך צדפה וכרטיסים ל"דבר השגרה המאפיינת את עבודתם. הזה"? בואו נעשה את אותו תרגיל: הסתכלו על הנייר לפניכם, עצמו עיניים, דמיינו חבורה של פרקליטים נחושים, אתם רואים את "פרקליטי אל. אי"? שוב לכאן, על התמונות צד, חבורה יפה, נכון? הם יכולים להיות חלק מסדרה על "היפים והחכמים", תופסים את הרשע, עוזרים למסכן, ומסיימים את היום בבירה צוננת בפאב השכונתי כשבארי וייט ז"ל מתנגן ברקע. דמיינו לחימה בפשיעה, דמיינו חליפה מהודרת, שוב לכאן, הסתכלו דרך החלון, הים מצד אחד, ארובות מעשנות מצד שני, אתם בחיפה. הסתכלו בעיתון היומי, הפשיעה גואה, אלימות במשפחה, תינוק מת, חקירה משטרתית, מעט מדי משאבים, בום, טראח, "קאט" חזרתם. ועכשיו, הקשיבו לפרקליטי מחוז חיפה פלילי, המחוז המתפרס מראש הנקרה ועד חדרה כולל אזור ואדי ערה, כרמיאל והישובים בסביבה. המחוז היחיד העובד מול שני מחוזות של משטרת ישראל, קולט אלפי תיקים המועברים מידי שנה מ- 13 תחנות משטרה, וכן מהיחידות הארציות יאל"כ, יחב"ל מח"ש וכיוצ"ב. בנוסף, מטפלת פרקליטות המחוז במגוון התחומים הפליליים: עבירות פשיעה חמורה )רצח, אונס, סחר בנשים, שוד, סחר בסמים, עבירות ביטחוניות ועוד( עבירות מס, עבירות רשלנות ועד להונאה ושחיתות שלטונית. פרקליטות המחוז מייצגת את המדינה בוועדות שחרורים, בעתירות אסירים בבתי הסוהר - דמון וכרמל ובוועדות פסיכיאטריות במרכזים לבריאות הנפש - שער מנשה, טירת הכרמל ומזרע. עו ד אורלי רוזנטל-נעמן סגנית בכירה בפרקליטות חיפה-פלילי; 13 שנה בפרקליטות חיפה; נשואה לעו ד בעל משרד עצמאי העובד כסניגור מטעם הסנגוריה הציבורית; אם לשלושה; בתו של רו ח מתתיהו רוזנטל, יו ר לשכת רואי חשבון בחיפה והצפון; שימשה כמתמחה של היועמ ש אליקים רובינשטיין וסיימה התמחות בפרקליטות חיפה-פלילי. עו ד רנדה בדארנה סגנית בכירה א בפרקליטות חיפה-פלילי; נשואה לעוה ד עבד אל כרים בדארנה, בעל משרד עצמאי בתחום האזרחי; אם לשלושה; התמחתה בתחום האזרחי ואף עבדה תקופה קצרה במשרד אזרחי, שבסיומה החליטה על מעבר לתחום הפלילי; 16 שנים בפרקליטות; חברה בועדת האתיקה של מחוז חיפה של לשכת עורכי הדין. עו ד ענבל ברנסון-יהודאי סגנית בכירה א' בפרקליטות חיפה-פלילי; נשואה ואם לשני בנים; בתו של עו ד עמיר ברנסון; התמחתה בפרקליטות הפלילית חיפה אצל המשנה לפרקליט המחוז, עוה ד דינה רויטגרונד; 14 שנים בפרקליטות; פעילה בלשכת עורכי הדין במחוז, בין היתר, חברה בועדת האתיקה. עו ד הילה כץ סגנית בכירה א בפרקליטות חיפה-פלילי; נשואה לעמית, יועץ השקעות בבנק לאומי; אם לשתי בנות; התמחתה בפרקליטות הפלילית במחוז חיפה אצל עו ד רונית וינריב, המנהלת כיום מחלקה בפרקליטות; נמצאת בפרקליטות כבר 14 שנים, כל השנים עוסקת אך ורק בתחום הפלילי. עו ד צחי נמירובסקי סגן בכיר א לפרקליט מחוז חיפה-פלילי; נשוי לטל, ראש מדור לימודי תואר שלישי באוניברסיטת חיפה; אב לשני בנים; התמחה בפרקליטות מחוז ירושלים, בתקופתו של פרקליט המדינה כיום, עו ד משה לדור; טעם מהתחום האזרחי, וחזר לתחום הפלילי במחוז חיפה; 12 שנים בפרקליטות חיפה. על העבודה - ללא הקשקושים הרומנטיים ענבל: "בעיני, הדימוי של לוליין בקרקס שמג'נגל הרבה מאוד כדורים ומשתדל שאף אחד מהם לא ייפול, הוא ההולם ביותר. עבודת פרקליט תביעה פלילי כוללת הרבה מאוד הופעות בבתימ"ש והרבה מאוד תיקי הוכחות, המסתמכים על דד-ליין שמצריך הכנה וזה, מטבע הדברים, מקבל עדיפות. הכנת התיק להוכחות דורשת הכנה משפטית לצד הרבה מאוד הכנה טכנית: פגישה עם מתלוננים, הנחיות למשטרה לחקירה, זימון עדים ודאגה שיופיעו במועד, הכנת חומר לבימ"ש וכיוצ"ב. בשלב הכנת התיק, שבו בוחנים אם להגיש כתב אישום או לסגור את התיק, מדובר לרוב במקרים של אנשים שאינם עצורים והתיק ממתין להחלטה. בנוסף, ישנם תיקי מעצר שבהם החשוד עצור, המקבלים עדיפות. כיום, ישנה חלוקה מסודרת של שבועות 6 בדלתיים פתוחות 43 מרץ-אפריל 2012

תורנות כך שפעם בחודש יש שבוע תורנות. מעבר לתכנון השוטף, אני צריכה לקחת בחשבון שיכול להגיע בכל רגע תיק מעצר שישנה את סדר העבודה". מתמודדים עם הלחץ? ענבל: "הרבה מאוד עומס ולחץ. אני מתכננת את היום לפי המטלות הדחופות ביותר, כשבין לבין נכנסים בלתמ"ים, אבל יש תחושה מתסכלת שהעבודה אף פעם לא נגמרת לא משנה כמה אתאמץ. עוד תיקים ועוד עבירות - "איגוד העבריינים" איננו שובת וגם המיתון לא משפיע עליו...". הילה: "העומס דומה לזה של כל עוה"ד אבל בעבודת הפרקליט נוסף מתח נפשי ועומס רגשי. כל תיק בטיפולי, שבו ילד שנפגע או אדם שנרצח, מותיר אצלי חותם אישי. העבודה כל הזמן איתי ולא תמיד קל לנטרל". את רנדה, אשה מטופחת מאוד, מלאת שמחת חיים, אני מכירה אישית. קשה לי לדמיין אותה כקשוחה. כשאני אומרת את זה, חבריה צוחקים. מתברר שדווקא למי שמוכרת לחבריה למקצוע כרוח צחוק תזזיתית, יש מוניטין אחר בתחום המקצועי. רנדה: " דווקא לי יצא שם של קשוחה, אולי בשל הצורך שלי לשמור על איפוק וניטרול רגשות, כדי להתמודד עם הרוע. אני לעיתים סופגת קללות ונאצות, רק מכיוון שאני מבצעת את תפקידי. מהצד השני עומד בן אדם. אולי אדם שפשע, אבל בן אדם, שכתוצאה מעבודתי המקצועית עתיד לעיתים לאבד את חירותו. זכור לי מקרה של כתב אישום שהוגש נגד שני אחים שרצחו את אחותם על רקע התעקשותה שלא להינשא לאדם נשוי. סירבתי בכל תוקף להגיע להסדר טיעון. לכל אורך הדיונים ספגתי קללות קשות ואיחולי רוע וזדון. אין ספק שאישית היה לי קשה. כשהסתיים התיק, כל העומס והלחץ הנפשי הולידו פורקן של דמעות. כשמנצחים בתיק חשוב בתחום האזרחי, המשרד יוצא לארוחה גדולה. אצלנו, לפעמים דמעות של פורקן מסיימות דווקא הצלחה בתיק גדול. בעבודה עלי להיות בשליטה כל הזמן ולמדתי לנטרל כל סטיגמה אנושית למיקסום היכולת המקצועית. אני מאוד משתדלת לעשות החלטות ענייניות. דווקא הנאשמים, כך מתברר, מחזיקים בסטיגמות. להתמודד עם הביקורת מצד אחד, עבריינים שרואים בכם אויב ומצד שני, מתלוננים שמרגישים שלא מיצו את הדין עם הנאשמים שפגעו בהם. אפשר לצאת "טוב" מהסיפור הזה? צחי: "אין לי מושג איך רואים אותי העבריינים. אני סבור שמרביתם מבינים שהתביעה מבצעת את תפקידה. אני חבורה יפה, נכון? הם יכולים להיות חלק מסדרה על "היפים והחכמים", תופסים את הרשע, עוזרים למסכן, ומסיימים את היום בבירה צוננת בפאב השכונתי כשבארי וייט ז"ל מתנגן ברקע בדלתיים פתוחות 43 מרץ-אפריל 7 2012

"עולמה הרגשי של הילדה נחשף בפניי, היא בכתה שאין איש בעולם שתומך בה ואוהב אותה ואמרה כי היא מרגישה שאין לה לאן לחזור. היא התחננה שאקח אותה עימי ואגדל אותה כבתי" מקווה שהם מכבדים אותי כפי שאני נוהג כלפיהם, במהלך ניהול התיק והחקירות הנגדיות. מעולם לא נתתי לתיק להפוך למשהו אישי, וגם כשאני טוען בפני נאשם שהוא שקרן, אני מנסה לעשות זאת תוך הצגת העובדות במטרה לקבל הסבר". אורלי: "הצורך לשמור על אובייקטיביות ועל האינטרס הציבורי עומד מעל לכל. איני עורכת דין של מתלונן, אני, מהרבה בחינות, חייבת גם להגן על זכויות הנאשם. זה לא פשוט". רנדה: "קרה לי שהפניתי את תשומת ליבו של בית המשפט לנאשם שלא מבין את מה שקורה מסביבו. איני רוצה הרשעה שנולדה על רקע חוסר איזון בין המאשימה לנאשם". מקורות תמיכה? ענבל: "קודם כל מהקולגות, הון אנושי, אוכלוסיה דינאמית של פרקליטים צעירים ונמרצים אך גם מנוסים. יש הרבה התייעצויות ושיתוף פעולה. כשמדברים, קל יותר". הילה: "נכון, יש פה מאגר גדול של ניסיון. תמיד יש מישהו שנתקל בעבר בבעיה דומה. אנו מאוד עוזרים זה לזה כמו ב"דינאמיקה קבוצתית" וותיקים וצעירים מטפלים באותם תיקים, ללא התמקצעות מיוחדת, וזה מאפשר גם למידה וגם התרעננות. ובבית? אורלי: "בעלי סניגור. לכאורה אינטרסים מנוגדים - אבל למעשה הרבה פרגון ותמיכה. זה שיש לנו מקצוע דומה מאפשר הבנה לעומס ולמתח הנלווה לעבודה. באותה מידה אני מגלה הבנה לכך שהוא צריך לצאת לבתי המעצר בלילה". תיקים שמשאירים חותם... צחי: "כמעט כל תיק, אפילו האיזוטרי ביותר, מעלה מחשבות ותהיות. החל מרגע בחינת הראיות שהמשטרה אספה עולות שאלות - אם יש די להביא להרשעה ועד לסיבה שגרמה את העבריין לבצע את המיוחס לו. לא שיש לכך רלוונטיות לשאלת אשמתו, אך כבן אנוש אלו מחשבות שעולות. לדוגמא, בתיק שהגשתי בעבירת ניסיון לרצח כנגד נאשם יליד 1950, שניסה לרצוח את אימו ילידת 1922, חולה וזקוקה לטיפול סיעודי. מחומר החקירה היה ברור כי הנאשם אוהב את אמו שאותה סעד עד כדי ביטול עצמי לחלוטין. כל שעשה היה לטפל באימו. לאחר שניסה להביא למותה, התמלא ייסורי מצפון והתייצב בהודאה בתחנת המשטרה. במהלך המשפט נפטרה אימו. הטיעון לעונש היה קשה במיוחד ברמה הרגשית, שכן לא הייתה מחלוקת לגבי אהבתו לאימו ועל כך שהמעשה נבע ממצוקה אישית, לאחר שנים של טיפול באם ורצון לסיים את סבלה. עדים רבים העידו לטובתו ובאולם הייתה אהדה רבה כלפיו. עם זאת, אין בארצנו המתת חסד, חוק החולה הנוטה למות לא חל במקרה הזה, ועקרון קדושת החיים עומד מעל לכל. התיק, מסתבר, היה קשה גם לשופטי ההרכב - כבוד השופט שיף קבע שנת מאסר, כבוד השופטת קינן - קבעה 6 חודשי עבודות שירות וכבוד השופטת הורוביץ קבעה 18 חודשי מאסר. לבסוף, בהתאם לסעיף 80 )ג() 2 ( לחוק בתיהמ"ש, נגזר דינו לשנת מאסר בפועל ובעליון נדחה ערעורו )ע"פ 4688/09(. גם היום, שנים אחרי, אני סבור שיש למנוע כל אפשרות ליצירת מדרון שבו בנים, קרובים או הורים יחליטו מתי די". אורלי משפילה מבט ומספרת כי טיפלה בהרבה תיקים מעניינים, מאתגרים וחלקם מול עבריינים שביצעו עבירות מרמה מתוחכמות, אבל, התיק שהשפיע עליה היה זה של גבר שהתעורר ודקר את אשתו 28 פעמים בסכין וכשבתו הקטינה התעוררה לקול הצעקות, השליך אותה מהחלון. לפעמים הולכים עם הזוועות הביתה אורלי: "צריך רגישות רבה. לעיתים, אני נדרשת להעיד קטינה שמעידה נגד אביה על עבירת אינוס, או אישה שעברה אונס. נדרשת מצד אחד המון אמפטיה ומצד שני, אני נדרשת לניתוק רגשי כדי לבצע את תפקידי. זכור לי תיק של בת 12 שטענה לעבירת אינוס שבוצעה בה על ידי אביה החורג. אימה, האדם הקרוב לה ביותר, לא תמכה בגרסתה. יום אחד, הגיעה הילדה לבדה למשרדי וסיפרה שאימה הכתה אותה, נתנה בידה 50 ושלחה אותה לבטל את התלונה. היא לא ביטלה את התלונה. עולמה הרגשי של הילדה נחשף בפניי, היא בכתה שאין איש בעולם שתומך בה ואוהב אותה ואמרה כי היא מרגישה שאין לה לאן לחזור. היא התחננה שאקח אותה עימי ואגדל אותה כבתי. העול הרגשי היה כבד ועשיתי כל מה שביכולתי - פניתי לפקידת הסעד שלקחה אותה למשפחה אומנת, דיווחתי למשטרה ולרשויות וכמובן שגם לסניגור. התיק התנהל כסדרו. בסיומו, ביום הגשת הסיכומים, הילדה שלחה מכתב לראש ההרכב וביקשה לחזור בה מהתלונה. הסניגורים הביאו את הילדה כעדת הגנה ואני נאלצתי פתאום לחקור אותה בחקירה נגדית. הדילמה הייתה אדירה. למזלי, מצאתי דרך משפטית לחמוק מהמצב הקשה - ביום שהתייצבה במשרדי היא כתבה את שעבר עליה. לפיכך, הגשתי את המסמך האותנטי בכתב ידה וכך השופטים, שהיו רגישים מספיק, ראו את התמונה הכוללת ואת המצב הבלתי אפשרי בו הייתה הילדה. בסופו של דבר, הייתה הרשעה שאף עמדה במבחן העליון". הילה: "כאימא, אני כל הזמן צריכה להזכיר לעצמי שמה שאני רואה בעבודה הם לא החיים שלי וזאת כדי שלא להפוך למגוננת מידי". ענבל: "אני מוצאת עצמי לפעמים חולמת על הטיעונים לעונש". מסודרים למרות הלבטים והקשיים, ניכר שהפרקליטים שנפגשתי עימם מכורים לדינאמיות, לוגמים בכל יום כמות לא מבוטלת של אדרנלין. הזדהותם עם המערכת, שהם חלק ממנה, אדירה ואפשר להתקנא במחויבותם לעבודה. הצהרות כמו: "אני מרגיש/ה שאני חלק ממערכת שנלחמת מדי יום במיגור הפשע ואני רואה בכך סוג של שליחות" נשמעות בפיהם באופן טבעי ונטול ציניות. הילה: "הגעתי מתוך חלום תמים, שאני עם "הטובים", עם הצד שמנסה לעזור לנפגעים בהבאת מי שביצע עבירה על עונשו. גם היום, ברגעי קושי ושחיקה, אני עדיין מרגישה שאני בצד הנכון, שאני יכולה לישון טוב יותר בלילה". 8 בדלתיים פתוחות 43 מרץ-אפריל 2012

ענבל: "אני קמה בבוקר ומרגישה משפיעה. אני מבינה את גודל האחריות של העיסוק ב"דיני נפשות". בעבודה הזו אנו באמת פוגשים את הגרעין הקשה של הפשיעה. וישנם השיקולים הפרקטיים שהפרקליטות היא מקום שמצד אחד מאפשר לפתח קריירה ומצד שני, מאפשר חיים פרטיים ושעות פנאי עם המשפחה". איך מחליטים על סגירת התיק? רנדה: "מעל לכל חשוב לשמור על האובייקטיביות. אנו כאן בשם האינטרס הציבורי ללא ציניות. אני מאמינה שתפקידי לשמור על הגנת המתלונן מחד וזכות הנאשם מאידך". אורלי: "בתיקי עבירות מין, למשל, שהם חלק גדול מהתיקים שאני מטפלת בהם, ההחלטה על סגירת תיקים אינה פשוטה. עורכים ראיון אישי עם המתלוננים. אני אישית מרגישה שאני צריכה להאמין לגרסה. בעבירות מין זה לרוב מילה נגד מילה. עם השנים, התרחבה המגמה של הוספת ראיות חיצוניות כמו ד.נ.א. אבל הבסיס תמיד נסמך על אמון בגרסה". רנדה: "ההסתכלות היא בעיניים מקצועיות של סניגור. אני שמה את עצמי במקומו ושואלת את עצמי מה הוא יחפש. בהתאם לכך אני מנחה הרבה פעמים את המשטרה להשיג ראיות שיפריכו או יאוששו את גרסת המתלונן. ברור לי שהגשת כתב אישום הינה החלטה הרת גורל גם למתלוננים וגם לנאשמים. יש דילמה בין זכות המתלונן לכך שמי שפגע בו יואשם לבין זכות הנאשם לכך שלא יוגש נגדו כתב אישום מיותר, במקרה ולא ביצע עבירה". הילה: "לכן אנו מעדיפים את המגמה המתרחבת היום, של מתלוננים שבאים מיוצגים. זה קל יותר. כך יש עוד מישהו מלבדנו ששומר על האינטרס של המתלונן". רנדה: "היום יש לנו את חוק זכויות נפגעי עבירה, אבל גם לפניו הייתה התחשבות בקורבנות, החוק עיגן וחיזק את מה שהיה קודם נורמה". וגם לחימה כלכלית צחי: "במקרה של הגשת כתב אישום, כשאנו משוכנעים בביצוע העבירה, הפעילות שלנו במחוז מאוד מתקדמת בהטמעת מה שנקרא: "לחימה כלכלית". כמו תפיסת אל קאפונה על העלמת מס? "טוב, כמעט" )מחייך(. "הבנו שאין די באכיפה ושיש לשים דגש על תקיפה כלכלית. לא רק שליחתו של העבריין מאחורי סורג ובריח, אלא שבתיקים המתאימים, ובמיוחד באלו שמבוצעות בהם עבירות על רקע כלכלי, בוחנים אפשרות לחלט את רכושו של הנאשם ולפגוע בו כלכלית במטרה לשתק את פעילותו העבריינית, שלעיתים נמשכת גם מתוך הכלא. בכדי לקדם יוזמה זו, התהדקו הקשרים עם זרועות המודיעין וזרועות אכיפה אחרות, כגון רשויות המס, הרשות להלבנת הון, קציני חילוט במשטרה וגורמים נוספים. בנוסף, הוקם "שולחן עגול" הכולל את כל הנציגים שהוזכרו ונציגים נוספים, שמטרתם לקדם את התקיפה הכלכלית במחוז חיפה". ומה אתם חושבים על עסקאות טיעון? ענבל: "פרקטית? זה חלק הכרחי מהעבודה. לפעמים זה לטובת המתלונן, כשחוסכים לו את העדות הקשה על המעשה שביצעו בו, ולפעמים זה מתוך הבנה שיש למצוא איזו דרך אמצע להשגת כל היעדים". צחי: "כמעט בכל תיק, יודעים איך נכנסים ולא יודעים איך יוצאים". הילה: "יש כל מיני סוגי תיקים, באלו המתבססים על עדויות נדרש כי בית המשפט יאמין לעד. ההחלטה וההתרשמות האישית שלי מעד או ממתלונן אינה בהכרח מחייבת את ביהמ"ש. אני מחפשת חיזוקים בראיות שתתמוכנה בגרסה ועדיין, לפעמים, אני מגלה בביהמ"ש עד שחוזר בו מהדברים שמסר, או מסרב לדבר, או שמתגלה משהו שמחייב אותי לבחון מחדש הראיות". רנדה: "אני לא "לחוצה" על הרשעות. יותר חשוב לי להקפיד על ניהול מסודר של המשפט. אם יש לי עד שפתאום אני מגלה שלא מסר גרסת אמת, איני יכולה להתעלם מכך, גם אם זה נוגס לי בחומר הראיות. כבר קרה שהגשתי כתב אישום, המתלוננת נראתה לי אמינה ואחרי שהחל המשפט ונשמעו ראיות נוספות הרגשתי שיש צורך להגיע לעסקת טיעון". אתם נכנסים לחיים של אנשים, לא רק עבריינים, איך אתם מרגישים כשאנשים נורמטיביים לכאורה מסתבכים? הילה: "אני מודעת לכך שהרבה פעמים אני מאירה בזרקור נקודה שחורה אחת מחיים שלמים. היה לי מקרה של אישה שסבלה שנים מקנטור, אלימות ואיומים מבעלה. יום אחד, היא הטיחה בו אגרטל וכתוצאה מכך הוא מת. באותו הרגע התהפך עולמה של כל המשפחה. כשהעידה הנאשמת, היא סיפרה על התעללות ומצוקות של שנים. כל מי שהיה באולם הזיל דמעה. אני, כמובן, הייתי המאשימה, ולמרות שעשיתי את תפקידי במקצועיות, ברור לי שזו אישה שהחיים גלגלו אותה לצד האפל. זה לקח אנושי לכולנו". ואני חשבתי שהחיים שלכם, הם כמו סדרת טלויזיה רנדה )צוחקת(: "מה? כמו "פרקליטי חיפה". סדרת טלוויזיה? הצחקת אותי! בשבילי הסדרות הללו הן כמו תוכנית בידור. הכל אצלם כל כך קל באופן בלתי נסבל. החיים אצלנו הרבה יותר מרתקים". "כל מי שהיה באולם הזיל דמעה. אני, כמובן, הייתי המאשימה, ולמרות שעשיתי את תפקידי במקצועיות, ברור לי שזו אישה שהחיים גלגלו אותה לצד האפל" בדלתיים פתוחות 43 מרץ-אפריל 9 2012

עו"ד מוחמד גאלב יחיא נגד חוק האזרחות - בעד ונגד כל כך גבוה שאינו רואה את הצדק נ פסיקת בג"צ כקרדום פוליטי יסיון החיים וכללי המשפט חינכו אותנו שקיומו של חוק לא תמיד מבטיח את קיומו של הצדק, אולם מערכת המשפט מושתתת על עקרונות ויסודות איתנים ובראש המערכת ניצב בית המשפט העליון, בית המשפט הגבוה לצדק. אין ויכוח כי חוש הצדק נמצא בליבו ובנפשו של כל אדם באשר הוא. חוש הצדק הזה הוא טבעי. אין אדם חייב לרכוש השכלה משפטית, לחוות קשיים ודילמות ולהתמודד עם בירוקרטיה על מנת לשקול, להבין ולחוש את הצדק וקל וחומר כשמדובר בשופטים היושבים על כס בית המשפט הגבוה לצדק. מן הראוי הוא שהצדק לא רק ייראה אלא גם ייעשה. אך, לפעמים, הוא לכאורה נראה אך לא נעשה וזאת משיקוליו של בית המשפט וגדולי השופטים החכמים. מהו איום... כשקראתי את הנימוקים והאמירות בפסק הדין בעניין חוק האזרחות )בג"צ 466/07 ח"כ זהבה גלאון ואח' נ' היועמ"ש ואח'(, חשבתי על חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, המשמש כנראה רק תפאורה לספר החוקים שנעזרים בו לפעמים, לתחזק ולשדרג פסיקה לפי מצב הרוח המשפטי-לאומי. בפסק דין זה קבע בית המשפט הגבוה לצדק מפי הנשיא המיועד כי: "זכויות אדם אינן מרשם להתאבדות לאומית"... וכי "פסילת החוק תביא אלפי פלסטינים לארץ". חוש הצדק הטבעי אומר שמחשבה זו, הגלומה בדבריו של הנשיא המיועד, מוטעית, מוגזמת ואינה מציאותית. מתן זכות שהייה וחיים בכבוד לכמה אלפים )שמרביתם ממילא שוהים בישראל( לא יביא להתאבדות, לא סיכן ולא יסכן את המדינה, לא סיכן ולא יסכן את ביטחונה וודאי שלא את החברה או כלכלתה של המדינה. סיכונים קיימים תמיד, והם נוצרים ממגוון מקורות. מדינה דמוקרטית וחזקה תתמודד בכלים החוקיים העומדים לרשותה למגר כל תופעה מסוכנת החל מפשע מאורגן ועד לפגיעה בביטחון המדינה ולכך מוקדשים מיטב התקציבים. כחרב פיפיות הזכות לבחור את בן הזוג, להקים משפחה, לאיחוד משפחה, הינה זכות אדם בסיסית בכל מקום בעולם ולפחות במדינות נאורות ודמוקרטיות, או המתיימרות להיות כאלה, במובן המעשי של המילה. בעידן הגלובליזציה של המאה ה- 21, בית המשפט הגבוה לצדק במדינה הדמוקרטית הנאורה במזרח התיכון אינו רואה את הצדק. הייתכן שהנימוק לכך הוא שבית הדין הגבוה לצדק נמצא כה גבוה... מעל פני הצדק? התחנכנו לאור הידיעה שבית המשפט עליון, בית המשפט הגבוה לצדק הינו מעוזה של הדמוקרטיה, )מצדה( של זכויות יסוד וכבוד האדם. פסיקתו האחרונה של בג"צ בעניין חוק האזרחות הופכת אותו לגטו משפטי, מרשם לכרסום מעמדו של בית המשפט הגבוה, ומגמדת אותו למעמד של כלי משפטי טכני בשרות לאומני, המבטא עמדה פוליטית בצורה ברורה ומובהקת הפוגעת במעמד העל שלו. מוטב אם יימנע בית המשפט מלחוות דעה באופן מזוהה פוליטית ו/או לתמוך בה ע"י נימוקים שהועלו בפסק הדין. "פסילת החוק תביא אלפי פלסטינים לארץ", נאמר בפסק הדין. למרות חוכמתם של שופטי בית המשפט העליון, הם לא יכלו למצוא ביטוי יצירתי יותר מטיעון זה בפסק הדין. פוליטיקאים וחברי כנסת יכולים ללמוד מאמירות אלה לצורך עבודתם השוטפת ואף לאמצן לסיסמאות נפלאות מבלי להשקיע את מיטב כספם בחברות פרסום ויחצנים. אני סבור שבית המשפט היה יכול להיות יצירתי יותר ולהנחות בהמלצה, קיום הגבלות החל מתאריך כלשהו במועד של עוד כמה שנים, כניסיון לאזן בין זכויות אדם לאותו "מרשם התאבדות", למרות שאינו מציאותי. פסיקת בית המשפט אמורה להיות מנחה ואף מחייבת, ויותר מכל, במקרה זה היא נותנת רוח גבית להלך רוח מסוים במדינה. הלך רוח שאינו עולה בקנה אחד עם עקרונות דמוקרטיים וזכויות יסוד. כאדם שנולד בארץ וגדל והתחנך בה אני מרגיש שפסיקת בית המשפט הגבוה לצדק הינה מרשם התאבדות לצדק הטבעי ולזכויות אדם וכי היא מתכון לכירסום במשטר הדמוקרטי. 10 בדלתיים פתוחות 43 מרץ-אפריל 2012

היעד הושג, אבל... השגות בעניין אופי הדיון, הנימוקים והתפלגותה ההצבעה. תוצאה הסופית של פסק הדין שניתן ע"י בג"ץ בעניין חוק האזרחות אינה מפתיעה. מדובר בתוצאה נכונה, ובעיניי אף מחויבת מכוח היותה של מדינת ישראל מדינת לאום של העם היהודי. מה שכן הפתיע בפסק הדין, הוא הרוב הדחוק )חודו של קול( בו התקבלה ההחלטה לדחות את העתירות כנגד חוקתיותו של חוק האזרחות. המוץ והתבן על אף התוצאה הסופית של פסק הדין, קשה להתעלם מכך שחמישה שופטים של בית המשפט העליון, ובהם הנשיאה, תמכו בביטולו של חוק האזרחות )מי לאלתר ומי לאחר דחייה של מספר חודשים( ובהסרת המגבלות שנקבעו בו לאיחוד משפחות בין תושבי ישראל לבין תושבים מ"האזור" )יהודה שומרון וחבל עזה(. על חודו של קול, נמנעה מדינת ישראל מכניסה לתהליך דמוגרפי מסוכן שסופו מי ישורנו. על פי נתונים שמסר היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, מני מזוז, לועדת הפנים של הכנסת, עת נדונה לראשונה הצעת החוק, בין 130,000 ל- 140,000 פלסטינים השתקעו במדינת ישראל בתקופה של 8 שנים בלבד בין השנים 2002-1994 )הדברים צוטטו בחוות דעתו של כב' השופט אדמונד לוי(. כבוד השופט הנדל הוסיף בחוות דעתו, כי אומדן זה הינו "אומדן זהיר". אם כן, אין מדובר במספרים זניחים או במקרים ספוראדיים, בהם ניתן וצריך לגלות גמישות הן במישור הביטחוני והן במישור מדיניות ההגירה של מדינת ישראל. אין ספק שלו נפרץ הסכר היו המספרים כפולים ומכופלים. המשך ההגירה אל תחום המדינה בהיקפים שכאלו, יגרום בהכרח לשינוי פניה של המדינה ואף יהווה איום ממשי לרוב היהודי בה. על רקע נתונים אלה, ניתן להבין את הציטוט בו בחר כב' השופט גרוניס לפתוח את חוות דעתו: " זכויות אדם אינן מרשם להתאבדות לאומית". ביטחוני מול לאומי אכן, רוב הדיון בפסק הדין עסק במישור הביטחוני ולא הדמוגרפי. מפסק הדין עולה, כי באופן מפתיע עמדתה של המדינה, זו המגנה על חוקתיות החוק, נשענה על שיקולים ביטחוניים בלבד. לאן נעלמו השיקולים הדמוגרפיים? מדוע לא לשים על השולחן את הטיעון האמיתי? מדוע לא לומר בריש גלי שאין לנו זכות להעמיד בסכנה את היותה של מדינת ישראל ביתו של העם היהודי? לטעמי, ההתמקדות בפסק הדין במישור הביטחוני מהווה סוג של החמצה והסטת הדיון מהויכוח האמיתי על אופיה של מדינת ישראל. לטעמי, גם ללא השיקולים הביטחוניים, שמורות לה, למדינת ישראל, הזכות והחובה להבטיח את אופייה היהודי, באמצעות מדיניות הגירה שתבטיח את היותה מדינת העם היהודי. החברה הישראלית, ובית המשפט העליון בתוכה, לא תוכל להימנע מדיון בנושא זה לזמן רב. ובלשונו של כב' השופט מלצר: "... אמנע מלדון בהצדקותיו האפשריות של חוק מעין זה במצבים של דו-קיום בשלום עם שכנינו, או לשם שימור הרוב היהודי במדינה. דיון שכזה מקומו יבוא, היה ויהיה בו צורך...". אכן, יש לתת משקל נכבד לחשש הביטחוני, שום מדינה... שום מדינה שפויה לא תסכים לייבא לתוכה אזרחים חדשים ממדינת אויב. קל וחומר שהגיון זה חל על מדינה כמו מדינת ישראל, הנמצאת, מאז הקמתה, תחת איום מתמיד. אולם, עוד לפני השיקול הביטחוני מן הראוי להציב את השיקול הלאומי, זה שלכבודו התכנסו ובאו לכאן מקימי המדינה. לא לאיחוד משפחות גורף בהתנגשות בין האינטרסים אין ספק שיש להסיג את הזכות לאיחוד משפחות מפני הזכות לשמירת אופייה של המדינה בהתאם לערכיה. את הזכות לאיחוד משפחה ניתן להעביר למדינה אחרת. זו שבה גר בן הזוג השני. מדינת ישראל לא ניתנת להעברה. יהיו השיקולים אשר יהיו, תוצאת פסק הדין מבטיחה מדיניות הגירה שפויה וזהירה. על פי הנתונים שהוצגו בבית המשפט, בין השנים 2010-2005 )שנים בהן חוק האזרחות היה בתוקף( קיבלו יותר מ- 4,000 פלסטינים מעמד בישראל. כלומר, על אף תוקפו של חוק האזרחות, ועל אף הסיכונים הביטחוניים, איפשרה המדינה לאלפי תושבי האזור להשתקע בישראל. היקף הגירה שכזה )שיש שיטענו כי גם הוא גבוה מאוד(, אשר מתבצע במסגרת המסננות שנקבעו בחוק האזרחות, מבטיח כי מחד, יינתן מענה למקרים מיוחדים והומניטאריים, אך מאידך, יובטחו ביטחונה ואופייה של מדינת ישראל. בתאריך 13.2.12 הוגשה הצעת חוק פרטית לביטול חוק האזרחות בנימוק: "לסיים עוול אשר נעשה על ידי מדינת ישראל לאזרחיה הערבים באמצעות חוק האזרחות... השולל את זכותו של האזרח הערבי לבחור את בן זוגו ולקיים חיי משפחה נורמאליים. חוק האזרחות מתייחס לאוכלוסיה מסויימת ואינו חל על כל האזרחים, ואינו מסתפק במתן העדפות לקבוצה אחת בגלל שייכותה האתנית, אלא הוא מבקש לשלול זכויות יסוד מקבוצה אחרת בגלל שייכותה הלאומית. מצב זה הוא ביטוי למעבר ממצב של אפליה פסולה למצב של דיכוי גזעני קיצוני. על כן יש לבטל חוק זה" )הצעת חוק נוספת זהה הוגשה בתאריך 5.3.12(. עו"ד אבי גולדהמר בעד על אף התוצאה הסופית של פסק הדין, קשה להתעלם מכך שחמישה שופטים של בית המשפט העליון, ובהם הנשיאה, תמכו בביטולו של חוק האזרחות בדלתיים פתוחות 43 מרץ-אפריל 11 2012

שוויון נשים - המילים שאינן מתחברות עו"ד שימי קדוש בימים בהם "כבוד בת מלך - פנימה" מתכוון לירכתי האוטובוס, מעניין לבדוק אם אי- השוויון המובנה בין נשים לגברים מתחיל בשדה המשפטי. ה שלושה זרמי פמיניזם פמיניזם הליברלי מבקש להדגיש את הדמיון שבין נשים לגברים, בשאיפה לשלב נשים במרחב הציבורי והפוליטי. הפמיניזם הראדיקלי מדבר על דיכוי במקום על אפליה, על שחרור במקום שוויון זכויות, ועל מהפכה במקום רפורמה. הפמיניזם התרבותי טוען שהשוני בין נשים לגברים, אינו מהווה בסיס מוצדק לאפליה אלא שיש להכיר בו ולעצב על פיו גישות חינוכיות ומשפטיות. ההיסטוריה חוק שיווי זכויות האישה מ- 1951 הוא החוק המוביל בניסיון להשוות את זכויות האישה לאלו של הגבר. בהצגת החוק בכנסת הוצגה האישה כ"בת לוויה" לחלוץ )הזכר( הציוני. עם זאת "לא נגרע חלקה בכל פעליו של הישוב" והיא מהווה "חלק בלתי נפרד מזרמי העלייה החלוצית בארץ". החוק עבר שינויים אך עיקרו עוסק בענייני משפחה ולכן נוגע לנשים נשואות בלבד. החוק שיפר את מעמד האישה, אך מטרתו, באופן כללי, להגן על זכויות "אימהות ורעיות". הסעיף הראשון דן במעמד המשפטי של המינים: "דין אחד יהיה לאשה ולאיש לכל פעולה משפטית". החוק אינו דן בשכר שווה )על אף קיומו של חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, שהלכה למעשה אינו מיושם בפרקטיקה הנוהגת(, אפליה בפוליטיקה ועוד. החוק מאפשר, בדומה לפמיניזם התרבותי, להבחין בשונות בין המינים: למשל בסעיף 1 ב' לחוק: "אבחנה מותרת והעדפה מתקנת ]תיקון: תש"ס[ אין רואים כפגיעה בשוויון או כהפליה אסורה כל אחד מאלה: אבחנה בין אישה לבין איש, במידה שהיא מתחייבת מהשונות העניינית שביניהם, או מאופיו או ממהותו של העניין." על אף ניסיונות למנוע הדרת נשים בחקיקה ובפסיקה, המדינה מקבעת השארת ענייני הדין האישי בידי בתיה"ד הרבניים, מתוך חוסר רצון או יכולת להתעמת עם הממסד הדתי. נימוק "אחדות האומה" ושמירת אופייה היהודי של המדינה גובר על ערך השוויון שביהמ"ש מטיף לו. בעקבות בג"ץ 4541/94 אליס מילר נ' שר הביטחון ואחרים, )1995(, הורה בג"ץ לצה"ל להשוות את זכויות הנשים לאלו של גברים. זהו פסק דין תקדימי באמירתו החוקית והערכית וחשיבותו בדיון החוקתי בדבר מהות הזכות לכבוד והזכות לשוויון הכלולות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. השופטת דליה דורנר פסקה שיחס מפלה, משפיל ופוגע בכבודן של נשים. באמצעות עיקרון ההשפלה, דורנר מעגנת את הפגיעה בשוויון כפגיעה בכבוד האדם )שהוכר כזכות חוקתית(. בהתבסס על המעמד החוקתי שהיא מקנה לזכות לשוויון, דורנר בוחנת את הפגיעה בשוויון לפי פסקת ההגבלה )סעיף 8( של חוק היסוד )למרות שמדובר בזכות שאינה מוזכרת במפורש בחוק היסוד(. תוצאת הניתוח היא שהפגיעה אינה מידתית. פס"ד אליס מילר היווה סמל ותו לא. גם היום, 16 שנים אחרי, מעטות טייסות הקרב בישראל. מקצועות שלמים "נעולים" בפני נשים, ומקצועות אחרים, בהם השכר נמוך יותר - מאוכלסים בנשים בלבד )הוראה וחינוך מגיל 3-18(. מרכזי ההשפעה במדינה: בפוליטיקה - שלוש נשים מכהנות בתפקיד שר מתוך 34 שרים. בתקשורת - אין אישה בראש גוף תקשורת אלקטרונית וכתובה. בכלכלה - רק אישה אחת, רקפת רוסק-עמינח, עומדת בראש בנק )להבדיל מבעלות על בנק בו מחזיקה שרי אריסון(. אישה מעולם לא שימשה כנגידת בנק ישראל. בבריאות - אין מנכ"לית בארבעת קופות החולים הגדולות. במשפט - בבית המשפט העליון בהרכבו החדש, לאחר פרישת הנשיאה דורית בייניש, ובחירת ארבעת השופטים החדשים יש 4 שופטות בלבד מתוך 15 שופטים. אפליה או דיכוי בשאלה אם אפליה או דיכוי אני סבור שמדובר באחרון - דיכוי מובנה משפטית, תרבותית וכלכלית. בשפה הרווחת: משפחות עפ"י פרסומים רשמיים נמדדות ב"בתי אב"; בן הזוג מוגדר "בעל"; דיור מוגן למבוגרים הוא "בית אבות"; טפסים ממשלתיים מנוסחים בלשון זכר, חלקם מסייגים זאת כי הכוונה לזכר ונקבה; מסיבת בת-המצווה היא יומולדת חגיגי יותר מהשאר בעוד מסיבת בר-המצווה נחגגת כמעט כמו חתונה; הוא הדין בין ברית לבריתה. גם אנו, המשפטנים, משתמשים בביטוי "יחסי עובד - מעביד" מבלי שנניח שיכולה להיות אפשרות ולו הקלושה... שמדובר בעובדת ובמעבידה. הפער המובנה בשכר בין גברים לנשים, התובנה הברורה שאשה "בעייתית" בגמישות שעות העבודה, שכן היא אמורה להתפנות לילד החולה, להוציא מהגן, להסיע לחוג, כל אלו רק מחזקים את הדעה שאין מדובר באפליה ברת תיקון ע"י חקיקה מתקנת, אלא בדיכוי מגדרי טהור שרק פעולה רדיקאלית יכולה להעבירו מן העולם. הערת המערכת: לפי הסברי האקדמיה ללשון עברית "צורת הזכר בעברית משמשת לא רק לזכר. היא גם הצורה שאנחנו נוקטים כשאין לנו צורך להבחין במין - כלומר היא גם הצורה הסתמית, הלא-מסומנת. על כן צורת הזכר יפה גם לנקבות, מה שאין כן צורת הנקבה: זו מציינת רק נקבה ומוציאה את הזכר. זו דרכה של העברית." 12 בדלתיים פתוחות 43 מרץ-אפריל 2012

חווהל'ה, תראי מה עשית?! עו"ד ארנית זוננברג ישראל, ראשית 2012, חווהל'ה, בת 8, מתוקה ותמימה, הולכת לבית הספר בחצאית ונתקלת בקיצונים הטוענים שאינה עומדת בסטנדרטים המגדירים אותם ואת יהדותם. חווהל'ה כבר חיילת, שרה במקהלה צבאית וקיצונים טוענים ששירתה טמאה. חווהל'ה, אישה יפה, עולה עם סליה לאוטובוס ושוב קיצונים דוחקים אותה לחלקו האחורי של האוטובוס. א וי חווהל'ה, כמה אשמה. חווהל'ה איך את מפחידה אותם? מה יש בך שמעורר בהם את היצר הדמוני, הפרימיטיבי, להסתיר אותך, להסתתר מפנייך? להרחיק, לסגור. למה, חווהל'ה? אולי כי את אמא אדמה, זו שדוחפת להכיר שגם בגן עדן היפה יש צד אפל, קפוא, רואה את שממון השגרה ושואפת קדימה? החטא הקדמון הנחש הערמומי מפתה את חווהל'ה לאכול מהתפוח העסיסי והסוף..."הרבה ארבה עצבונך והריונך בעצב תלדי בנים ואל אישך תשוקתך והוא ימשל בך..." חווהל'ה רואה הזדמנות לצאת מהבערות והשעמום ונותנת לאדם ביס מהתפוח. את הלוא, חווהל'ה, אינך אוכלת לבד. בעקרון. הרי לא תדאגי לעצמך לפני כולם. יש תפוח עסיסי ומעניין? את מייד קוראת לאדם לטעום. לא משנה חווהל'ה שאת כבר אישה מטופחת, חכמה, שיש לך קשרים עם הנחש, שבנית בית נחמד על העץ וקישטת אותו בפרחים, עשית קריירה לא רעה פה בגן עדן. כל זה לא רלוונטי. כי לפני שנתת ביס, נתת לו גם לטעום. כמו אז, גם היום. קודם כל לאחרים. אז למה חווהל'ה העונש הזה? הרי כולך נתינה. אולי מסר האשמה מקודד בגנום הנשי? עוד בגין חטאך הקדום? הכאב בהולדת הצאצאים, שרק מתחיל בהריון ובלידה, אינו מפסיק לעולם. דאגה אינסופית. אשמה. הלוליינות הנדרשת ליצירת האיזון בין התפתחות אישית, קריירה, זוגיות, לרצון לעטוף את ילדינו ולהיות שם כל דקה. זה לא נעשה קל כשהם מתבגרים. גם שם את חווהל'ה, עם כאבי הלב, מנחמת בעלבונות ומעודדת להצלחות. תמיד דוחפת את צאצאייך, אדם וחווהל'ה הקטנים, למקסם את יכולתם. בין שיעורי הורות, בעלי מקצוע בתשלום, מכון כזה או אחר, או קבוצות תמיכה מאולתרות של חברות טובות. תמיד אותו אינסטינקט קדום: לקדם, לדחוף, להעצים. עם המסר - לא להישאר בשיממון של גן העדן המזויף. בין אם את מדימונה או מהכרמל, נס ציונה או עמק יזרעאל, פועלת במתפרה או מעצבת אופנה. תמיד לפי דרכך, יכולתך ואמונתך- דוחפת קדימה. וההסטוריה... ההסטוריה מלאה בנשים שעשו את הצעד הראשון להתרחשות מעשה כביר, לעיתים היה זה טיפוף רגליים קל ששינה את פני האנושות. ברגל חשופה, בנעל כבדה של איכרה או בסטילטו מפתה. נו? מי דחפה את יעקב לגנוב את הבכורה מעשיו? ואת איינשטיין כשמוריו קבעו כי אין לו 14 בדלתיים פתוחות 43 מרץ-אפריל 2012

שכל וכשרון למתמטיקה? מי דיבר שעות עם אפלטון? נכון: מאמא! והדסה, יהודיה פרסייה קטנה. זו שהפכה לאסתר המלכה שבתבונתה ועוצמתה הפנימית סיכלה תוכנית זדונית להשמדת היהודים. או מארי קירי, שהתעקשה ללמוד בסורבון בניגוד למקובל ופרצה דרך בחקר הרדיואקטיביות עם בעלה פייר. איזה מזל שסירבה להישאר בגן העדן המשעמם שבנו הגברים בתקופתה. זוכרים את אן בולין, שסירבה להיות "רק" פילגשו של המלך? היא שתרמה לניתוקה של אנגליה מהכנסייה הקתולית והפיכתה לפרוטסטנטית. ובולין זו, לפני שנערף ראשה )ברוח התקופה(, ילדה את אליזבת', המלכה הראשונה שבתקופתה זכתה אנגליה לתור זהב של שגשוג, בטחון ועוצמה. צריך שניים בכל הדוגמאות לא פעלו הנשים לבד. דרושה ההכרה, ההערכה והתמיכה של ה"אדם" להתקדמות האנושית. דרוש רצון משותף לדעת ולחקור, חייבים יחד לשאול את השאלות החשובות. עונשך חווהל'ה, על הרצון להתפתח, הוא עונשה של האנושות. יסורי ההריון והלידה הפחד מהסוף והמיתה הצפויה. אמרת לעצמך: מה יתנו לי חיים ללא סוף, כשאיני יודעת את תכליתם? מה יתנו חיים ללא דאגה - כשאיני יודעת מה אני מפסידה? מהם חיים שאין בהם השגת יעדים, אם איני נהנית מהשגת המטרה? אמרת לעצמך חווהל'ה, שאינך רוצה להתהלך בבערותך ועירומך בגן העדן. רצית הגשמה. בהווייתך כפית על האנושות את חובת הבחירה. מה יש מאחורי העצים? זה סיקרן אותך. החיים ללא ידע נדמו בעיניך כמיתה. הלא כבר אז ידעת כי בכל טוב יש גם רע, אז למה לוותר על ההכרה? ועשית את הבחירה! קמת ואמרת: "את זה! אני רוצה את זה! אני רוצה לבחור!" עשית בחירה ואחרייך בא האדם, שככל הנראה, הקשיב, הבין וידע שאת צודקת. ומאז, כל תכליתה של האנושות מבוססת על ההכרה ועל הרצון לבחור. כשפעוט אומר לנגד עיניהם המשתאות של הוריו: "את זה! אני רוצה את זה!" הוא עובר שלב בהתפתחות, הוא קיבל את ההכרה ברצונו. גן עדן של בחירה הישגי העוצמה הנשית, אינם באים לבטל אמונה, הם לא צורך בהתבלטות גרידא או רצון לקנטר. איש באמונתו יחיה, גם החפצה או החפץ ליצור גן עדן סגור משל עצמו. מי שאמונתו או אורח חייו מכתיבים לו התנהלות שונה - זו בחירתו. כל מי שחפצה לעשות ולשנות - בידיה ההחלטה. את העונש כבר קיבלנו. עכשיו צריך לנגוס בתאווה בפירות הידע ובהארה, כי הנה כי כן, עם "האכילה מהתפוח האסור" נתן לך ה"אחד והיחיד" את היכולת המדהימה להיות כה אנושית, בעלת יכולת הכלה ונתינה שאין לאף יצור אחר. קיבלת את הראיה החדה, את האינסטינקט לדעת מתי הסכנה קרבה, איפה הטוב ואיפה הרע, אבל, לכאורה ניטלה ממך החירות. "אל אישך תשוקתך והוא ימשול בך..." הזה העונש? "חוכמה ודעת ללא חירות? האמנם?? אז זהו שלא! עכשיו זה כבר עניין של בחירה. לא כולם נותרו טיפשים חווהל'ה. יש הרבה "בני אדם". רובם נאורים, חושבים, שואלים. גם מי שנותן אמונו המלא באל, מכיר בחשיבותך כאם, כאישה, בתרומתך, בצורך לכבדך ולהכיר לך תודה. אבל, יש מיעוט שכנראה אכל ביס קטן מדי מהתפוח ודווקא את החלק הרקוב ולכן נותר בעיוורונו. הם לא מבינים שהידע שלך, הוא גם הניצחון שלהם. כי ממך באה התבונה שבעולמנו וההכרה בטוב וברע שבו. ביתרונות ובחסרונות של הקיום האנושי. את הבאת לנו את זכות הבחירה. המשיכי חווהל'ה, דווקא בגללם. אל תוותרי. המשיכי והשיגי יעדים. אדם כבר יבוא. הוא תמיד בא. מצאי בו פרטנר אמיתי, על יתרונותיו וחסרונותיו, שגם בהם את מכירה. לרוב תמצאי בו את "היין שביאנג". בני אדם ובני חווה, זה לא זמן להדרתן של נשים אלא רק להאדרתן. זוהי עת להתפאר בהישגים שהושגו ולהמשיך ולעשות. חווהל'ה אל תשבי מאחור. אכלי מעץ הדעת והמשיכי להכריח את כולנו להתלבט, להתחבט ולבחור בין הטוב והרע. מכון עידית בהנהלת ד"ר י. שגיא )לשעבר רופא מחוזי בכיר במשרד הבטחון( חוות דעת רפואיות רשלנות רפואית ונזקי גוף: יעוץ רפואי ובדיקת עילת התביעה לרשלנות. מתן חוו"ד רפואית )נבחר המומחה המתאים ביותר למקרה(. חשוב לזכור כי הצלחה של תביעה תלויה בחוות דעת רפואית מתאימה. נכויות במשרד הביטחון: יעוץ ומתן חוו"ד לגבי מחלות ונכויות שנגרמו או הוחמרו במהלך השרות הצבאי והערכת גובה הנכות. חוו"ד רפואיות לאחר תאונות דרכים, עבודה, והערכת גובה הנכות. חוו"ד ברפואה תעסוקתית: הערכת כושר עבודה ע"י מומחה ברפואה תעסוקתית. טלפון: 054-4979636 פקס: 077-5405020 כתובת: דרך בר יהודה 195 בניין לב אופיר ת.ד 344 נשר דוא"ל: Idit.med@gmail.com בדלתיים פתוחות 43 מרץ-אפריל 15 2012

המדינה כאוכפת חוק פלילית באינטרנט עו"ד חיים ויסמונסקי* הקשיים, הכשלים והמגבלות של המדינה בפעילותהפ במרחבי הרשת נעדרי הגבולות שיעה באינטרנט מעסיקה יותר ויותר את מערכת המשפט, התקשורת והציבור. לאחרונה, עלה לכותרות ה"האקר הסעודי", כפי שהוא מכונה, שפירסם פרטים אישיים, לרבות מספרי כרטיסי אשראי, של רבבות ישראלים. עניינו עורר דיון ציבורי בוועדת הכלכלה ובוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, והמלצות שונות הופנו למגזר הפרטי, כמו גם לממשלה. ימים קודם לכן התוודענו ל- Darknet, רשת מחתרתית-עבריינית הפועלת באינטרנט והכוללת פעילות פדופילית, פעילות בתחום הסמים ועוד. גם עניינה של רשת זו הגיע לשולחן ועדת המדע והטכנולוגיה. במאמר זה אתייחס לשאלת יכולתן של רשויות אכיפת החוק להתמודד עם הפשיעה באינטרנט. תמונת הפשיעה באינטרנט מיפוי תמונת הפשיעה באינטרנט הוא משימה מורכבת כיוון שחלק מהעבירות הפליליות אינן מדווחות. בנוסף, ריכוז הנתונים מחייב שיתוף פעולה בין-מדינתי שכן הן המבצעים והן קורבנות העבירה אינם בהכרח באותה מדינה. למרות זאת, ניתן להציע מיון של הפשיעה באינטרנט לפי שלוש קבוצות: עבירות נגד המחשב וחומר המחשב, כשהמחשב או המידע הם יעד הפעולה העבריינית. קבוצה זו כוללת האקרים )"פצחנים"(, מפיצי נגיפי המחשב )"וירוסים"(, מפילי אתרים )המבצעים מתקפות כגון DDOS - Distributed Denial of,service קרי הצפת שרתים בנתוני סרק כדי להביא לקריסתם עקב פעילות יתר(, מפיצי התולעים ושאר מרעין בישין. המחשב והמידע הממוחשב הם יעד הפעולה העבריינית ומקובל לחשוב שהעבירות מבוצעות על-ידי המתוחכמים שבעברייני המחשבים, תוך ניצול תכונות האינטרנט להתחמקות מחשיפה והעמדה לדין. עבירות שהועתקו מהמרחב הפיזי למרחב הממוחשב, כשהמחשב הוא ה"מקום" בו מתבצעת ומושלמת העבירה הפלילית, בבחינת פלטפורמה חדשה ויעילה לביצוע העבירה. בקבוצה זו נמצאים הימורים באינטרנט, הפצת תכנים פדופיליים, הסתה לגזענות והפרת צווי איסור פרסום. מקובל לטעון כי בקבוצה זו נדחקה המקבילה ה"פיזית" מפני העבירה בגרסתה המקוונת ולמשל, מקובל לטעון שההימורים האסורים במרחב הפיזי מגלגלים מחזורים כספיים שהינם כאין וכאפס לעומת המחזורים של מקבילתם הווירטואלית. עבירות פליליות המושלמות במרחב הפיזי אולם חלק מביצוען "עבר" במחשב, העבירה חייבת לצאת מן המרחב הווירטואלי אל המרחב הפיזי. עבירות אינוס, למשל, סחר בסמים ואף רצח, שתחילתם בהתקשרות אינטרנטית שעברה אל העולם הפיזי )לצורך השלמת העבירה(. ההערכות הרווחות הן שישנה עליה מתמדת בשימוש במרחב הווירטואלי גם בקבוצה זו. אם נשוב אל שתי הפרשיות מהפתיח, ניתן לומר שפרשת ההאקר הסעודי משתייכת לקבוצה הראשונה דלעיל, שכן עניינה - על פי הפרסומים - בעבירות של חדירה והעתקת מידע אישי בהיקפים גדולים. לעומת זאת, חשיפת ה- Darknet נוגעת הן לקבוצה השניה והן לקבוצה השלישית דלעיל, שכן ברשת מחתרתית זו מבוצעות הן עבירות המועתקות במלואן למרחב הממוחשב )כגון הפצת תכנים פדופיליים( והן עבירות המושלמות במרחב הפיזי )כגון סחר בסמים(. על כל פנים, ההתמודדות עם הפשיעה באינטרנט כמכלול מחייבת התייחסות כוללנית לשלוש הקבוצות שמניתי. קשיי האכיפה האינטרנט קורץ לעבריינים, שכן האכיפה הפלילית באינטרנט סובלת מקשיים, המאיימים אסטרטגית על יכולת המשפט הפלילי המדינתי להתמודד עם הפשיעה באינטרנט. להלן כמה מהם: האינטרנט מאפשר שימוש באמצעי אנונימיזציה )טשטוש זהות משתמש האינטרנט( והצפנה, המקשים על איתור המבצעים והראיות לעבירות. אמצעי האנונימיזציה וההצפנה ניתנים להשגה אפילו בחינם ברשת, ופיענוחם עלול לעלות מאות שעות עבודה ולעתים, עלול להיות בלתי אפשרי ללא שיתוף פעולה מצד הנחקר. הארכיטקטורה של הרשת בנויה, היסטורית, בצורה מבוזרת ובינלאומית. מקום אגירת הראיות הדיגיטליות אינו תלוי במקום הימצאו של מבצע העבירה, קורבנה או כל מעורב אחר. הוא אינו בהכרח ידוע מראש לחוקרים, כמו גם לחשוד. תכונת הבינלאומיות של האינטרנט מעוררת בעיה בתחום סמכותה של המדינה כאוכפת חוק פלילית באינטרנט, זאת כיוון שהמשפט הבינלאומי אוסר, ככלל, על ביצוע פעולות חקירה אקס-טריטוריאליות. איסוף ראיה דיגיטלית האגורה מחוץ לטריטוריה של המדינה החוקרת עלול להיחשב כפעולה אקס-טריטוריאלית, הפוגעת בריבונות המדינה בה אגורה הראיה. הראיות הדיגיטליות שונות במהותן מראיות חפציות. הראיה הדיגיטלית ניתנת לאגירה, ומצד שני היא בעלת פוטנציאל משמעותי להתנדפות, שינוי או שיבוש התוכן. הראיה הדיגיטלית ניתנת להעתקה ולכן אין הכרח בתפיסה )Seizure( שלה במובן של תפיסת חפץ הכולל ה ח סרה שלו מאת מחזיקו. הראיה הדיגיטלית באינטרנט מערערת על הקונספציה המוכרת בעולם החפצי, ומכאן שנדרשת מסגרת סמכויות המתאימה לתכונותיה של הראיה. ניתוח הראיות הדיגיטליות, העיון בהן, מיונן ואחזורן דורש כוח-אדם מיומן, הבקיא בטכנולוגיות ובפלטפורמות החדשות באינטרנט והמכיר, מצד שני, את המגבלות המשפטיות כפי שהן מיתרגמות למרחב המקוון. כוח-אדם מיומן שכזה אינו זמין לרשויות החקירה בנקל, והכשרתו יקרה וממושכת. מה ניתן לעשות? האם יש לקבל את הקשיים ולהניח את כישלון האכיפה הפלילית באינטרנט? האם המדינה איבדה 16 בדלתיים פתוחות 43 מרץ-אפריל 2012

את כוחה ברשת? רבים מחוקרי המשפט והאינטרנט קוראים לשינוי פרדיגמתי בהתמודדות עם הפשיעה באינטרנט. היו שטענו כי תחת אכיפה פלילית מדינתית במודל של חקירה קלאסית, יש לפנות למודל של מניעה מוקדמת, הכולל מנגנון של יצירת תמריצים שליליים לביצוע עבירות פליליות באינטרנט; אחרים הציעו שהאכיפה הפלילית תהיה בינלאומית בלבד; היו שטענו כי האכיפה תתבצע על-ידי תאגידי הענק המהווים את "שחקני הציר" של האינטרנט; והיו כאלה שטענו שניתן רק לחסום גישה ו"להפיל" אתרי אינטרנט שבהם פעילות פלילית; היו שקראו כי ההסדרה באינטרנט צריכה להיות הסדרה עצמית וולונטרית או מכוח הוראות כופות מטעם המדינה ועוד. ההתמודדות אני סבור שמוקדם להספיד את המדינה כאוכפת החוק הפלילית ברשת, וזאת דווקא לאור פרשיית ה"האקר הסעודי" וחשיפת ה- Darknet. לפניכם כמה מהלכים, המתנהלים בימים אלה, לחיזוק האכיפה הפלילית המדינתית: בזירת החקיקה: לפני כמה חודשים פורסם תזכיר הצעת חוק סדר הדין הפלילי )סמכויות אכיפה - המצאה, חיפוש, כניסה ותפיסה(, התשע"א- 2011. הצעת חוק לביצוע רפורמה מקיפה בדיני החיפוש במשפט הישראלי, הכוללת פרק מפורט ביחס לדיני חדירה לחומר מחשב והמצאתו, והכרה בקבוצת סמכויות המאפשרת להתמודד ביתר אפקטיביות עם תכונותיה של הראיה הדיגיטלית. בנוסף, ב- 2007 נחקק חוק סדר הדין הפלילי )סמכויות אכיפה - נתוני תקשורת(, התשס"ח- 2007, שנועד להתאים את דיני האיסוף של ראיות אלה, ובכללן נתוני תקשורת באינטרנט. בימים אלה עובדים על תיקון מס' 1 לחוק זה. מהלך נוסף, שנמצא בראשיתו בשלב זה, כולל בחינת הצעה לתיקון פרק סעיפי העבירות בחוק המחשבים, התשנ"ה- 1995. במישור הבינלאומי: מדינת ישראל בוחנת בימים אלה את הצטרפותה לאמנת מועצת אירופה למניעת פשעי מחשב Cybercrime(,)Convention on שנחתמה בבודפשט ב- 2001 ונפתחה להצטרפות מדינות העולם, לאו דווקא מהאיחוד האירופי. עד כה חתמו 47 מדינות ו- 32 מתוכן אישררו אותה. האמנה מסדירה בין המדינות החתומות עליה מנגנון של עזרה משפטית דחופה, הפועל 24 שעות ביממה ושבעה ימים בשבוע )מנגנון המכונה "24/7.)"network כך מבקשת האמנה להתמודד עם בעיית האקס-טריטוריאליות המובנה בחקירה הפלילית באינטרנט ועם בעיית הנדיפות והנזילות של הראיות הדיגיטליות, המחייבת תגובה חקירתית דחופה, ככל שמבקשים לאסוף ראיות דיגיטליות בחקירה פלילית. נוסף על האמור, מדינת-ישראל משתתפת בפורומים שונים ב- and UNODC (United Nations Office on Drugs )Crime בנושא אכיפה פלילית בין-לאומית באינטרנט וכן בפורומים אזוריים בנושא. מטרתם של פורומים אלה ליצור בסיס לשיתוף פעולה בין-מדינתי וולונטרי )לא מכוח אמנה( בין המדינות בנושא של פשיעה באינטרנט. במישור האופרטיבי: רשויות החקירה מקצות משאבים וכוח אדם מקצועי גובר והולך להתמודדות עם החקירה הפלילית באינטרנט. משטרת ישראל פיתחה, בשנים האחרונות, מערך סיגינט רחב במטה הארצי )המרכז את פעילות משטרת-ישראל בנוגע לאיסוף מידע דיגיטלי -.)Signal Intelligence משרד המשפטים הקים את הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע ובה מחלקת חקירות המתמחה בעבירות על חוק הגנת הפרטיות. מרבית רשויות החקירה הכשירו חוקרי עבירות מחשב ובחלקן אף קיים מערך הדרכה מתקדם לחקירות מורכבות במיוחד. בכל הנוגע לעבירות הימורים באינטרנט הוקם כוח משימה המשלב בין המשטרה לפרקליטות. בסיכומו של דבר, אין ספק שהפשיעה באינטרנט מהווה אתגר של ממש לרשויות החקירה והתביעה. עם זאת, האינטרנט אינו מאיין את כוחה של המדינה, בעצמה ובאמצעות שיתוף-פעולה בין-מדינתי, לייצר אכיפה פלילית בעלת רמה סבירה של אפקטיביות. מעבר לאכיפה הפלילית הקלאסית, ומן העבר השני של המתרס, יש להגביר מהלכים בתחום דיני אבטחת המידע, ולפיהם, למשל, תישקל הגברה של חובות אבטחת המידע לאתרי אינטרנט המחזיקים מידע רגיש או מידע בעל ערך כספי פוטנציאלי )כגון מספרי כרטיסי אשראי(. המהלכים בתחום האכיפה הפלילית, בהם התמקדתי ברשימה זו, מטרתם להגביר את סיכויי התפיסה של עברייני המחשב. המהלכים בתחום אבטחת המידע מטרתם אחרת, והיא להקשות על אפשרות ביצוע העבירות, ובכך להפחית את כדאיותן. *ממונה על משפט וטכנולוגיה בפרקליטות המדינה. האמור ברשימה זו מבטא את עמדתו האישית של המחבר בלבד. תודה ליובל לינדנברג על הערותיו המועילות. בדלתיים פתוחות 43 מרץ-אפריל 17 2012

חינוך לנער על פי דרכו גלעד האן* מהמרים כבדים עוקבים אחר ילדים שמשחקים משחק תמים של פוקר בפייסבוק, ומעודדים אותם בצ אט של פייסבוק להמר במציאות כשאנו חושבים על סכנות לילדינו בגלישה במחשב הדבר הראשון שעולה בדעתנו הוא פדופיליה, אך היא אינה הסכנה היחידה העומדת בפני ילדים גולשים במרחב הוירטואלי. ממהע להיזהר ואיך, כשהילד גולש לבדו בחדרו ברייני מין ופדופילים, כידוע, כבר מזמן אינם פועלים בגינות הילדים ובבתי קולנוע אפלים. הם משקיעים משאבים ומרץ רב במרחב הסייבר. לפיכך, מתן אפשרות לילדים לגלוש באינטנרט ללא הדרכה נכונה מראש משול להפקדת מפתחות המכונית בידיהם. האחריות לחנך את ילדינו להבחין בין טוב ורע, מוטלת על כתפינו ועלינו ללמדם שימוש נבון והימנעות מסיכונים בזמן הגלישה באינטרנט, לצד קביעת סייגים וגבולות להם ולנו. בחינוך נכון נקנה התמודדות ומניעת סיכונים, תרבות גלישה אחראית, שמירה על פרטיות, שיתוף והבנה, גבולות ואחריות, הטמעת ערכים ומוסר. מדובר בתהליך של חינוך במושג הרחב של המילה. הרשתות החברתיות הפכו לאתרי היכרויות, ולצד ילדים מתחת לגיל 13 שמזייפים את הגיל ונרשמים לפייסבוק, גולשים גם עבריינים שיוצרים קשר עם ילדים כדי לפתות אותם למפגש לצורך ניצול מיני. קחו לדוגמא כמו בכל צהריים, עם שובה מבית הספר, נכנסה נ, בת תשע, מעיר צפונית הארץ, אל פרופיל הפייסבוק שלה. היא שוחחה בצ'אט עם ע, חבר שהכירה באחד מהעולמות הווירטואליים בהם משחקים ילדים והם קבעו להיפגש בכניסה לביתה ב- 4. בשעה היעודה ירדה נ לפגוש את ע, אבל מי שהגיע לפגוש אותה היה גבר כבן 52, שגרר אותה הצדה וביצע בה מעשה מגונה בחדר המדרגות. הגבר, שקרא לעצמו ע התחזה לבן 10 כדי להיפגש עם ילדות קטנות. על פי סקר שנערך לפני כשנה על ידי מכון מרקט ווטצ, ל- 70% מבני 8-13 בישראל יש חשבון בפייסבוק. ל- 75% מהילדים הגולשים בפייסבוק אין הגדרות פרטיות, מה שאומר שכל העולם ואשתו יכולים להיות "חברים שלהם ולהיחשף למידע שהם מפרסמים. מבחן הכמות ילדים ומתבגרים חושבים שככל שיש להם יותר חברים בפייסבוק, כך הפופולריות שלהם עולה, ולכן הם מאשרים אנשים רבים, שאת חלקם הגדול הם אינם מכירים. הסכנות לא רוחשות רק בפייסבוק ובאתרים למבוגרים, אלא גם באתרים ובעולמות החברתיים המיועדים לילדים קטנים )לדוגמא: אקולוקו, מיקמק ודומיהם( המהווים פלטפורמות ליצירת קשר ופיתוי לפדופילים. פיתוי ילדים הוא הטכניקה הנפוצה ביותר ברשת. הפיתוי נעשה באמצעות הפגנת תשומת לב, פנייה אל הרגש, טוב לב ואף הצעת מתנות. גופים ויחידים משקיעים משאבים רבים של זמן וכסף לרכישת אמון, הם מקשיבים ומזדהים עם הבעיות של הילדים, מעודכנים במוזיקה שילדים שומעים, בקיאים בתחביבים ובמה שהולך בעולמם ובאופן הדרגתי מנמיכים עכבות ורוכשים את אמון הילדים עד להצעה ליצירת קשר פיזי. במקרים רבים, עברייני מין פונים לילדים ישירות באמצעות ההקשר המיני. זוהי צורת פיתוי שלרוע המזל נפוצה ברשת. לילדים סקרנות לנושא מין והם לרוב מעוניינים בחומרים הקשורים במין. הם עלולים, מסיבות שונות, לשאוף ליצור מערכות יחסים מחוץ לגבולות המשפחה, מתוך סקרנות וללא בקרה. עברייני מין ברשת מכוונים עצמם אל ילדים אלה. הילדים, מצד שני, לא תמיד מבינים את ההקשר המלא של הפנייה אליהם, ולא תמיד מבינים את ההבדל בין חבר אמיתי לחבר- רשת. למרות הידע הטכנולוגי של ילדינו והאפשרות שלהם להשיג כמעט כל מידע שירצו, ההבנה הרגשית שלהם עדיין תמימה וילדותית. תלמיד כיתה ג דיבר בצ אט עם 'חבר שלו שענה לכינוי התמים 'בוב ספוג מכנס מרובע. הילד הקליד לאט מדי ובוב ספוג ביקש ממנו שיעבור לשיחת ווידאו בשירות הסקייפ, אך טען שהמצלמה שלו עצמו מקולקלת ולכן רק הוא יכול לראות את הילד. הוא החמיא לילד על החדר שלו, פטפט איתו על קבוצת הכדורגל שהילד אוהד ואז, לאחר שרכש מעט את אמונו, ביקש ממנו שיסגור את הדלת. הילד הסביר שאמו לא מרשה לו לסגור את הדלת כשהוא גולש במחשב. כמה דקות אחר כך האם הציצה לחדר וראתה את בנה עומד עם מכנסיים מופשלים מול המחשב כי זה מה ש בוב ספוג ביקש ממנו. האם מיד פנתה למשטרה ותוך זמן קצר נעצר החשוד. מדובר בבן 42, שהשתמש בדמויות שילדים קטנים אוהבים מערוצי התוכן בהם צופים ילדים כדי ליזום שיחות, צילומים ואף מפגשים. סקס סמים והימורים אבל לא רק סכנות של ניצול מיני אורבות לילדים ברשת. גם סמים והימורים מחכים להם שם. מהמרים כבדים עוקבים אחר ילדים שמשחקים משחק תמים של פוקר בפייסבוק, ומעודדים אותם בצ אט של פייסבוק להמר במציאות. הם מבקשים מהילד שייקח מההורים 70 שקלים ללכת לסרט 18 בדלתיים פתוחות 43 מרץ-אפריל 2012

ובמקום זה להגיע לאולם של משחקי וידיאו, שהפך למאורת הימורים המיועדת לילדים עד גיל 16. הילדים מהמרים, וכשהם מפסידים, הם נאלצים ללוות כסף ממנהל הקזינו ומסתבכים בחובות, שבסופו של דבר ההורים משלמים. ברשת קיימים אתרים ופורומים המסבירים ומעודדים ילדים להשתמש בסמים כולל מידע איפה לרכוש כדורי הרזיה ללא מרשם רופא, איך להתאבד ללא כאבים או איך להכין מטען חבלה. הכל בלחיצת כפתור במהירות ויעילות עד הבית. ישנן גם סכנות טכנולוגיות: לפני חודשים אחדים גילו בנות מכמה יישובים בארץ תמונות שלהן, כשהן מעורטלות, ברשת. לאחר חקירה משטרתית התגלה כי הבנות קיבלו דרך הפייסבוק לינק לאתר תמים כלשהו. כשלחצו על הלינק והגיעו לאתר, הופעלה תוכנה של סוס טרויאני שגרמה למצלמת הרשת במחשב הביתי שלהן לפעול בלי שהן תדענה. הבנות צולמו בעודן מתפשטות והתמונות נשלחו אוטומטית לאתר של האקר, שפרסם אותן. פשעים ועבירות קלות לצד הסכנות האורבות לילדים מפדופילים ועבריינים, האויבים הגדולים שלהם ברשת ובפייסבוק הם דווקא ילדים בני גילם. במרוצת השנתיים שבהן בני משחק ברשת חברתית מסוימת, הוא נתקל לא אחת במקרים שבהם ילדים גנבו לו חפצים וירטואליים, איימו עליו, פרצו והתחזו לשחקן שלו, ועוד כהנה וכהנה עבירות שאותם ילדים, יש לקוות, לא היו מעזים לבצע בעולם האמיתי. ילדים מנצלים את המדיום הווירטואלי על מנת לפגוע בחבריהם, בילדים אחרים. הילדים יוזמים ברשת חרמות על ילדים אחרים, מטרידים ומפיצים עליהם שמועות, פורצים לחשבונם האישי, מקללים ומשתמשים באלימות מילולית. מחוץ לרשת, ההורים או המורים יכולים לפקח על ההתנהגות של הילדים ולהעניש ילד שמאיים או מקלל, אבל לרוב ההורים אין מושג מה קורה אצל הילדים בפייסבוק ולכן קשה להם לפקח ולהציב לילד גבולות ולהסביר להם את כללי ההתנהגות ברשת. גם ילדים שבחיים מחוץ למחשב לא יעזו להחרים, להתחזות או לאיים, מרשים לעצמם לפרוק כל עול ברשת. השיח החברתי השתנה לחלוטין, והאלימות עברה לרשת יחד עם בריוני רשת המנצלים מידע אישי על ילדים כדי להשפילם ולהביכם. כאן בעצם מגיע תפקיד ההורים, שאמורים לקחת אחריות על ההתנהגות של ילדיהם גם במרחב הווירטואלי. חינוך לתרבות גלישה אחראית. חינוך המתחיל בבית עובר לרחוב ואל בית הספר, אינו עוצר במרחב הווירטואלי. כהורים אנו מחויבים ללמד אותם לחיות בעולם מאתגר ולא לחסום אותו מהם. חינוך של ערכים ומוסר, מיומנויות תקשורת וכלים לזיהוי והפנמה של השמירה על הפרטיות והסיכונים הרבים בעולמנו המורכב ולא רק לאלו שבמחשב או בטלוויזיה, אלא גם ביחסים של הילד עם ע צ מ ו, ב א ו פ ן בו הוא קובע לעצמו סדרי עדיפויות וכללי התנהגות תוך אמונה בעצמו ויכולותיו. כדי לגדל ילדים פתוחים, אמפאטיים ובוגרים רגשית, עלינו לפתח את המיומנויות הללו בנו ובילדינו, עלינו לחנך בשיחה, חיבוק, דיבור פתוח, שאלות, נגיעה בנושאים מביכים באופן בוגר ואחראי ובעיקר פיתוח יחסים של אמון, פתיחות, כבוד ותחושה שאנחנו כאן עבורם בכל בעיה או נושא אך במקביל אנחנו סומכים עליהם. המסר הוא שהאחריות עלינו, הבקרה והכלים בידינו אבל אנחנו חייבים לתת לילדינו את התחושה שאנחנו סומכים עליהם. אנחנו שם עבורם והם יכולים. *חוקר עבירות ופשעי מחשב. נשוי ואב לחמישה. שימש במשך כעשרים שנים כחוקר בתפקידי חקירות שונים במשטרת ישראל ובעשר השנים האחרונות כחוקר בצוות עבירות ופשעי מחשב של המשטרה. בעל חברה לחקירות מחשב ועוסק בהדרכה לשימוש נכון באינטרנט ומניעת סכנות ברשת. מרצה ברחבי הארץ בפני ילדים, נוער, הורים, מורים וארגונים, על גלישה בטוחה והסכנות הטמונות ברשת האינטרנט. בדלתיים פתוחות 43 מרץ-אפריל 19 2012

ד"ר עו"ד שרון אהרוני - גולדנברג* על רשות הסייבר לחלק ערכות מגן וירטואליות מ דינת ישראל נמצאת תחת מתקפת טרור איסלמיסטית ברשת. מתקפה הבאה לביטוי בהפלת אתרים ישראליים מרכזיים, כגון אתרים של בתי חולים. בשלב מוקדם יותר של המתקפה אף הופצו ברשת האינטרנט מספרי כרטיסי אשראי של אזרחים ישראלים והופלו האתרים של הבורסה לניירות ערך וחברת התעופה אל-על. יריית הפתיחה באה דווקא מכיוונו של ארגון אנונימוס, שיתכן שהצליח להפיל אתרים של השב"כ והמוסד הישראליים. 1 רוב ההתקפות האחרונות על אתרים ישראלים בוצעו באמצעות חדירה לכ- 200 אלף מערכות מחשבים של ישראלים,(Zombies) 2 השתלטות עליהם ושליחת מנות רבות מהם לאתרי המטרה - עד כדי הובלה לקריסתם )מתקפת.)DDoS - Distributed Denial of Service סיכונים עתידיים מערכות מחשבים הן אבן תשתית חיונית לחברה המודרנית. לפיכך, סייבר טרור עלול לערער את הפעילות התקינה בחברה. לצד אי הנעימות בחדירה ופיצוח של אתרים מרכזיים, החשש הכבד יותר הוא, שכחלק ממתקפת הסייבר יושבתו מערכות הפעלה קריטיות במשק. למשל, תתבצע חדירה למערכות השליטה של חברות מסחריות לאספקת מוצרי מזון, ולמערכות של גופים ציבוריים, כגון רשות הרכבות. מה נעשה עד כה בכדי למנוע מתקפות מעין אלה מעבר לפועלם של השב"כ ורשויות ביטחון אחרות בתחום? בישראל קיימת תקינה בחוק הגנת הפרטיות, המחייבת בעלי מאגרי מידע להתגונן באמצעים טכנולוגיים וכיום ישנו מאמץ להעלות את סטנדרט התקינה הנדרש ואף לנסות ולאכוף את התקנות הקיימות בנושא. אולם, מערכות מחשבים הן הרבה יותר מרק אמצעי אחסון של מידע ושל מאגרי מידע. מערכות מחשבים משמשות כלי שליטה ובקרה. לכן, עיקר המערכה, בכל הנוגע למגננה טכנולוגית, צריך להתמקד במערכות השליטה והבקרה הממוחשבות של גופים קריטיים למשק, לרבות חברות מזון ותחבורה. מיגון חינם לאזרחים על סדר יומו של המטה ללוחמת סייבר, שהוקם לאחרונה, צריכה להימצא הדרישה למיגון מערכות שליטה ובקרה אלו, בין היתר, באמצעות דרישה לעמידה בתקינה מחמירה. אולם, הצעה זו כרוכה בעלויות כלכליות )כבדות( והסוגיה דורשת עיון. פתרון אפשרי לקושי זה עשוי להתבטא בהסדרת הפעילות של ספקי שירות באינטרנט, כדוגמת ברק ובזק בינלאומי. על פי הסדרה כזו, ספקיות השירות תידרשנה למנוע מתקפה באמצעים טכנולוגיים )חלק מספקיות השירות כבר מספקות שירות שכזה, אולי בחסות תקנה 15 )ג( לתקנות הבזק )התקנה, תפעול ותחזוקה(, התשמ"ה- 1985 (. אולם, גם הצעה זו אינה נקייה מספקות בשל החשש לפגיעה בתקשורת ברשת ובמסחר החופשי. מעבר לכך, המתקפה האחרונה חשפה גם נקודת תורפה נוספת - אותם מאות אלפי מחשבים של תושבי המדינה,)Zombies( שההאקרים עלולים להשתלט עליהם כדי לבצע מתקפה מבוזרת של מניעת שירות. כאן נדרשת התושייה הישראלית הידועה: סבורתני שעל המטה ללוחמת סייבר לחלק "ערכות מגן" וירטואליות לתושבי המדינה, כגון תוכנות חומת-אש ייעודיות, וכך למגן את החוליה החלשה יותר ברשת המחשבים. אם יינקטו צעדי מגננה חכמים, נוכל בהחלט לומר שמתקפת הסייבר שימשה כקריאת השכמה מועילה לעומדים על המשמר הוירטואלי במרשתת )רשת האינטרנט( הישראלית. * מרצה בבית הספר למשפטים במכללה האקדמית נתניה. 1 שרה ליבוביץ - דר, "מרחב לא מוגן" סופשבוע 13.1.12, ע' 30. 2 ליאור זנו, ענבל אורפז ואור הישאונה, "גיל שויד: מחצית מהמחשבים שביצעו את התקיפות - של משתמשים ישראלים, הארץ, 18.1.12, ע' 14. הערת מערכת - על הקמת המטה ללוחמה בסייבר הכריז ראש הממשלה בנימין נתניהו במסיבת עיתונאים ב- 18.5.11 והוא החל רשמית את פעולתו רק שבעה וחצי חודשים לאחר מכן, בסמוך למתקפת ההאקרים. 20 בדלתיים פתוחות 43 מרץ-אפריל 2012

שיטת מבחני ההסמכה - ביקורת מבית עו"ד לנקרי סבור שמבחני ההסמכה אינם המחסום הנכון להצפת המקצוע; הם אינם מוצדקים ואינם מידתיים והוא גם הגיש מ עתירה בעניין. קראו מדוע. בחן ההסמכה האחרון שנערך ב- 3/11/2011, הסתיים בזעקה רמה אודות קושי חריג. הנתונים העובדתיים של אחוזי המעבר גיבו את התלונה, ואכן מאז הקמת מערך הבחינות במתווה זה )קרי, שאלות רב ברירתיות( נרשם אחוז הנכשלים הגבוה ביותר. לטענת הנבחנים, ועדת בחינות ההסמכה מקשה בשנים האחרונות את הבחינות באופן מכוון ואף שלא בסמכות, בכוונה ברורה לסנן הכניסה לשערי המקצוע - עניין העולה בקנה אחד עם עמדתם של מספר מכובדים בלשכה. מנגד טענו חברים ובכללם אף ממחוז זה, כי העניין נעוץ במוסדות האקדמיים תוך אמירה כי בוגרי המכללות והמוסדות האקדמאים בעצמם הם אלו המורידים את רף המעבר. הנבחנים זכו לביקורת מכל עבר ובעיקר ממוסדות הלשכה עליהם הם חפצים להימנות בבוא העת. אמרו כי החומר האנושי ירד עם השנים, מסרו נתונים בדבר נבחנים בפעם שנייה ושלישית שפגעו בפילוח העוברים, הצביעו על המכללות שהוציאו תוצר מעורר ספקות ועוד טענות שונות. עינוי דין לאחר שספגו עלבונם, החליטו הנבחנים להשמיע קולם - הפגינו, נפגשו עם ראשי הלשכה ומוסדותיה, רתמו ח"כים לעניין, נכחו במליאת הכנסת והוזמנו לדיון מהיר בועדת חוק, חוקה ומשפט של הכנסת, שנסוב על המבחן האחרון. נכון שהיחס בין עורכי דין לאוכלוסיה הוא מהגבוהים בעולם. אולם, האם הסינון מתבקש? האם הוא נעשה בדרך ראויה ומידתית? סבורני כי עו"ד שחוש הצדק, ההשקעה, הערכיות והמוסר הם נר לרגליו יצליח ולכן איני נבהל מהצפת המקצוע. בתום 4 שנים באקדמיה ושנת התמחות, האם הסינון במתכונתו הנוכחית נכון שיהיה בדיוק כשהנבחן הגיע "אל הקצה" - אל נקודת הגמר? ואז, או אז, הוא נפגש במבחן שתכליתו לצמצם את הבאים בשערי המקצוע בדרך לא דרך. המבחן בכתב, במתכונתו הנוכחית, אינו מנבא יכולת משפטית כמשמעותה. הוא מנבא יכולת זיכרון ושינון עמוקה של חומר שנלמד כשלושה חודשים עובר לתאריך הבחינה - משחק זיכרון, תהליך של "יניקה ופליטה" בזמן קצר. גם אם חייבים לסנן את הבאים בשערי המקצוע, עניין המחייב התקנת תקנות מתאימות לכל הפחות ולא החלטה כלאחר יד, נכון יהיה כי המתווה יהיה ברוח הועדה שהוקמה לצורך כך בראשות כב' נשיאת ביהמ"ש המחוזי מרכז, הילה גרסטל ובהמשכה ועדת רוטקופף, שהוקמה ע"י יו"ר הלשכה ושר המשפטים. יצוין כי, למרבה הפליאה, פרסום מסקנות הועדה האחרונה, בכל הכרוך בשיטת ההסמכה, מתעכב ומוארך מידי תקופה ע"י השר ללא נימוק ענייני. ובעולם סביבנו ישנם כמה מודלים לבעיית הצפת המקצוע ובין היתר המודל הגרמני, האנגלי, האמריקאי והקנדי - שהוא המרכזי והמעניין מכולם. מודל זה מציע לסנן את הבאים בשערי מקצוע עריכת הדין כך: לימוד לתואר ראשון במשפטים יהיה לעולם לאחר שהסטודנט סיים תואר ראשון אחר וקודם. הנה מנגנון סינון. בנוסף, אם נחזור לבעייתיות בשיטת ההסמכה כיום וטענות חברי לשכה כי "המכללות אשמות", יתכבד שר המשפטים ויתדיין עם אנשי המל"ג בראשות שר החינוך אודות סינון הבאים בשעריהן של המכללות, עם רישומו של הסטודנט לשנה א'. רף הקבלה, מבחן מקדים ועוד רעיונות. לטעמי, המכללות )המוכרות כמוסד מסמיך עפ"י חוק לשכת עורכי הדין( הינן מוסד מבורך לאנשי משפחה, שהצורך הקיומי שלהם אינו מותיר להם מרווח זמן לפרנסה וללימוד גם יחד, גמישות המצויה במכללות בעיקר. כעו"ד מן המניין אשאל: האם רק המכללות אשמות? האם החומר האנושי ירוד עד כדי אחוז מעבר כה נמוך? האם שיטת הבחינה במתכונתה ראויה? האם כוחות השוק בלשכה אינם מושכים לכיוון ברור של סינון אסור באמצעות הבחינה בכתב? הגיעה העת כי גם אנחנו נעשה בקרה פנימית על מהלכנו שלנו - על התוצר אותו הבאנו לפתחנו, לעקרונות הצדק האמורים להיות נר לרגלנו, על הפגיעה בחופש העיסוק ועוד. הנזק התדמיתי רב על התועלת, הציבור צופה בנו מן הצד, הוא מתבונן ורואה עוולות שונות הנוגעות, בין היתר, לעניין ההסמכה שכולה תחת האג'נדה של הלשכה וחלק מראשיה, בניגוד גמור להשפעה האסורה המצויות בקהילות אחרות כדוגמת רו"ח, מתווכי מקרקעין, שמאים ועוד. גילוי נאות: הכותב - עו"ד שהוסמך במועד הבחינה האחרון ומוביל את רעיון שינוי שיטות ההסמכה על פי זווית ראיה של הנבחנים, מייצג כ- 50 עותרים ומספר ח"כ בעתירה שהוגשה לאחרונה לבג"ץ כנגד שר המשפטים. עו"ד יניב לנקרי סבורני כי עו"ד שחוש הצדק, ההשקעה, הערכיות והמוסר הם נר לרגליו יצליח ולכן איני נבהל מהצפת המקצוע. בדלתיים פתוחות 43 מרץ-אפריל 21 2012

עו"ד טל איטקין* האמנה קובעת כי הרחקה של קטין, שאינו מעל גיל 16, מ"מקום מגוריו הרגיל", תוך הפרת זכויות המשמורת של ההורה השני, מהווה חטיפה או אי-השבה ילד אסור ילד מותר החזרת ילדים חטופים על פי אמנת האג - פרשנות ישראלית עכשווית לחריגים ב מאי 2011 ניתן בביהמ"ש העליון, בשבתו כערכאת ערעור על פס"ד של ביהמ"ש המחוזי וביהמ"ש לענייני משפחה בנצרת, במסגרת הליכים עפ"י חוק אמנת האג )החזרת ילדים חטופים(, התשנ"א- 1991, פס"ד בעניינה של פעוטה, שהייתה בת שנה וחצי )בע"מ 741/11 פלונית נ' פלוני, להלן - "פרשת פלונית"(. בקשה לדיון נוסף על פסה"ד, נדחתה ביולי 2011 )להלן: "דנ"א"(. בפרשת פלונית, חידד ביהמ"ש העליון את הפרשנות הנוהגת לחריגי ההשלמה וההסכמה הקיימים באמנת האג, תוך מתן משקל לזכויותיו ולטובתו של הקטין, כתוצאה מהחזרתו למקום מגוריו הקבוע. ביהמ"ש העליון הפך את פסה"ד והורה כי פעוטה שלא הוחזרה למקום מגוריה הקבוע תישאר בישראל עם אמ ה, ושאלת המשמורת הקבועה עליה תתברר בארץ. ההכרעה משקפת את התמורות בעידן שבו ישראלים מתגוררים וחיים ברחבי העולם לצרכים ולתקופות שונות והבעיות העשויות להיווצר כשיחסי בני זוג מתערערים ואת כוחה של האמנה והאפשרות, לכאורה, של בן זוג פגוע, לנצל את ההליכים המשפטיים לנקום בבן משפחה. אמנת האג האמנה בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפה בינלאומית של ילדים, נחתמה בהאג ב- 1980, והיא מחייבת את המדינות שאישרוה )לרבות ארה"ב וישראל(. מטרתה אינה להכריע בשאלת המשמורת על קטין כשמתגלע סכסוך בין הוריו, אלא להעניק "עזרה ראשונה" לסיכול החטיפה ולמנוע עשיית דין עצמי בידי מי מההורים. הוראות האמנה נועדו להחזיר לאחור את החטיפה, ולהשיב את הקטין ל"מקום מגוריו הרגיל", כדי שביהמ"ש המוסמך שם יידון בשאלת המשמורת. האמנה מונה חריגים, המסייגים את השבת הקטין למקום מגוריו הרגיל, גם אם הוכחה חטיפה. החריגים חלק מהחריגים פשוטים לאיתור ולהכרעה: גילו של הקטין - מעל גיל - 16 האמנה איננה חלה עליו, אף אם נחטף )"קטין" על פי האמנה, שלא עפ"י הדין בישראל - מי שלא מלאו לו 18 שנה(. חריג אחר הוא חלוף שנה ויותר למן החטיפה ועד פתיחת ההליכים עפ"י האמנה. במקרה זה האמנה תחדל מלחול. ישנם חריגים הדורשים הכרעה שיפוטית שאינה קלה. השלמתו בדיעבד או הסכמתו מראש של הורה למעשה החטיפה או אי ההחזרה - אז, חרף מעשה החטיפה, לא יצווה ביהמ"ש על החזרה למקום המגורים הרגיל. חריג אחר הוא חשש חמור שהחזרת הקטין תחשוף אותו לנזק פיסי או פסיכולוגי, או שתעמידו במצב בלתי נסבל. חריג זה כופה דיון, גם אם עקיף, בטובת הקטין במסגרת האמנה. בפרשת פלונית נדרשו בתיהמ"ש בישראל, בעקבות פניית אבי הפעוטה, להכריע בדבר מקום מגוריה הרגיל, כמו גם בהתקיימות החריגים לאמנה. הערכאות קבעו כי יש במעשי אם הפעוטה משום חטיפה ע"י אי-החזרתה, אך בעוד ביהמ"ש לענייני משפחה והמחוזי )ברוב דעות( קבעו כי לא מתקיים כל חריג, קבע ביהמ"ש העליון כי מתקיים חריג ההסכמה או ההשלמה של האב עם מעשה אי-ההחזרה, ולפיכך אין להורות על החזרת הקטינה. איפה הבית? הצדדים בפרשה עברו להתגורר בניו ג'רזי ארה"ב ב- 2006, תחילה מכוח אשרת תייר, ואח"כ מתוקף אשרת סטודנט של האישה. בני הזוג שבו ארצה להינשא, ביקרו תכופות, החזיקו חשבון בנק ישראלי, שמרו על זכויות סוציאליות ועוד. לאחר 3 שנים של שהות בארה"ב, נולדה הקטינה. במרץ 2010 ביקרו הצדדים בארץ וכאן התגלע הסכסוך, שגרר הגשת הליכים לביה"ד הרבני בחיפה, ועיכוב יציאת הבעל לארה"ב. בעיצומו של הסכסוך, התקיים בין הצדדים מו"מ לקראת פרידה, בסיוע ידיד המשפחה. המו"מ הניב הסכם ממון לגירושין שלא נחתם בגין סירוב הא ם, שהתנגדה לאחד מתנאיו. האם הסכימה לביטול צו עיכוב היציאה כנגד האב, ואפשרה לו לשוב לארה"ב. עם הגעתו לארה"ב, פנה האב לרשות המרכזית שם, טען כי בתו נחטפה ממקום מגוריה הקבוע, וביקש כי תוחזר לארה"ב לאלתר. הוויכוח המשפטי התנהל, למעשה, סביב הפרשנות שיש לתת להוראות הסכם הגירושין. האם טענה כי הוראות ההסכם מעידות על הסכמת האב להישארות הקטינה עימה בארץ ולמצער על השלמת האב עם אי החזרת הקטינה. האב טען כי ההסכם נעשה תחת לחץ וכי אין המדובר בהסכם שהשתכלל לחוזה מחייב. קבילותו של הסכם לא חתום ביהמ"ש העליון איננו מתערב בקביעה הנוגעת למקום מגוריה הקבוע של הקטינה ונקבע כי הוא היה בניו ג'רזי. כמו כן, קבע כי בהתאם לחוק בניו ג'רזי, יש זכויות משמורת משותפות להורים. מכאן, אין מנוס מהקביעה כי מדובר באי-החזרת הקטינה אגב פגיעה בזכויות משמורת ובניגוד לדין ולפיכך, יש לדון בהתקיימות החריגים עפ"י האמנה. ביהמ"ש העליון משקיף על הסכם הגירושין בין הצדדים 22 בדלתיים פתוחות 43 מרץ-אפריל 2012

כ"ראיה מרכזית" וקובע, כי יש לו משמעות "מעין ראייתית". מההסכם למד ביהמ"ש כי הצדדים הסכימו על פירוד, כשהאב חוזר לארה"ב והקטינה ואמ ה נשארות בארץ ואף נקבעו הסדרי ראיה עתידיים בין האב לקטינה, שיחולו במידה והאב ישוב לארץ. עוד נקבע כי "מכלול ההסכמות בהסכם מלמד באופן ברור על הסכמת הצדדים כי כל אחד מבני הזוג ילך לדרכו - המשיב יחזור לארה"ב והמבקשת והבת תישארנה בארץ". ביהמ"ש שב ומחדד כי אין לשלול אפשרות כי האב קיווה שבסופו של יום ישובו הא ם והקטינה לארה"ב, לא כל שכן שעה שהסכם הממון לא נחתם. אולם, בחינה אובייקטיבית של התנהגותו מלמדת, וכך אף למדה הא ם, על הסכמתו בנקודת הזמן הרלוונטית להשארות הקטינה בארץ. ביהמ"ש נותן משקל לעובדה שהא ם פעלה עפ"י ההסכם בהסרת צו עיכוב היציאה נגד האב. השופטת עדנה ארבל מדגישה כי ההסכמה או ההשלמה בה מדובר באמנה, היא למעשה ויתור על ה"עזרה הראשונה" שמציעה האמנה, וככל שעומד האב על החזרת הקטינה למשמורתו בארה"ב, ייאלץ לפעול לשם כך במסגרת הליך המשמורת, שיתברר בישראל. נדמה עוד כי ביהמ"ש מבכר גישה ריאליסטית בבחינת נסיבות המקרה ועומד, במסגרת בחינת החריגים, גם על טובת הקטינה. הוא אינו מתרשם מתקופת השהות הארוכה לכאורה של בני הזוג בארה"ב ובשל הזיקה לארץ מסיק כי "כל טיב השהות בארה"ב, גם אם נמשכה מספר שנים, נושא אם כן אופי של זמניות". השופטת מוסיפה כי אשרת השהייה של האב זמנית, ולא ם אשרת תייר, שאינה מאפשרת לעבוד באופן חוקי. במידה ויורו על השבת הפעוטה, ייגזר על הא ם למצוא מקום מגורים - ואין לצפות כי הצדדים יתגוררו תחת אותה קורת גג - שעה שאינה יכולה להתפרנס. סכנת גירוש תרחף מעליה במידה ותעבוד ללא היתר, ויש אפשרות רחוקה וסיכון להפרדת הקטינה מאמ ה בשל כך. השופט חנן מלצר מוסיף כי אף במידה ולא ניתן לאתר השלמה מפורשת מצד האב לאי-החזרת הקטינה, מכוח דיני ההשתק, הוא מושתק כעת מלטעון לאי-הסכמתו במועד הרלוונטי. דעת המיעוט של השופט עוזי פוגלמן משקפת אסכולה חוזית למהדרין. הסכם הממון, בהעדר חתימת הצדדים עליו, לא השתכלל לכדי חוזה מחייב. אמנם חוזה יכול לעמוד בתוקפו בהעדר חתימה, אך יש לתת את הדעת לעקרון ההדדיות החוזית. הסכמת האב לא ניתנה בחלל ריק, אלא עמדה מול התחייבויות הא ם, ותכלית ההתחייבויות ההדדיות הייתה לסיים את הנישואין - תכלית שלא התקיימה ולא השתכללה להסכם מחייב. לא ניתן לקבוע, מחומר הראיות בתיק, כי הא ם הסתמכה על אמירה או מצג מצד האב בדבר הסכמתו לאי-החזרת הקטינה. הדעה נגזרת מעקרון נעלה יותר, הקובע, כמדיניות, כי שימוש בהסכמות אליהן הגיעו צדדים במסגרת מו"מ, טומן סכנה של סיכול פשרות באמצעות מו"מ בעתיד. צדדים למו"מ עלולים להימנע ממצגים, הצהרות או הצעות, מחשש שישמשו כראיה נגדם בהליך עתידי. חשיבות פסק הדין, אם כן, היא שאין בשהות ממושכת בארה"ב, למשל, להבטיח כי שאלת המשמורת תתברר שם. פסה"ד מחדד שהסכמה והשלמה עם חטיפה יכולות להילמד גם מראיות נסיבתיות. *ייצגה את הפעוטה ואימה. אמנם חוזה יכול לעמוד בתוקפו בהעדר חתימה, אך יש לתת את הדעת לעקרון ההדדיות החוזית. הסכמת האב במסגרת החוזה להשארות הבת בישראל לא ניתנה בחלל ריק, אלא עמדה מול התחייבויות הא ם בדלתיים פתוחות 43 מרץ-אפריל 23 2012

טוב לדעת עסקים חברתיים - מחפשים אכסניה חוקית עו"ד ירון קידר* ותאגידים אלו, הגם שהשורה התחתונה המחייבת מבחינתם עודה "שורת הרווח", החלו להכיר בשיקולים של הגינות ואתיקה, זכויות אדם וזכויות עובד, קיימות ומחויבות העומס המוטל על כתפי המגזר השלישי וחדירתן של חברות לתחומים חברתיים יוצר מגזר רביעי של חברות הפועלות למטרות רווח הפעילות גם בתחומים חברתיים. תמונתע מצב. ולם המשפט מחלק מטבעו את העולם באופן דיכוטמי: מותר ואסור, חובה וזכות, חוקי ולא חוקי. חלוקה זו מייצרת וודאות רצויה בחלק גדול מתחומי החיים ומאפשרת הכוונת ההתנהגות האנושית והסדרת החיים בצוותא של מיליוני אנשים במסגרות גיאוגרפיות תחומות, ההולכות ונעשות צפופות. הדיכוטומיה הזו מאפיינת גם את יחס המשפט אל תאגידים, ומבדילה בין תאגידים למטרות רווח - חברות, לבין תאגידים שאינם לכוונת רווח - עמותות וחברות לתועלת הציבור )"חל"צ"(. בין חברה לעמותה מטרתה של חברה הוגדרה בסעיף 11 )א( לחוק החברות, התשנ"ט- 1999 : "לפעול על פי שיקולים עסקיים להשאת רווחיה, וניתן להביא בחשבון במסגרת שיקולים אלה, בין היתר, את ענייניהם של נושיה, עובדיה ואת עניינו של הציבור; כמו כן רשאית חברה לתרום סכום סביר למטרה ראויה...". לעומת זאת, סעיף 1 לחוק העמותות, התש"ם- 1980, מגדיר את מטרת ההתאגדות של עמותה כ"מטרה חוקית שאינה מכוונת לחלוקת רווחים בין חבריו ושמטרתו העיקרית אינה עשיית רווחים", וסעיף 345 א)א( לחוק החברות, קובע כי "חברה לתועלת הציבור היא חברה שבתקנונה נקבעו מטרות ציבוריות בלבד וכן איסור על חלוקת רווחים או חלוקה אחרת לבעלי מניותיה". עולה, אם כן, כי החוק מחייב שפעילות למטרות רווח תעשה במסגרת חברה ואילו פעילות למטרות חברתיות- ציבוריות שאינן למטרות רווח, תיעשה במסגרת עמותה או חל"צ. ההיבט השני של קביעה זו הינו איסור על חברה לעסוק בפעילות משמעותית שלא לצורך עשיית רווח ומנגד אסור שמטרתן העיקרית של עמותות וחל"צים תהיה עשיית רווח, וכמובן איסור על חלוקת רווח ישיר ועקיף לחברי העמותה או לבעלי המניות בחל"צ. מצב חוקי זה קיים לא רק בארץ והוא משקף את ההפרדה הנעשית בפועל בין פעילויות למטרות ציבוריות לבין פעילויות למטרות רווח. אבחנה זו מהווה כלי רגולטורי משמעותי בידי רשויות אכיפה, במטרה להפריד בין הפעילויות השונות. בישראל, למשל, מוודאים רשם העמותות ורשויות מס הכנסה שלעמותות ולחל"צים לא תהיה מטרת רווח ושפעילותן איננה כסות לפעילות עסקית, ומנגד - פועלים רשם החברות ואגף מע"מ, כל אחד בתחומו, לאיתור וסיווג כגופים ללא כוונת רווח, חברות שמטרתן העיקרית אינה עשיית רווחים ועיקר פעילותן אינו עסקי. בבסיס הבחנה והפרדה זו עומדת התפיסה כי העיסוק בקידום מטרות ציבוריות-חברתיות, ובפתרון הבעיות החברתיות הינו מנת חלקם של המגזר הממשלתי ושל ארגוני המגזר השלישי - החברתי בלבד, באמצעות עמותות וחל"צ, ואינו מעניינן של חברות מסחריות. אחריות תאגידית עם השנים, לאור הגידול העצום בצרכי אוכלוסיית העולם מול הצמצום ההולך וגדל במשאבים והעדר האפשרות לספק את הגידול בדרישות החברה האנושית, לאוכל ומים, עבודה וחינוך, רפואה ואנרגיה, כמו גם צרכים ציבוריים כהגנת הסביבה ושמירה על כדור הארץ, התפתחה ההכרה, כי לא ניתן להטיל את האחריות למציאת הפתרונות לבעיות קשות אלו רק על ממשלות וארגונים ללא כוונת רווח, וכי גם למגזר העסקי, כמנוע הכלכלי העולמי, יש אחריות לקידום פתרונות בנושאים הרי גורל אלו. הכרה זאת הביאה לצמיחת גישה המכירה באחריות תאגידית של עסקים מסחריים, ותאגידים אלו, הגם שהשורה התחתונה המחייבת מבחינתם עודה "שורת הרווח", החלו להכיר בשיקולים של הגינות ואתיקה, זכויות אדם וזכויות עובד, קיימות ומחויבות לבעלי עניין אחרים, מלבד בעלי העניין הישירים בתאגיד. על רקע הצרכים הגדלים כאמור, וכמשקל נגד לחלוקה הדיכוטומית המסורתית של עסקים וארגונים ללא כוונת רווח, נהגה על ידי חתן פרס נובל לשלום, מוחמד יונוס, הרעיון של "עסק חברתי", שהינו עסק המאוגד כחברה והפועל תוך שימוש באסטרטגיות עסקיות, אך פועל למטרות חברתיות, מצוי בבעלות הקהילה וחל עליו עקרון של אי משיכת רווחים ולכל היותר, מאפשר החזרת ההשקעה למשקיע. אף שאין הגדרה אחת ל"עסקים חברתיים", ואין קונצנזוס סביב הגדרתו של יונוס, הרי שרבים רואים בהם עסקים בעלי "שורה תחתונה כפולה" - של רווח כספי ורווח חברתי - ויש האומרים אפילו משולשת, גם של רווח סביבתי. ממילא, גם להגדרה המצומצמת ביותר של עסק חברתי קיימים תנאי סף של עסקים המקדמים פתרונות לבעיות כלכליות-חברתיות- סביבתיות. העסקים החברתיים יוצרים מציאות תאגידית חדשה, שאינה מכירה בגבולות ההגדרה הקיימים. מדובר בחברות הפועלות בשוק הרגיל, משתמשות באסטרטגיות עסקיות, ומבקשות במסגרת מטרותיהן להתמודד עם בעיות חברתיות וסביבתיות. בניגוד לעמותות ולחל"צים, חלק ניכר מחברות אלו אינו מוותר על אפשרות של משיכת רווחים על ידי בעלי המניות. עסקים חברתיים יוצרים מציאות חדשה החשיבות הגדולה הטמונה בעסקים חברתיים הינה בניפוץ החלוקה המסורתית הקיימת בין המגזרים ביחס לאחריות החברתית, כך שגם גופים עסקיים השייכים למגזר העסקי, פועלים לקידום מטרות חברתיות ואינם משאירים 24 בדלתיים פתוחות 43 מרץ-אפריל 2012

את הטיפול בצרכי החברה אך ורק למגזר הממשלתי ולמגזר השלישי. יש הרואים בכך יצירת מגזר נוסף - רביעי - לצד שלושת המגזרים הקיימים. כיום, פועלים בישראל עשרות רבות של עסקים חברתיים, בתחומים שונים ומגוונים, כשהשימוש בעסקים החברתיים נעשה בעיקר למתן פתרונות תעסוקה לאנשים עם מוגבלויות, נוער בסיכון, נשים מהמגזר החרדי ואוכלוסיות מודרות נוספות. עסקים אלו פועלים בדרכי התאגדות שונות - חלקם כחברות ואחרים כמיזם )עסקי( של עמותה או חל"צ. נראה כי בדומה לעולם, גם בישראל קונה לה תופעת העסקים החברתיים אחיזה, ובצד עסקים חברתיים רבים המוקמים מדי שנה, הוקמו גם חממה, בית ספר ומרכז מחקר לעסקים חברתיים. פעילות העסקים החברתיים במסגרות החוקיות הקיימות אינה עולה בקנה אחד עם חוקי ההתאגדות הרלוונטיים, ואף אם אינה עולה כדי הפרת חוק, הרי שברור כי האכסניה החוקית הקיימת אינה הולמת למטרות עסק החברתי ואופן פעילותו. בעיה זו, של העדר מסגרת חוקית לתאגוד ופעילות העסקים החברתיים, אינה ייחודית כמובן לישראל, שבה היקף העסקים החברתיים קטן עדיין, והנסיונות לפתור אותה מעסיקה ממשלות ובתי מחוקקים שונים ברחבי העולם. במהלך הרבעון האחרון של 2011 הצטרפו מדינות קליפורניה וניו יורק לשורת מדינות אחרות בארה"ב וחוקקו חוק המכיר בחברה מסוג חדש corporations"."benefit אלו חברות רגילות, המחוייבות לתנאים הבאים: חלק מהותי ממטרותיהן הינו יצירת השפעה חברתית או סביבתית; עליהן להגדיר באופן רחב יותר את חובות האמון שלהן כלפי עובדיהן, הקהילה והסביבה בעת קבלת החלטות; ומוטלת עליהן חובת דיווח מוגברת, כשעליהן לדווח לציבור על ביצועיהן בתחום החברתי והסביבתי, תוך שימוש בכלים אובייקטיבים, שיבוצעו על ידי גורם שלישי. בכך הצטרפו מדינות קליפורניה וניו יורק ולמדינות ורמונט ומרילנד שבהן עברה החקיקה כבר ב- 2010 ומדינות ניו גרז'י, וירג'יניה והוואי, שחוקקו חוקים דומים במהלך 2011. הצעות חוק דומות נמצאות בדיון גם במדינות נוספות. צורת התאגדות זאת הצטרפה לסוג נוסף של חברות, שהוגדר ע"י המחוקק במספר מדינות בארה"ב -חברה בע"מ בעלת רווח נמוך - liability" A low-profit limited "company הידועה כ- L3C. לגבי חברות אלו לא קיימת הדרישה הכללית מחברות שהשאת רווחים היא המטרה היחידה או למצער העיקרית. מטרותיהן של חברות אלה, מורכבות ממטרה ראשית - חברתית או סביבתית - וממטרה משנית שהיא רווחית. חקיקה המכירה בחברה מסוג זה אומצה באילינוי, מישיגן, יוטה, וויאומינג, ורמונט, צפון קרולינה, רוד איילנד, לואיזינה ומיין. גם באנגליה זוכה הנושא לטיפול חקיקתי, כשהוגדרה בחוק "חברה לתועלת הקהילה": Community( CIC -.)Interest Company חקיקה זו מאפשרת את השימוש במבנה התאגידי של חברה לצורך התמודדות עם אתגרים ציבוריים וכלכליים. ואצלנו נראה כי יש ללמוד ממדינות אלו לקראת התייחסות חקיקתית ורגולטורית בארץ בשנים הקרובות. יש מקום להגדיר מהי חברה עסקית-חברתית, תוך אימוץ ההגדרות והמגבלות הקיימות בחקיקה בעולם או יצירת הגדרות אחרות. כן נדרשת הגדרה חדשה של הרגולציה ביחס לעסקים חברתיים, בכלל זה בתחום המיסוי, כך שתוכל להתייחס באופן נפרד וספציפי לחברה העסקית-חברתית. באופן זה ניתן יהיה לאפשר ולעודד את ההתפתחות המרתקת של תאגידים היברידיים, המשנים את תחומי המגזרים הקיימים ומגדירים מחדש את גבולות האחריות לבעיות החברתיות, הכלכליות והסביבתיות, תוך שבירת העיקרון המקודש של השאת רווחים מקסימלית למקימי החברה ובעלי מניותיה. עם ההכוונה הנכונה ועידוד באמצעות כלים מדינתיים שונים - כגון הטבות מס, קרנות השקעה ועוד - ניתן יהיה ליצור כלי כלכלי משמעותי, שאין ספק כי יסייע בהתמודדות עם האתגרים הכלכליים-חברתיים המצפים לנו. *לשעבר ראש רשות התאגידים במשרד המשפטים ושותף במשרד בוגט- קידר המתמחה בעמותות ובארגונים ללא כוונת רווח. בחודש פברואר השנה נבחר לראש המועצה הציבורית של ארגון מידות. בדלתיים פתוחות 43 מרץ-אפריל 25 2012

חוגגים! רגעים שהונצחו בנשף מחוז חיפה המסורתי שלנו - הענקת אות יקיר המחוז, הברכות, המופע והחברים ברגע מחוייך. משמאל: עו"ד יורם רם עו"ד יוסי חכם והמונה ליזה - עו"ד רונית ליפשיץ-גונן. עו"ד ברק לסרי ורעייתו מימין: עו"ד יורי גיא-רון, עו"ד רחל בן ארי ועו"ד חוה מרצקי מימין: עו"ד אריה אבריאל, הנשיאה גילאור והשופט בדימוס האשם ח'טיב, שקיבל את אות יקיר המחוז שלגיה וחברותיה מימין: עו"ד גדי שילדן, עו"ד יצחק שפרבר, רעייתו עו"ד יעל שפר ובתם המתמחה. עו"ד מיכל שקד ועו"ד רינה פוליטי 26 בדלתיים פתוחות 43 מרץ-אפריל 2012

עו"ד בועז סובול ורעייתו מימין: עו"ד עמית אפרתי עו"ד יצחק גדיש ורעייתו השופטת נאוה גדיש דני סנדרסון, גידי גוב, מזי כהן, אלון אולארצ'יק ואפרים שמיר מקפיצים את הנוכחים חלוקת אות יקיר המחוז: משמאל: עו"ד סולי וואנו, הנשיאה בלהה גילאור, עו"ד מרדכי ריבק, עו"ד אריה אבריאל, עו"ד אילן פורת, עו"ד יוסי חכם בדלתיים פתוחות 43 מרץ-אפריל 27 2012

לשכהושות' בעריכת עו"ד חנה קציר מדווחים מהשטח בתי משפט השלום במחוז - עדכונים ובקשות עו"ד חיים קינן, יו"ר הוועדה במפגשים שקיימה נציגות הוועדה, בראשות עו"ד חיים קינן, עם מזכירות בימ"ש השלום בראשות מר ישראל חן, מזכיר ראשי ומנהל מחוז חיפה, הועלו נושאים בעלי חשיבות לחברים: 1 מרכז 1. לקוחות חדש - הוקם בבימ"ש השלום, כשלטובת עוה"ד קיים מסלול נפרד וכל ההגשות מבוצעות במקום אחד )פרט למשפחה ונוער(, כולל מרכז הקלדה, סריקה ופקסים. 2 רוטציה 2. במזכירויות - לאחר חשיבה וניתוח בהנהלת בתיהמ"ש, מתבצעת בכל מחלקות המזכירות בבתיהמ"ש בארץ רוטציה של מנהלי מדורים ועובדי המזכירות. 3 תיק 3. נייר - במסגרת ההסכמים שהיו בתקופת המעבר ל"נט המשפט" עם לשכת עוה"ד, השופטים ממשיכים לעבוד עם תיק נייר, כשעוה"ד מגישים עותק נייר נוסף כסיוע. עותק הנייר נדרש רק כשמדובר בסעד מיידי )דחוף( או במסמך העולה על 50 עמודים. סוכם: תגובש הצעה בה ייקבע אילו מסמכים יודפסו, ותיבדק אפשרות לבקש מחב' הסריקה החיצונית להחזיר את העותק הסרוק במקום לגרוס אותו. עם זאת, התיק הקובע הינו התיק האלקטרוני. 4 הדרכות 4. - כדי להקל על עוה"ד את השימוש בהגשה מרחוק באמצעות "נט המשפט" התקיימו הדרכות רבות הצפויות להימשך. בנוסף, צפויה העלאה לאתר של תוכנת הדרכה בעניין. 5 עמדות 5. "נט משפט" לעוה"ד - ברבעון הראשון של 2012 מתוכננות 7-9 עמדות מידע בארכיב קומה 1. 6 מחשב 6. לעוה"ד בספריה - הנושא נבחן בעבר ונטען כי השקט הנדרש בספריה הופר ע"י המשתמשים במחשב. בעקבות פעילות הוועדה הנושא ייבחן שנית. 7 החזרי 7. אגרות והוראת חיוב חשבון - מ- 1.7.11 בוטל השימוש בצ'קים להחזרת כספי אגרות ופיקדונות לעוה"ד. לכן, כל אזרח ועו"ד נדרשים לחתום על הוראת חיוב חשבון. הכסף מוחזר לעו"ד או ללקוח לפי החלטת השופט. קיימות תלונות על שיבושים בהחזרי הכספים הקיימים עקב ניכויי מס שונים. הוסכם כי עוה"ד יקבלו עותק מכתב ההחזר מהמזכירויות ע"מ להציגו בבנק. 8 לשכת 8. הקשר - סוכם על התקנת לוחות מודעות שיוכנו ע"י הלשכה, ועל הצבת ספסל לנוחות הקהל מחוץ ללשכת הקשר, שאכן הוצב לאחרונה. 9 שילוט 9. והכוונה - התרענו על קיומה של בעיית שילוט והכוונה בהיכל המשפט. נמסר לנו כי עמדות השילוט מוכנות להצבה, אך נותרו עניינים שיש לפתור. 1 רשימות 010 מומחים ומגשרים מאזור חיפה - העלינו הצורך בהפצת רשימת מומחים ומגשרים מאזור חיפה לשופטים. סוכם: רשימת מומחים ומגשרים תוכן ע"י הלשכה ותועבר לנשיאים. 1 ביטול 111 נוהל העברת מסמכים מביהמ"ש להוצל"פ 07-03 באחריות החייב להעביר את עיכוב ההליכים להוצל"פ. 1 התנהגות 212 לא ראויה של עוה"ד כלפי עובדי המזכירות - הובאו לידיעתנו מקרים בהם עו"ד התנהגו בדרך בלתי ראויה לעובדי המזכירות. סוכם: במקרים כגון אלו יש לפנות בתלונה, שתיבדק ע"י ועדת האתיקה של המחוז. 1 חוסר 313 בפרטים מזהים - החברים מתבקשים להקפיד על ציון פרטים מזהים הכרחיים בהגשת מסמכים. עם זאת, חזרנו וביקשנו כי השופטים יקפידו לציין פרטים אלו בפסה"ד. 1 הקפדה 414 על מספרי רשיון עו"ד - לפי כללי האתיקה יש להקפיד על הוספת מספר רשיון עו"ד בהגשת מסמכים. 1 ניהול 515 לקוי של הליך בסדר דין מהיר - הועלתה בעיית הסחבת בהליכי סדר דין מהיר והתעלמות מוחלטת מהתקנות. סוכם להביא העניין בפני הנשיא רקם. 1 הגשת 616 מספר בקשות - מזכירות ביהמ"ש מבקשת שלא לאחד מספר בקשות. כל בקשה יש להגיש במסמך נפרד והיא מקבלת מספר נפרד. החברים מוזמנים להעביר ליו"ר הועדה, באמצעות מזכירות ועד המחוז, מקרים ו/או נושאים שיש מקום להסדירם והוועדה תטפל בפגישותיה עם הנשיא רקם. מעצרי ימים עו"ד מיכאל כרמל, יו"ר ועדת פלילי עררי מעצר ימים מוגשים לעיתים בשעות מאוחרות ומעבר לשעות העבודה, דבר הפוגע מאוד בתכנון סדר היום של השופט התורן. לעיתים יש צורך בהגשה מאוחרות, אולם ראוי שבמקרה והסניגור מתעכב עם הגשת הערר מעבר לשעה 16:00, תצא הודעה טלפונית מסודרת ממשרדו או מטעמו, על כך שבכוונתו להגיש ערר דחוף. כך השופט התורן ידע ויחכה בבית המשפט. אם אין תשובה במדור בפלילי ניתן להתקשר למזכיר הראשי או לסגנו. מספרי הטלפונים הניידים שלהם מצויים באתר בתי המשפט. חילופי גברי בראשות ועדת האתיקה ברכות לעו"ד טל אבריאל שנבחר לעמוד בראשות ועדת האתיקה של המחוז במקום יושבת הראש הפורשת עו"ד חווה מרצקי. תודות שלוחות לחווה על עשייתה הברוכה ורבת השנים בוועדה והצלחה בהמשך פעילותה במוסדות הארציים של הלשכה. חידושים מהמדף להלן הכותרים החדשים בספרית בית הפרקליט: החקירה שכנגד )מהד' שלישית מורחבת(/עו"ד ישי לויט, עו"ד עדי לויט חזקות הרשלנות - העברת נטל ההוכחה בדיני נזיקין/ד"ר גיא שני דיני הנזיקין - גבולות האחריות/ישראל גלעד החברים מוזמנים להיעזר בספריות הלשכה. פעילות כלל מחוזית למינוף אזור חיפה והצפון - עורכי דין מוזמנים להצטרף! ועדת קשרי חוץ נטוורקינג - במילוי תכנים ופעילויות מתאימות ניתן למנף פעילות במחוז, שתועיל לעוה"ד ולבעלי מקצוע אחרים לרבות בעלי העסקים. קיימים שיתופי פעולה של הלשכה עם גורמים כמו לשכת המסחר, ארגון הקבלנים, לשכת רואי החשבון, התאחדות התעשיינים ועוד. על מנת להרחיבם אנו מזמינים את עורכי הדין שיכולים לסייע בעניין, להצטרף לפעילות הוועדה. הודעה מטעם בית הדין המשמעתי המחוזי לכל חברי/ות המחוז, לאחרונה, נתקל ביה"ד המשמעתי בתופעה חמורה של הגשת בקשות לדחיית מועד הדיון ביום הדיון עצמו, בין משום שהמתלונן והנאשם הסדירו באותו יום ממש את הסכסוך ביניהם, ובין משום שלנאשם התברר, ברגע האחרון, שלא נוח לו להתייצב לדיון שנקבע מראש. אי לכך, הרינו להבהיר כי ביה"ד ידחה בקשות מסוג זה אלא אם עקב נסיבות של כוח עליון נבצר יהיה מלקיים את הדיון. עו"ד עפר אטיאס יו"ר ביה"ד המשמעתי המחוזי 28 בדלתיים פתוחות 43 מרץ-אפריל 2012

אין מעבר! הכניסה אסורה! חוזרים פנימיים במל"ל ניתנים לאיתור וגם עדכון מן הפסיקה עו"ד ערן בקר, יו"ר ועדת נזיקין בועדת הנזיקין עלה לאחרונה, בין היתר, נושא "הנחיות ו/או חוזרים פנימיים" של המוסד לביטוח לאומי. מדיווחים שהתקבלו עולה כי המוסד מוציא הנחיות ו/או חוזרים פנימיים למנהלי הסניפים ולמנהלי המחלקות בסוגיות נכות כללית, נפגעי עבודה ועדות רפואיות ועוד. בהנחיות ובחוזרים הנ"ל יש מידע רב וחשוב, שיכול לסייע לציבור עוה"ד המייצגים במימוש נכון של זכויות המבוטח. כמו כן, ניתן לעמוד על הוראות ו/או התנהלות ו/או פרשנות המוסד לגבי סוגיות ספציפיות. לא פעם, במסגרת תביעות שהוגשו לבתי הדין לעבודה, ביקשו עו"ד מייצגים מביה"ד שהמוסד יחשוף נוהל ו/או חוזר ספציפי ונתקלו בהתנגדות המוסד. לאחר בדיקה שנערכה ע"י ועדת הנזיקין, ניתן למצוא כיום "הנחיות ו/או חוזרים פנימיים" רבים באתר האינטרנט של המל"ל. תוספת מע"מ על הוצאות ושכ"ט? בע"א 3454/11 3099/11, בוקאעי בלאל נ' שירביט חברה לביטוח בע"מ ואח'- נדחה ערעור נלחמים בהסגת גבול המקצוע בשנים האחרונות, אנו עדים לתופעה רחבת היקף של הסגת גבול מקצוע עריכת הדין שתופסת תאוצה ופוגעת בציבור הרחב בכלל ובציבור עורכי הדין בפרט. מדובר בפעולות שייוחדו בחוק לביצוע רק ע"י עורכי דין ונעשות דרך קבע ע"י מאכרים וגופים פרטיים )כגון חברות בע"מ(. התופעה הינה בעלת פנים רבות, לרבות: הוצאה לפועל, דיני נזיקין )ביטוח לאומי(, דיני עבודה, ייצוג בפני גופים שיפוטיים ומעין שיפוטיים שונים ועוד. בניגוד לעורכי הדין, מסיגי גבול המקצוע והמתחזים כעורכי דין, אינם בעלי הידע המקצועי הנדרש הואיל ולא הוכשרו כחוק לעסוק במקצוע עריכת הדין, אינם מפוקחים מבחינה אתית ומקצועית ואינם בעלי ביטוח אחריות מקצועית. בנוסף, הלקוח הפוטנציאלי חשוף לשידול פסול ולא הוגן ובמקרה בעייתי של נזק עשוי לעמוד בפני שוקת שבורה. לשכת עורכי הדין העלתה הילוך בפעילותה למיגור התופעה הנ"ל באמצעות הוועדה למניעת הסגת גבול המקצוע. זהו "קול קורא" לחברינו עורכי הדין להעביר לוועדה למניעת הסגת גבול המקצוע במחוז חיפה של לשכת עורכי הדין, מידע לגבי מקרים בהם נתקלו בהסגת גבול מקצוע עריכת הדין לרבות לגבי עורכי דין המשתפים פעולה ועובדים עם מסיגי גבול המקצוע. מען לפניות: הוועדה למניעת הסגת גבול המקצוע אושרי שלוש, עו"ד לשכת עורכי הדין - מחוז חיפה יו"ר הוועדה למניעת הסגת גבול המקצוע שד' בן גוריון 6, חיפה 35414 בנוגע להוספת מע"מ לסכום שנפסק למערערת, בגין הוצאות שכ"ט עו"ד, בתביעה לפיצויים בגין פגיעתה בתאונת דרכים. הערת יו"ר הועדה - במסגרת תגובה לתזכיר הצ"ח לתיקון חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים )תיקון מס'..( )הגדרות(, התשע"א- 2011, הגיש פורום הנזיקין הארצי למשרד המשפטים, הצעה לתיקון סעיף 16 לחוק באופן שבו, בין היתר, בס"ק )א( במקום 8% יירשם 13% בתוספת מע"מ ובמקום 13% יירשם 15% בתוספת מע"מ. בג"צ 1634/09 פנקס בן ציון נ' המל"ל - פסה"ד ניתן בהסכמת המל"ל בדבר הפרשנות לפריט ליקוי 10(37 ()ב( לתקנות הביטוח הלאומי )קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה(, תשט"ז- 1956. עד היום פירש המל"ל את הפריט כמאפשר קביעת דרגת נכות בגין ההגבלות בתנועה )הנכות האורטופדית(, או בגין ההפרעה הנוירולוגית. במסגרת הדיון בבג"צ, הוחלט כי יש לשנות את הפרשנות הנהוגה, כך שבמקרים המתאימים תתאפשר קביעת דרגת נכות גם בגין ההגבלות בתנועה וגם בגין הנכות הנוירולוגית. הערת יו"ר הועדה - במקרים בהם מבוטח יפנה בדרך של החמרת מצב, המוסד יעמידו בפני הוועדה הרפואית, גם אם בפועל אין החמרה גאווה מחוזית - קבוצת הכדורסל של המחוז עו"ד עודד מרץ קבוצת הכדורסל של מחוזנו משתתפת בליגה למקומות עבודה, זו השנה השמינית. לפני 4 שנים עלתה הקבוצה לליגת-העל, הליגה הטובה ביותר מבין 5 ליגות פעילות שבה נוטלות חלק קבוצות חזקות המייצגות ועדי עובדים מבוססים ומסודרים מבחינה תקציבית ומנהלתית כגון: חברת חשמל, רפא"ל, נמל חיפה ובזק. להשתתפות קבוצתנו קיים ערך מוסף, אותו לא ניתן למדוד בערכים מספריים, והכוונה היא לתדמית החיובית שמייצרת הקבוצה ללשכת עוה"ד, בקרב קהלים שלעיתים שבויים בסטריאוטיפים באשר לדרך בה נראה או נשמע עורך דין. מיותר לציין כי, כיום, לאחר 8 שנות השתתפות, קבוצת המחוז זוכה לכבוד מצד המשתתפים האחרים, המארגנים ושופטי הליגה למקומות עבודה. לקבוצה קיים גרעין שחקנים קבוע שאליו מצטרפים שחקנים חדשים מידי שנה. היום נמנים על החברים: עודד מרץ )אנוכי( משמש כמאמן ושחקן בקבוצה, איתי הפלר, רביב רוזנברג, יואל פרץ, מוסא אסעד, איאם קבלאווי, ניר פייטלוביץ', שגיא מרקוביץ' ואופיר קלמפנר. החברים מוזמנים לבוא ולעודד - המשחקים מתקיימים בד"כ בימי שני בערב בביה"ס עלומים בקרית ים. להתעדכן התקשרו לעו"ד עודד מרץ, בטל': 04-8710982. בדלתיים פתוחות 43 מרץ-אפריל 29 2012

לשכהושות' במצב, כדי לבחון אם הוא נכנס בגדר המקרים בהם ניתן לקבוע דרגת נכות הן בגין ההגבלה בתנועות והן בגין הממצא הנוירולוגי. התחייבות המוסד הייתה לפעול בדרך החמרת מצב, על כל המשתמע מכך, לרבות בעניין התחולה, בהתאם להוראות תקנה 36 לתקנות קביעת דרגת נכות. לעניין דרך יישום בג"צ 1634/09 בבתיהמ"ש, ע"י מומחים רפואיים בתביעות שאינן תאונות עבודה, לפי חוק הפיצויים או פק' הנזיקין, הוחלט כי הועדה לא תנקוט עמדה בעניין, הנושא יובא לפרסום וכל עו"ד יפעל כראות עיניו. קצרים מחוז חיפה - און ליין באתר המחוז ובפייסבוק הודעות, עדכונים וידיעות - מסווגים על פי מדורים, מידע על השתלמויות, אירועים, מופעי תרבות בהנחה ועוד... האתר מתעדכן ON LINE כל הזמן! אז אל תאמרו: "לא ידעתי!" אמרו: "לא גלשתי!" כתובת האתרים: www.haifabar-law.org.il www.facebook.com/haifabar לחיצה קטנה ואתם מעודכנים תמיד! הלשכה מסייעת לזירוז קבלת פסקי דין עוה"ד, הממתינים לפסקי דין מעל 6 חודשים ממועד הגשת אחרון הסיכומים, מוזמנים להעביר ללשכה את פרטי התיקים, שמות השופטים וציון בית המשפט כדי שהלשכה תפעל לזירוז מתן פסקי דין בתיקים אלו. פעילות הוועד בעניין זה מניבה פירות. פסקי דין רבים כבר ניתנו בעקבות פניות לנשיאים. פרויקט החונכות של מחוז חיפה מחדש את שורותיו פרויקט החונכות של המחוז, שהחל דרכו ב- 2003, נועד להקנות לעו"ד, שכירים ובעיקר עצמאים ולמתלבטים לגבי פתיחת משרד עצמאי, את הכלים המקצועיים, האתיים והפרקטיים, שהם לחם חוקו של מקצוע עריכת הדין. מי מאיתנו אינו זוכר את הקשיים בתחילת דרכו העצמאית? את ההתלבטויות ואת השאלות המקצועיות והמשפטיות שעומדות בפני עוה"ד, לעיתים על בסיס יומי? והעדרה של כתובת לקבלת סיוע ועצה? בתקופה של התדרדרות מתמדת באיכותו וביוקרתו של המקצוע, נדמה כי לא ניתן להפריז בחשיבות הפרויקט, המעניק לציבור עוה"ד היוצאים לדרך עצמאית את התמיכה המקצועית הנחוצה, ובאותה נשימה מעניק לעוה"ד שייטלו חלק בפרויקט כחונכים, הזדמנות ראויה לתרום את חלקם למען קהיליית עוה"ד ולטובת העלאת רמת המקצוע ומעמדו של עוה"ד. בגלגול הנוכחי, פרויקט החונכות עתיד להשתלב במערך נרחב יותר, הקורם אור וגידים בימים אלו, של תמיכה וסיוע לעוה"ד היוצאים לדרך עצמאית. במסגרתו יוענק סיוע גם בתחומים נלווים לעיסוק במקצוע, ובכללם פרקטיקה של בניית משרד, ניהול חשבונאי נכון ואספקטים שיווקיים. הקשר בין הצדדים מתקיים במפגשים אישיים, בהתאם לצרכי החניך ויכולות החונך. קיימת אפשרות לקשר טלפוני או אחר בין עוה"ד, אך ככלל, הרעיון הוא להביא ליצירת קשר בלתי אמצעי בין החונך לחניך. רבים וטובים הצטרפו לפרויקט זה, כחונכים או כחניכים, וכולם מעידים על תרומתו המשמעותית, ביצירת קשרים פוריים ומהנים בין הצדדים, שנמשכו אף מעבר לתקופת החונכות, ובעיקר, על השגת המטרות והיעדים שהוצבו ע"י החניך ועל סיפוק אישי רב לחונך. אנו קוראים לכם, חברינו עוה"ד במחוז חיפה, חונכים וחניכים, ליטול חלק פעיל בפרויקט מבורך זה, ומזמינים אתכם להירשם במזכירות הלשכה בטלפון 04-8537078/9, בפקס 04-8553033 או בדוא"ל.rakeft_g@zahav.net.il דרושים ללשכת עורכי הדין - מחוז חיפה מנהל/ת פרויקטים למשרה מלאה תאור המשרה: ניהול מגוון פרויקטים, הן מקצועיים והן אחרים, הובלה אדמיניסטרטיבית ולוגיסטית של יוזמות, הפקת ותפעול אירועים, השתלמויות וימי עיון, הקמת אתר אינטרנט, ריכוז ועדות ומעקב אחר ביצוע החלטות. דרישות התפקיד: ניסיון מוכח של 3 שנים לפחות בניהול פרויקטים ו/או בליווי פרויקטים, השכלה משפטית - יתרון, ניסיון ביחסי ציבור ובעבודה מול תקשורת - יתרון, שליטה מלאה בתוכנת Office וביישומי מחשב. נדרשים מוטיבציה גבוהה וחשיבה יצירתית, יכולת עבודה עצמאית, יחסי אנוש מצוינים ויכולת הנעת עובדים, כושר ניהול וארגון, יכולת ניהול מו"מ והתנסחות בכתב ובע"פ, נכונות לעבודה מאומצת ובשעות גמישות, יכולת עבודה מול גורמים שונים. למועמד/ת המתאים/ה ממתינה סביבה מאתגרת ומעניינת ותפקיד מגוון ומרתק בשטחים רבים. רכז/ת השמה ותעסוקה לחצי משרה תאור המשרה: השמה ותעסוקת עורכי דין, ריכוז ועדות ומעקב אחר ביצוע החלטות. דרישות התפקיד: השכלה משפטית - יתרון, ניסיון בהשמת עובדים ובניהול כוח אדם - יתרון, היכרות עם עולם ההשמה והתעסוקה, שליטה מלאה בתוכנת Office וביישומי מחשב. נדרשים מוטיבציה גבוהה, יכולת עבודה עצמאית, יחסי אנוש מצוינים, כושר ניהול וארגון, יכולת התנסחות בכתב ובע"פ, נכונות לגמישות בשעות העבודה, יכולת עבודה מול גורמים שונים. רכז/ת קשרי קהילה ותקשורת לשליש משרה תאור המשרה: ריכוז והזנת תכנים לאתר האינטרנט ולפרסומי הלשכה, דוברות וקשר עם גופי תקשורת. דרישות התפקיד: ניסיון מוכח של 3 שנים לפחות ביחסי ציבור או בעיתונות ובעבודה מול תקשורת, השכלה משפטית - יתרון, שליטה מלאה בתוכנת Office וביישומי מחשב. נדרשים מוטיבציה גבוהה, יכולת עבודה עצמאית, יחסי אנוש מצוינים, כושר ניהול וארגון, יכולת התנסחות בכתב ובע"פ, נכונות לגמישות בשעות העבודה, יכולת עבודה מול גורמים שונים. קורות חיים והמלצות למשרות הנ"ל יש לשלוח לדוא"ל: revital_a@haifabar-law.org.il לפרטים ומידע נוסף ניתן לפנות אל גב' רביטל אלמוז, מנכ"ל ועד המחוז, בטל': 04-8537078/9 30 בדלתיים פתוחות 43 מרץ-אפריל 2012

פנינת המס - עו"ד קובי צרפתי פס"ד חדש בעניין ניכוי הוצאות משפט בהליך פלילי בע"ש 1012/10 כהן ירון פיננסיים בע"מ נ' מנהל מס ערך מוסף נקבע כי יותר ניכוי מס תשומות בשיעור של 25% )עפ"י הוראות סעיף 18 )ב( לתקנות מע"מ( מההוצאות המשפטיות להגנה בהליך פלילי )כתבי אישום בעיקר בעבירות המוסדרות ב-חוק איסור הלבנת הון, התש"ס- 2000 (. החידוש הוא בקביעה כי: "באיזון בין העיקרון הבסיסי בדיני המסים של "שומת אמת" לבין שיקולי תקנת הציבור, בהקשר של ניכוי הוצאות משפט בהליך פלילי, מצאתי כי כוחו של הראשון לגבור, זאת מאחר שפסיקת בית המשפט העליון אינה מובילה למסקנה אחרת, וההכרה בהוצאות הייצוג עולה בקנה אחד עם מעמדה הרם של זכות הייצוג". יום עיון בנושא אחריות פלילית של מייצגים בתחום המס התקיים בבית הפרקליט. ד"ר לימור ריזה, ביה"ס למשפטים, המרכז האקדמי "כרמל" מימין: עו"ד פרופ' דן ביין )שופט בדימוס(, ד"ר לימור ריזה, השופט חאלד כבוב, עו"ד ערן בר, עו"ד שגיא סיוון, עו"ד )רו"ח( דורון ליפשיץ ביום העיון הרצו כב' השופט חאלד כבוב, מהמחלקה הכלכלית של בית המשפט המחוזי בת"א, עו"ד ערן בר, מפרקליטות מחוז חיפה )פלילי(, עו"ש שגיא סיוון, מהסנגוריה הציבורית מחוז חיפה, עו"ד )רו"ח( דורון ליפשיץ וד"ר לימור ריזה. עורכי הדין מהפרקטיקה שהשתתפו בפאנל - כל אחד מתחום אחריותו - ציינו שבשנים האחרונות הלכה וגברה בקרב רשויות האכיפה המגמה לחקור אף מומחים מקצועיים )כדוגמת עו"ד ורו"ח( - חקירה שלעתים אף הסתיימה בהעמדתם לדין. כב' השופט כבוב ביקש לייחד חלק מדבריו להצעת חוק איסור הלבנת הון )תיקון - נותני שירות עסקי(, התשע"א- 2011, העומדת על הפרק זה יותר משנה. לשיטתו, ההצעה מטילה עלטה על היקף אחריות המייצגים. במה דברים אמורים? הצעת החוק מבקשת, בין היתר, להרחיב את חובת הדיווח של נותני שירות עסקי )הכולל, בין היתר, את ציבור עוה"ד, רוה"ח, ויועצי המס( לרשויות האכיפה כדי להילחם בנגע הלבנת ההון על ידי שימוש לרעה במומחים, שמא יהפכו הללו לערי מקלט לעבריינים על ידי "השגת מראית עין של מכובדות". לא נראה שיש מי שיחלוק על תכליתה של ההצעה, עם זאת ישנם טעמים כבדי משקל לבקרה. אחד הכשלים המרכזיים של ההצעה נובע מעמימותה. מחד גיסא, מרחיבה הצעת החוק את חובת המומחים הנותנים שירותים עסקיים לדווח לרשויות האכיפה על פעילות לקוחותיהם; מאידך גיסא, בנוגע לקהילת עוה"ד מצרה ההצעה את החובה על "מידע שחל עליו חיסיון או חובת סודיות על פי דין". האין עסקינן במעגל שוטה? האם היד שנתנה היא זו שאף לקחה? האם עוה"ד נדרש לדווח או שמא בשל החיסיון והסודיות מנוע הוא? דרישה סיבובית זו עשויה לשטות בציבור עורכי הדין בנוגע להיקף אחריותם - האם חייבים הם לדווח אם לאו? אם מדינת ישראל נדרשת לאמץ את ההצעה כדי לעמוד בסטנדרטים בינלאומיים ולהימנע מכניסה לרשימה שחורה של ארגונים כדוגמת ה- Moneyval, אל לה להעמיד את ציבור עוה"ד בדילמה יומיומית. הפעולות החייבות בדיווח צריכות להיות ברורות ומפורטות, שלא כנוסחן הנוכחי וכמובן מפורסמות, כך שיהיו ידועות אף לציבור הלקוחות. במלים אחרות, הפעולות החייבות בדיווח צריכות להיות מפורטות, ברשימה ברורה המונה קריטריונים מפורשים בדומה לתכנוני המס האגרסיביים החייבים בדיווח. שם, אגב, אימץ המחוקק את הגישה המצמצמת ולפיה רק הנישום ולא מייצגו נדרש בדיווח. קול קורא - הצטרפות למאגר ממונים לפי סעיף 89 א לחוק הלשכה אם מי מהחברים/ות מעוניין/ת להיות מועמד/ת, בעת הצורך, לתפקיד ממונה על ענייניהם המקצועיים של עו"ד שנפטרו, פרשו מהלשכה או שחברותם בוטלה, הושעתה או פקעה, לעניין סעיף 89 א לחוק לשכת עורכי הדין, עליו/ה לפנות בכתב למזכירות ועד המחוז בהצעת מועמדות בה יפורטו פרטיו האישיים וניסיונו לרבות תחומי עיסוק. על המועמד/מועמדת לענות על הקריטריונים הבאים: 3 1. שנות ותק פעיל. 2. העדר הרשעות פליליות או אתיות. 3. בעל/ת ביטוח אחריות מקצועית בתוקף. ועד המחוז אינו מתחייב לפנות למי מבין אלה שיגישו מועמדותם/ן. בית המשפט בנהריה - ממשיך לפעול כ- 200 שופטים ועורכי דין נפרדו מהשופט הפורש אליעזר שחורי וקיבלו את פני מחליפתו בבימ"ש השלום בנהריה, השופטת עידית רז וינברגר. באירוע המרגש ברכו השופט אהוד רקם - נשיא בתי משפט השלום במחוז חיפה, ג'קי סבג - ראש עיריית נהריה ועו"ד יוסי חכם - יו"ר ועד המחוז. פרופ' יונתן יובל מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה נשא הרצאה על משפט והומור. הערב המוצלח והמהנה נערך במרכז "המידעטק" בנהריה ביוזמת מחוז חיפה בארגונו והנחייתו של עו"ד ערן בקר - יו"ר ועדת הנזיקין ויו"ר מוקד נהריה בלשכה. נזכיר כי, מאחורי הקלעים, פעלה ועדת בתימ"ש השלום בראשות עו"ד חיים קינן, שנפגשה עם הנשיא רקם כדי למנוע את סגירת בימ"ש השלום בנהריה עקב פרישת השופט שחורי. מימין: עו"ד יוסי חכם, השופט אליעזר שחורי, ועוה"ד שמואל שיינפלד, יצחק רז, עדינה וויל, רפאל לוריג וערן בקר. בדלתיים פתוחות 43 מרץ-אפריל 31 2012

לשכהושות' 32 והעלתה תמונות שמצאה שם לאתר ניסיוני כנס במכללת אלקאסמי - חידושים במשפט הפלילי - מעצרים, שיצרה. חברה זו מספקת שירותי שימוש מהימנות עדים והרשעת חפים מפשע - מציאות נפוצה או תקלה בתמונות לגופים ואנשים תמורת דמי מנוי שנתיים העומדים על כ- 8000 דולר לשנה או נדירה? על שימוש חד-פעמי בסכום של כ- 30 דולר. חוק זכויות יוצרים קובע כי כל הפרה של תמונה מזכה את בעל הזכויות בה לפיצוי של עד 100 אלף במכללת אלקאסמי נערך כנס בנושא "חידושים במשפט הפלילי", כחלק מפעילות מוקד באקה אל-גרבייה. את הכנס יזם וארגן עו"ד חילמי חג'וג', האחראי על המוקד, והרצו במסגרתו ש"ח. מבלי לבדוק את הנסיבות ובקלות רבה של מבית פלאח זאיד השופט שליפת מכתב משפטי לתובעת חסרת אמצעים. החברה תבעה את ר' בסכום של 400 אלף ש"ח. ר' הגיעה לתוכנית "שכר מצווה" כשהיא חסרת אונים. לאור מצבה הכלכלי הקשה, קיבלה משפט השלום בחיפה, שדן במעצר חשודים לצרכי חקירה ועוה"ד אביגדור פלדמן ואדם פיש שנשאו הרצאות מרתקות ר' ייצוג במסגרת התוכנית מעו"ד ספיר בן צוק, כב' השופט זאיד פלאח על הרשעת חפים מפשע. שייצג אותה במשא ומתן והגיע לפשרה בסך 3,500 ש"ח בלבד. עו"ד בן צוק טען כי החברה האמריקאית יוצרת "מלכודות דבש" בכוונת מכוון מימין: עוה"ד אביגדור פלדמן וחילמי חג'וג' ובכך מתפתים להעתיק חומרים מהאתר. לטענתו, החברה לא משקיעה כספים בהגנה טכנולוגית על היצירות ומעדיפה לגרוף רווחים ולהתפרנס מחוק זכויות יוצרים. מקרה נוסף, שבו התערבות עו"ד מתנדבים בתוכנית הצילה חיים, פשוטו כלשונו, הינו פשיטת רגל של זוג שהסתבך בחובות עתק בתום-לב. ממשרד עו"ד אמנון שילה נמסר: "הלקוח הופנה אלינו ע"י הלשכה, כשהוא מצוי במתח נפשי חריג בגלל החובות שרבצו עליו, שחברו למצב בריאותי קשה. הלקוח ואשתו ובתם הקטנה, התקיימו ומתקיימים מהכנסות זעומות, וחיים בעוני ממשי. בפגישה עמו עלה שפתוחים נגדו מספר תיקי הוצל"פ, שסכומם הכולל כ- 300,000 ש"ח, ואילו קרן החובות הינה כ- 10,000 ש"ח. כן התברר שגם נגד אשתו פתוחים תיקי הוצל"פ ע"י חלק מאותם נושים. החובות, רובם ככולם, נבעו מהלוואות שנטל הלקוח לפני כ- 20 שנה, שכנגדן חתם על שטרות חוב ריקים. החלטנו להכין בקשת פשיטת רגל גם לאשתו, על מנת למנוע מצב בו האיש יוכרז פושט רגל ואז ירדפו הנושים אחרי אשתו, וזאת, כשנראה כי החובות ביסודם אינם מבוססים. גם המנהל המיוחד בתיק, וגם ב"כ הכנ"ר, התרשמו שהחייבים הסתבכו בתום לב, ושאין ממש בתביעות נגדם. לאור כל הנסיבות הוחלט, במעמד דיון ההכרזה על פשיטת רגל, לתת לבני הזוג גם צו הפטר מחובותיהם". תיק נוסף בו ייצגנו פונה בפשיטת רגל, לאחר שנדחה ע"י הסיוע הממלכתי בשל חריגה של 200 ש"ח מהרף המקסימאלי הנקוב בחוק. הפונה נוספת הינה מיצוב מעמדה של התוכנית לעתיד לבוא. תכנית "שכר מצווה" במחוז חיפה נמצאת בתנופה מתמדת, כשהמטרה היא להתרחב ולהגיע לאוכלוסיות המצוקה ולאפשר נגישות לסיוע במסגרת התוכנית. החודש עומדים לפתוח מרכזי זכויות חדשים בכרמיאל ובשפרעם, שיצטרפו למקביליהם בחיפה, יוקנעם, עכו, נהריה, קריית ים וחדרה, בהם עורכי הדין המתנדבים מסייעים למאות פונים מדי שנה. חשוב להדגיש כי בזכות תרומתם של עוה"ד המתנדבים במחוז חיפה, מאז קום התוכנית, אלפי פונים במחוז קיבלו ייעוץ משפטי ראשוני והכוונה או הפניה לקבלת ייצוג מהלשכה לסיוע משפטי ממלכתי ורבים אחרים קיבלו ייצוג משפטי במסגרת התוכנית. סייענו לפונים שהיו מתדרדרים לבור תחתיות לולא סיוענו, שכן ידם לא הייתה משגת לשכור שירות משפטי לו נזקקו נואשות והגענו להסדרים והצלחות משפטיות: ר' תושבת חיפה המצויה במצב כלכלי קשה מזה מספר שנים ניסתה את מזלה להתפרנס עו"ד סירין זועבי-בסול תוכנית "שכר מצווה" שהוקמה ב- 2002 מסייעת לאלפי פונים, באמצעות מאות עורכי דין המתנדבים בחמשת מחוזות הלשכה. מטרת התוכנית להגביר את הנגישות למערכת המשפט ולהגן על זכויות אלה שידם אינה משגת לשכור שירותי עו"ד. בסוף שנת 2009 עלתה חשיבות התוכנית מדרגה חקיקתית, ולאחר מאבק שהובילה לשכת עורכי הדין בכנסת, נחקק סעיף 2)4( לחוק לשכת עורכי הדין, לפיו הלשכה מחויבת למתן סיוע שהינו בן 72, נשוי ואב לילדים בגירים, הסתבך אינטרנט אתר והקימה מינימאלי, בכבוד משפטי למעוטי יכולת, בהתאם לקריטריונים בעקבות ערבות שחתם לבנו על עסק שהקימו שעוסק בפרסום. בתמימות, ליקטה ר' תמונות שייקבעו בכללים. ניתן לראות בכך הרחבה, עיבוי וחיזוק של גופים הנותנים סיועמימין: ועזרה עוה"ד אברהם משפטית הללי, סולי וואנו, שמצאה יוסי חכם - ברשת. יו"ר ועד דרךהמחוז, חיפוש שלמה בגוגל אבני, אברהם הגיעהארוצ'ס לאתר ורביטל אלמוז - וקרס.מנכ"ל ועד החובות המחוז הגיעו לסכום של 7 מיליון ש"ח בהוצל"פ, מעל 6 מיליון מהם חובות לבנקים. עו"ד של חברה אמריקאית, בעלת נציגות בישראל, למעוטי יכולת בכלל ושל התוכנית בפרט. חשיבות בדלתיים פתוחות 43 מרץ-אפריל 2012

בעיר, מתן הזדמנויות ואפשרויות ללמידה הדדית ושיתוף בכלים וידע לקידום צדק חברתי בחיפה ובבוסטון. בינואר 2012 אירחנו את המשלחת מבוסטון, שבאה לסיור לימודי בחיפה. במאי 2012 יתקיים בבוסטון סמינר נוסף כחלק מהתוכנית- והמשתתפים מחיפה ייטלו בו חלק. תכנית "שכר מצווה" פועלת בשיתוף פעולה עם קליניקות משפטיות באוניברסיטאות ובמכללות שונות בארץ. במחוז חיפה קיים שיתוף פעולה פורה עם הקליניקה לזכויות אדם במרכז האקדמי "כרמל": במסגרת הקליניקה, הסטודנטים מסייעים לעורכי דין המתנדבים במרכזי זכויות, וכן מוצמדים לעורכי דין המייצגים פרו בונו מטעם תוכנית "שכר מצווה". בנוסף, הסטודנטים משתתפים בימי עיון ובהשתלמויות שמארגנת הלשכה לעורכי דין. מעבר לתרומה שבלימוד החשיבות של עריכת דין חברתית, זוכים הסטודנטים לחוות את המשפט "הלכה למעשה" וצוברים ניסיון שיסייע להם עם סיום הלימודים ותחילת ההתמחות. הגשם לא הפריע לאורחים מבוסטון ומארחיהם מלשכת עורכי הדין במחוז חיפה להנות מסיור בגן הבהאי במסגרת הסיור הלימודי בחיפה. באסם דקואר, אחד המתנדבים הפעילים ביותר במחוזנו, טיפל בפונה במקצועיות ראויה לציון ותוך שבעה חודשים מיום מתן צו הכינוס קיבל צו הפטר. חשוב להדגיש שההליך התאפשר אודות לכך שתוכנית "שכר מצווה" מימנה לו אגרת פשיטת הרגל בסך של 2,588 ש"ח דאז מקרן התרומות שבראשה עומד היו"ר היוצא, כב' השופט )בדימוס(, אליהו מצא. קרן התרומות )"שכר מצווה בע"מ"( הוקמה כחברה לתועלת הציבור במטרה להשלים את מתן הסיוע הניתן בהתנדבות במסגרת התוכנית, ולמעשה לפתוח את שערי ביהמ"ש בפני מי שהדלתות נסגרו בפניו בשל חסרון כיס ואי-יכולת לשלם את ההוצאות הנלוות להליך המשפטי. לקרן התרומות תורמים עורכי דין, כשהתרומות נועדו לסיוע במימון ההוצאות הנלוות לניהול הליכים משפטיים )אגרות, שכר עדים מומחים, חוות דעת מקצועיות וכיוצ"ב(. המטרה הינה להסיר מחסומים פרוצדוראליים למי שנמצא זכאי לסיוע במסגרת התוכנית, ובכך לאפשר לו הזדמנות שווה לקבל את יומו בבית המשפט. תרומות ניתן להעביר לפקודת "שכר מצווה בע"מ" לזכות חשבון מס' 232032, בבנק הפועלים סניף 772, רח' מנחם בגין 37, ת"א או באמצעות כרטיס אשראי בטלפון: 03-6361320 תכנית "שכר מצווה" מברכת שיתופי פעולה פוריים עם רשויות הרווחה, עמותות שונות וגורמים התנדבותיים נוספים, כדוגמת שיתוף הפעולה עם תכנית אחמי"ם - אחריות חברתית ומנהיגות בחיפה. מדובר בתוכנית ייחודית המתקיימת מזה ארבע שנים ומהווה שותפות ייחודית בין מספר ארגונים )כגון, המועצה להתנדבות חיפה וארגון שתי"ל בתמיכתה של שותפות חיפה בוסטון(, ובבוסטון שותפים בפרויקט.Umass Boston, JCRC Boston בתוכנית משתתפים מדי שנה מנהלים ומנהלות משלושת המגזרים הפועלים בעיר: המגזר העסקי, הציבורי והמגזר השלישי. מטרות התוכנית הן פיתוח מנהיגות מקומית חיפאית בעלת מודעות לצדק חברתי וראיה ביקורתית של תהליכים חברתיים מקומיים, ארציים וגלובאליים, פיתוח רשת רב-מגזרית שתפעל ליצירת שותפויות למען שינוי חברתי השתלמויות "שכר מצווה": תכנית "שכר מצווה" פתחה בתכנית השתלמויות, ללא תשלום, למתנדבי התכנית או למצטרפים חדשים שמעוניינים לקחת תיק ייצוג ו/או להתנדב באחד ממרכזי הזכויות. בפברואר נפתחה השתלמות בנושא של "זכויות ילדים עם מוגבלויות" ובמרץ נפתחת השתלמות נוספת בנושא של "פשיטת רגל". לבסוף, תודות לעוה"ד שהתנדבו בדצמבר- פברואר: טל אליהו, ודים אלדמן-פרפליצה, דוד בר-לב, בתאל עזר, יואב בלומוביץ', תומר גולדנברג, חנה גרופר-שגיא, מחמוד תאופיק, יעל גיפס, תמר ברק, שפיק פארס, כרמית נעמן, דמיטרי פולין, גנית אשכנזי, לינא אלזחאלקה, יובל גולדברגר, אורנה אלבז, ארז בורג, ירדנה אליצור, דנה אטלס, ניר חזות, יוסף נורמן, אלון כהן, אסתר סלמוביץ', שלמה יער-בר, אווה גלעדי, שלמה מושיץ, ניל הורוביץ', ירון הוברמן, רפי רפאלי, דותן חיקי ודרור כהן. תודות מיוחדות לעו"ד פיני ממן, שסיים שני תיקי ייצוג בפש"ר וכן לעו"ד יוסי אפק, שגם תיק שהועבר אליו הסתיים בהצלחה. ניתן להפנות אנשים הזקוקים לסיוע משפטי למוקד הארצי של התכנית: 1-700-505-500. לשאלות, בירורים ו/או הצטרפות לתכנית ניתן לפנות אלי בטלפון: 03-6361318, או במייל:.pro_haifa@israelbar.org.il בדלתיים פתוחות 43 מרץ-אפריל 33 2012

לשכהושות' יקירי מחוז חיפה כביטוי להערכה ולהוקרה לעורכי דין ושופטים בדימוס, שבד בבד עם עבודתם המקצועית תרמו לחברה, החליט ועד המחוז להעניק מידי שנה את "אות יקיר מחוז חיפה". האות מוענק בהמלצת ועדת האיתור, שחבריה הם: עו"ד אילו פורת - יו"ר, עו"ד סלמה וקים ועו"ד אריה אבריאל, ובאישור ועד המחוז. כב' השופט בדימוס האשם ח'טיב השופט בדימוס האשם ח'טיב נולד בישראל ב- 1941. בשנת 1961 סיים את לימודיו התיכוניים בכפר יאסיף. את לימודי המשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים סיים ב- 1965, כשהוא מתמחה שנה במשרד עו"ד מזרחי בירושלים ושנה במשרד עו"ד לבהר ז"ל בחיפה. ב- 1966 הוסמך כעורך דין. בנו ג'ואד הוא בעל משרד עורכי דין בעכו, בן אחר עובד בנתב"ג ובנותיו - אחת מורה והאחרת רופאה. בשנים 1966-1994 עבד כעו"ד עצמאי בעכו. במשך תקופה ארוכה היה חבר ועד מחוז חיפה, חבר ביה"ד המשמעתי וחבר ועדת אתיקה וכן חבר ועדת המינויים של הקאדים השרעיים במשך שתי קדנציות. בדצמבר 1994 מונה לכהונת שופט של בימ"ש השלום בעכו. ב- 1998 מונה לכהונת רשם ושופט בפועל של ביהמ"ש המחוזי בנצרת וב- 2000 מונה לכהונת שופט. היה חבר ועדת אור לחקירת אירועי אוקטובר 2000, וב- 2010 מונה לכהונת שופט בכיר בביהמ"ש המחוזי נצרת. ב- 05/11/2011 פרש לגימלאות. תרומתו הבולטת והמתמשכת לעולם המשפט, כעו"ד וכשופט, סייעה רבות לקירוב לבבות ולגיבוש מרקם מיוחד ליחסים בין עורכי דין בני דתות שונות, וכל זאת במסירות, במקצועיות ובנועם הליכות. על כך נמצא כב' השופט בדימוס האשם ח'טיב ראוי לקבל את אות יקיר המחוז. עו"ד שלום-סולי וואנו עו"ד סולי וואנו נולד בחיפה ב- 1934 לאחת המשפחות הוותיקות בעיר. בוגר הפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית בירושלים, הוסמך כעו"ד ב- 17.1.61 )רישיון 3552(. בתום שנתיים של התמחות אצל עו"ד עמיחי ברנבלום, נשאר לעבוד במשרד כשנתיים נוספות. לאחר מכן פתח משרד עצמאי עם בוגר אחר של עו"ד ברנבלום - עו"ד אברהם זר - ויחד עבדו 42 שנים עד לפרישתו לגימלאות של עו"ד זר. רעייתו אסתר היא בוגרת הפרקליטות הפלילית ובתו אלה הצטרפה כעו"ד למשרד. בנו, עו"ד בתואר אך לא במעשה. עו"ד וואנו כיהן כתובע בביה"ד המשמעתי של הלשכה בחיפה, בהמשך כיהן כחבר ביה"ד המשמעתי המחוזי וביה"ד המשמעתי הארצי. כמו כן, מכהן כאב ביה"ד המשמעתי לימאים מזה עשור. לצד פעילותו המקצועית, כיהן עו"ד וואנו בהתנדבות כ- 20 שנה באגודת ידידי ביה"ח בני ציון ובמקביל בהנהלת בית האבות הספרדי "בית אברהם". לאחר מלחמת יום הכיפורים, במהלכה התנדבה הלשכה לסייע לקצין העיר בטיפול במשפחות נפגעים, המשיך עו"ד וואנו, במשך יותר מ- 20 שנה, לשמש כאחד המודיעים המעטים למשפחות הנפגעים, משימה קשה ביותר וחשובה מאין כמוה. על תרומתו הבולטת והמתמשכת לעולם המשפט ולחברה, שיש בה כדי להרים את קרנו של מקצוע עריכת הדין, במסירות, במקצועיות ובנועם הליכות נמצא עו"ד סולי וואנו ראוי לקבל את אות יקיר המחוז. עו"ד מרדכי ריבק עו"ד ריבק נולד בחיפה ב- 1933. הוריו נמנו על ראשוני המתיישבים בשכונת "הדר הכרמל". הוא למד בביה"ס העממי "אליאנס" והמשיך ב"גימנסיה ביאליק". למד משפטים באוניברסיטה העברית במחזור השלישי, כשבמקביל עבד כמורה בתיכון ערב שליד הטכניון. עו"ד ריבק התמחה אצל עוה"ד וורצל ואיזנברג ואח"כ במשרד טויסטר, שם עבד במשך כמה שנים. הוא הוסמך ב- 2.4.58 )רישיון 2948(. בשנת 1960 שוכנע ע"י עו"ד גדעון גורדון ז"ל להחליפו במשרד עוה"ד בן חביב, ומאז ועד היום עובד עו"ד ריבק באותו משרד, תחילה כשכיר אח"כ כשותף ומזה קרוב ל- 20 שנה כבעל המשרד. עו"ד ריבק היה פעיל בלשכה ונמנה על חברי הוועד המקומי בתקופת כהונתם של עוה"ד גנון והדסי כראשי הלשכה, שימש כחבר בביה"ד המשמעתי וכן נמנה על חברי מערכת "פסקי דין מחוזיים". במשך כמה שנים שימש עו"ד ריבק מנהל אקדמי של תכנית "סוגיות נבחרות בביטוח" של חברות הביטוח וכן לימד ביחידה ללימודי חוץ בחוג למינהל עסקים. עוד לימד היסטוריה בהתנדבות במשך שנתיים בביה"ס התיכון בבית שאן. לאחר שעות העבודה במשרד עוסק עו"ד ריבק בימים אלה בכתיבת זיכרונות וסיפורים של "חיפה הקטנה" שלא סופרו עד כה. על תרומתו הבולטת והמתמשכת לעולם המשפט והחברה, שיש בה כדי להרים את קרנו של מקצוע עריכת הדין, במסירות, במקצועיות ובנועם הליכות, נמצא עו"ד מרדכי ריבק ראוי לקבל את אות יקיר המחוז. 34 בדלתיים פתוחות 43 מרץ-אפריל 2012

השעיות בפועל של עורכי דין ממחוז חיפה ומחוז צפון דו"ח מס' 96 נכון ליום 7.3.12 על מנת שלא נכשיל ולא ניכשל, תשומת לב החברים מופנית לחברים במחוז שהושעו מעריכת דין ותקופת השעייתם וכן לחברים שהוצאו מן הלשכה מחוז חיפה הוצאו מן הלשכה אבישי לאור מס' רישיון 7972 הוצא מן הלשכה החל מיום 16/06/2009. איתן לפידות מס' רישיון 10522 הוצא מן הלשכה החל מיום 14/01/2009. אליהו מאור )מרקוביץ( מס' רישיון 2873 הוצא מן הלשכה החל מיום 15/10/2009. אמין בדארנה מס' רישיון 17384 הוצא מן הלשכה החל מיום 1/2/2011. אמיר חי מס' רישיון 42374 הוצא מן הלשכה החל מיום 24/11/2010. בנו גנות מס' רישיון 5429 הוצא מן הלשכה החל מיום 16/06/2009. גאנם אבו ריא מס' רישיון 32364 הוצא מן הלשכה החל מיום 1/02/2009. ג'ואד לובנאסי מס' רישיון 38833 הוצא מן הלשכה החל מיום 26/05/2011. דוד קדוש מס' רישיון 15197 הוצא מן הלשכה החל מיום 27/02/2008. ויקטוריה דרייזין מס' רישיון 21938 הוצאה מן הלשכה החל מיום 18/5/2005. חדר קבלאוי מס' רישיון 12891 הוצא מן הלשכה החל מיום 2/2/2007. וליד קסום, מס' רישיון 20183 הוצא מן הלשכה החל מיום 15/11/2011. חסן מחאמיד זטאם מס' רישיון 14989 הוצא מן הלשכה החל מיום 19/06/2008. טאיסה ניוק מס' רישיון 18840 הוצאה מן הלשכה החל מיום 27/4/2005. יאסר בריק מס' רישיון 26810 השעיה החל מיום 4/3/2007 ועד ליום 1/1/2022. בסיום ההשעיה - הוצאה מן הלשכה. יעל אור פלדמן מס' רישיון 18316 הוצאה מן הלשכה החל מיום 1/1/2012. מאמון בן עלי חלאילה מס' רישיון 18364 הוצא מן הלשכה החל מיום 24/7/2003. סלאח אבדאח מס' רישיון 26769 הוצא מן הלשכה החל מיום 16/11/2009. פיראס אליאס מס' רישיון 33801 הוצא מן הלשכה החל מיום 1/9/2009. שירה עם דוד מס' רישיון 9763 הוצאה מן הלשכה החל מיום 30/11/2006. הושעו מן הלשכה אברהים בויראת מס' רישיון 22715 השעיה החל מיום 1/3/2012 ועד ליום 29/4/2012. אנואר זחאלקה מס' רישיון 22955 השעיה החל מיום 25/04/2010 ועד ליום 21/3/2018. בלה מאיה לביא מס' רישיון 21997 השעיה החל מיום 1/05/2009 ועד ליום 30/4/2014. גסוב חאג מס' רישיון 22762, השעיה לתקופה של שנה, שתופעל עם שובו לישראל. ואאל עבאדי מס' רישיון 20156 השעיה החל מיום 28/04/2010 ועד ליום 27/07/2012. חוסין מסאלחה מס' רישיון 22813 השעיה מיום 1/11/2006 ועד ליום 1/02/2015. חוסאם ביסאן מס' רישיון 21894 השעיה החל מיום 5/2/2012 ועד ליום 4/8/2016. חלאילה נואף מס' רישיון 33923 השעיה החל מיום 8/9/2008 ועד ליום 7/9/2013. יוסף רוטמן מס' רישיון 7814 השעיה החל מיום 9/12/2009 ועד ליום 8/6/2020. יעקב כרמון מס' רישיון 7544 השעיה החל מיום 21/3/2011 ועד ליום 20/03/2013. יוליה שמס מס' רישיון 42556 השעיה החל מיום 1/1/2012 ועד ליום 30/6/2012. יחיא עבדאללה מס' רישיון 39662 השעיה החל מיום 15/7/2009 ועד ליום 14/07/2014. ליאורה ליטמן מס' רישיון 26883 השעיה החל מיום 24/2/2010 ועד ליום 23/2/2015. מאהר עבד אלרחמן מס' רישיון 32430 השעיה החל מיום 26/1/2012 ועד ליום 25/7/2012. מוחמד גנאים מס' רישיון 14018 השעיה החל מיום 31/3/2011 ועד ליום 31/10/2017. מוחמד מחאג'נה מס' רישיון 37533 השעיה החל מיום 1/12/2011 ועד ליום 31/5/2012. מוחסן עבדלראזק מס' רישיון 11232 השעיה החל מיום 15/7/2010 ועד ליום 14/4/2016. מחמוד חטיב מס' רישיון 31267 השעיה החל מיום 15/12/2008 ועד ליום 14/2/2021. מטאנס זידאן מס' רישיון 28411 השעיה החל מיום 04/07/2011 ועד ליום 03/04/2012. נסים בכרייה מס' רישיון 34892 השעיה החל מיום 1/9/2010 ועד ליום 28/2/2015. סברי גריס מס' רישיון 4325 החל מיום 6/3/2008 ועד ליום 5/3/2014. עאסי ורד מס' רישיון 28548 השעיה החל מיום 15/5/2009 ועד ליום 12/2/2017. עוייד בהיג' מס' רישיון 14561 השעיה החל מיום 1/1/2010 ועד ליום 31/12/2012. עומר גזאוי מס' רישיון 12353 השעיה החל מיום 16/12/2004 ועד ליום 15/12/2012. עפר שרון מס' רישיון 10649 השעייה זמנית החל מיום 5/06/2011 ועד להכרעה סופית בבקשה לפי סעיף 75 לחוק לשכת עוה"ד שתוגש אם וכאשר פסה"ד יהיה סופי. פנחס נרקיס מס' רישיון 6652 השעיה החל מיום 4/3/2003 ועד ליום 1/9/2048. קאסם כיאל מס' רישיון 36542 השעיה החל מיום 1/05/2010 ועד ליום 30/04/2015. ראסם חמאדה מס' רישיון 21972 השעיה לתקופה של 12 שנים, החל מיום 1/2/2007 ועד ליום.31/1/2019 שמואל שדה מס' רישיון 29503 השעיה החל מיום 1/3/2012 ועד ליום 31/5/2014. ת'אבת סעד מס' רישיון 32376 השעיה החל מיום 1/06/2010 ועד ליום 31/05/2012. פקיעת חברות אוסאמה נבואני מס' רישיון 22819 פקיעת חברות לאור הכרזת פשיטת רגל - 24/6/2009. ג'ואד לובנאסי מס' רישיון 38833 פקיעת חברות לאור הכרזת פשיטת רגל - מרץ 2011 ויסאם קאסם מס' רישיון 17427 פקיעת חברות לאור הכרזת פשיטת רגל - 19/6/2010. יאסק בריק מס' רישיון 26810 פקיעת חברות לאור הכרזת פשיטת רגל -פברואר 2008 יוסף רענן מס' רישיון 7058 פקיעת חברות לאור הכרזת פשיטת רגל - 7/12/2006. יוסף שפיק מס' רישיון 17032 פקיעת חברות לאור הכרזת פשיטת רגל - פברואר 2008. עימאד אסדי מס' רישיון 26118 פקיעת חברות לאור הכרזת פשיטת רגל - 28/6/2009. תאופיק קורטאם מס' רישיון 15003 פקיעת חברות לאור הכרזת פשיטת רגל - 12/4/2010. מחוז צפון הוצאו מן הלשכה ג'סאן עומר ממדוח מס' רישיון 20160 הוצא מן הלשכה החל מיום 6/04/2007. זאהי אסכנדר מס' רישיון 12864 הוצא מן הלשכה החל מיום 1/08/2005. מוחמד פוקרא מס' רישיון 18417 הוצא מן הלשכה החל מיום 26/10/2011. סקוט מן מס' רישיון 13021 הוצא מן הלשכה החל מיום 16/12/2009. הושעו מן הלשכה איהאב חליחל מס' רישיון 22770 השעיה החל מיום 27/05/2008 ועד ליום 26/05/2018. ויסאם הרייש מס' רישיון 28875 השעיה לתקופה של 5 שנים, החל מיום 19/12/2006 ועד ליום.18/12/2012 חברון טרבלסי מס' רישיון 32424 הושעה החל מיום 1/1/2012 ועד ליום 21/12/2013. מדיאן יוסף מס' רישיון 19016 השעיה החל מיום 15/11/2008 ועד ליום 14/5/2027. מוחמד עומר דראושה מס' רישיון 33877 השעיה החל מיום 15/04/2009 ועד ליום 14/4/2014. מחמוד אחמד זועבי מס' רישיון 16955 השעיה החל מיום 1/05/2008 ועד ליום 31/10/2015. מאג'ד מסאלחה מס' רישיון 17012 השעיה החל מיום 15/7/2010 ועד ליום 15/4/2025. נביל דוח'י מס' רישיון 24011 השעיה החל מיום 17/6/2009 ועד ליום 16/6/2021. נשאת ח'טיב מס' רישיון 19009 הושעה החל מיום 23/12/2011 ועד ליום 22/6/2013. עאטף זועבי מס' רישיון 21950 השעיה לשש שנים החל מיום 1/1/2010 ועד ליום 31/12/2019. עידן רייס מס' רישיון 24145 השעיה החל מיום 16/02/2010 ועד ליום 15/02/2014. פואד אבו אחמד מס' רישיון 41472 השעיה זמנית חלקית החל מיום 23/12/2011 )רשאי לעבוד רק כעו"ד שכיר באחריות ותחת פיקוח עו"ד אחר. אינו רשאי להופיע בבתימ"ש או לחתום על כתבי בי"ד והגבלות נוספות(. פקיעת חברות איוב קנדלפת מס' רישיון 28602 פקיעת חברות לאור הכרזת פשיטת רגל - 28/11/2009. אמיר עקל ח'טיב מס' רישיון 32224 פקיעת חברות לאור הכרזת פשיטת רגל - 13/7/2009. וליד טנוס מס' רישיון 31293 פקיעת חברות לאור הכרזת פשיטת רגל - 8/7/2010. רמזי אבו-רחמה מס' רישיון 5740 הוצא מן הלשכה החל מיום 6/11/2001. סוהא קסיס מס' רישיון 14025 השעיה החל מיום 1/2/2009 ועד ליום 31/10/2013. מאזן נסאר מס' רישיון 10250 הוצא מן הלשכה החל מיום 17/08/2003. עארף מסאלחה מס' רישיון 17415 פקיעת חברות לאור הכרזת פשיטת רגל - 17/2/2005. בדלתיים פתוחות 43 מרץ-אפריל 35 2012

עו"ד רן זינגר* שידול לקוחות, אי תשלום למומחה וכשלים אתיים נוספים ב השעיה בפועל בגין הרשעה בעבירה של שידול לקוחות ית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין במחוז חיפה הרשיע עורך דין במספר עבירות ובכללן שידול לשם השגת עבודה )עבירה בניגוד לסעיף 56 וסעיף )1( 61 לחוק לשכת עורכי הדין(, והשית עליו עונש של 6 חודשי השעיה בפועל. נציין כי סעיף 56 הנ"ל קובע כי: " לא ישדל עורך דין, בעצמו או על ידי אחר, כל אדם למסור לידיו עבודה מקצועית". נסיבות פסק הדין במסגרת תיק משמעתי קודם התחייב הנאשם )בחודש יולי 2008( לחדול מלאמת תצהירים באזור היכל בתי המשפט, ולהימנע מלשדל אנשים להימנות על לקוחותיו. ואולם, הנאשם לא עמד בהתחייבותו. הנאשם נצפה מסתובב באזור לשכת ההוצאה לפועל בחיפה, פונה לעומדים בתור למזכירות ההוצל"פ, ומציע את שירותיו, ממלא עבורם טפסים, גובה מהם כספים ובחלק מהמקרים מפנה למשרדו לצורך המשך הטיפול. ביה"ד קבע כי במקרה זה הנאשם חצה את הגבול שבין אדיבות ונימוס )היינו, מתן מענה לפונים אליו ושואלים שאלות( לבין שידול והתנהגות שאינה הולמת, והרשיע אותו, בגין המעשים המתוארים לעיל, בעבירה של התנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין, וכן בעבירה של קבלת לקוח שלא במשרד עורכי דין ובתנאים שאינם הולמים את כבוד המקצוע )עבירה בניגוד לכלל 3 )א(-)ב( לכללי לשכת עורכי הדין )אתיקה מקצועית( + סעיף )2( 61 לחוק הלשכה(. לנוכח קבלת תלונה על התנהלות עוה"ד בסביבות לשכת ההוצל"פ, שכרה לשכת עורכי הדין את שירותיו של משרד חקירות, שביצע חקירה סמויה, על מנת לברר את מהות מעשיו של הנילון. במסגרת החקירה, ניגשה חוקרת ללשכת ההוצל"פ כשהיא מצוידת בהמחאה אותה ביקשה להוציא אל הפועל. הנאשם, ששהה אותה עת בחדר החייבים, פנה אליה והציע לה את שירותיו המשפטיים. החוקרת נעתרה והנאשם טיפל עבורה במילוי טפסים, באימות תצהיר, ובהכנת בקשה למתן צו עיכוב יציאה מן הארץ, והכול בתמורה, כמובן. בגין מעשיו אלו הורשע הנאשם בעבירות של שידול לשם השגת עבודה, הפרת התחייבות, התנהגות שאיננה הולמת עורך דין, קבלת לקוח שלא במשרד עורכי דין ובתנאים שאינם הולמים את כבוד המקצוע. כן הורשע הנאשם בהתנהגות שאינה הולמת הואיל ולא המציא חשבונית מס כדין לחוקרת )בגין התשלום ששילמה לו(. הואיל והנאשם נשא באמתחתו שתי הרשעות קודמות )משמעתיות( דומות, הסיק בית הדין כי הנאשם עשה לעצמו מנהג לפעול בתוככי היכל המשפט )ובמיוחד בתוך משרדי ההוצל"פ( כבמשרד עורכי דין. בשוקלו את העונש שמן הראוי להטילו, דחה ביה"ד את טענת הנאשם שכאילו עורכי דין העוסקים בתחום ההוצאה לפועל, ומטבע הדברים נמצאים פיזית בסביבת משרדי לשכת ההוצל"פ, נמצאים בסיכון גבוה להאשמה בעבירת שידול. עוד דחה ביה"ד את טענת הנאשם שמצבו הכלכלי, שאינו מאפשר לו לשכור שירותי פקידה, מאלץ אותו כביכול לנהוג כפי שנהג. ביה"ד גזר על הנאשם עונש של 5 חודשי השעיה בפועל, וכן הורה על הפעלת עונש השעיה ע"ת למשך חודש ימים במצטבר, כך שבסה"כ ירצה הנאשם עונש של 6 חודשי השעיה בפועל, וכן הוטל עונש השעיה ע"ת לתקופה של 12 חודשים ולמשך 3 שנים. ביה"ד ראה להוסיף ולציין כי אלמלא קיבל את טענת ההגנה, לפיה למד הנאשם את הלקח ובכוונתו לשנות את התנהגותו ולחדול מביצוע המעשים המתוארים לעיל, הרי שהיה מטיל עליו עונש כבד בהרבה. אי-תשלום לעד מומחה עורך דין פלוני ייצג את אביו בתביעת נזיקין בגין רשלנות מקצועית כנגד קופת חולים. הוא פנה למומחה רפואי על מנת שיכין חוות דעת, והעביר אליו המחאה ע"ס 5,000 מחשבונו האישי-פרטי, עבור שכר טרחתו. ההמחאה חוללה באי-פירעון. בגין התנהגותו זו הועמד עוה"ד לדין משמעתי והורשע בעבירות של התנהגות שאינה הולמת ואי-שמירה על כבוד המקצוע. ביה"ד קבע כי התנהגות עוה"ד מהווה עבירה משמעתית, בין אם משיכת ההמחאה נעשתה במסגרת עיסוקו של המושך בעריכת דין, ובין אם המדובר היה במסגרת חייו האישיים )הנאשם טען שעשה טובה לאביו, שאין בינה לבין העיסוק במקצוע ולא כלום(.!? אתיכאן 36 בדלתיים פתוחות 43 מרץ-אפריל 2012

לאחר הרשעתו, ובטרם גזירת הדין, פרע הנאשם את חובו לרופא )כ- 4 שנים לאחר חילול ההמחאה(. חרף הסרת המחדל, הושת על הנאשם עונש של השעיה בפועל מעיסוק במקצוע עריכת הדין למשך 3 חודשים, וכן השעיה ע"ת לתקופה של 8 חודשים. תלוי ועומד ערעור לביה"ד המשמעתי הארצי, שהגיש הנאשם. שליחת יד בכספי נאמנות עורך דין אלמוני )"הנאשם"( ייצג לקוחה פלונית, אזרחית אתיופיה, ששהתה בישראל באופן בלתי חוקי, בהליך שחרורה ממשמורת. ידיד של הלקוחה )המתלונן( הפקיד בידי הנאשם סך של, 30,000 שישמש כערובה לצורך שחרור הלקוחה והבטחת עזיבתה את הארץ. לאחר שחרורה, ולאחר שכספי הפיקדון הוחזרו )ע"י משרד הפנים( לנאשם, ביקש המתלונן מהנאשם שיחזיר לו את כספי הפיקדון, וזה מסר לו, כחצי שנה מאוחר יותר, שלוש המחאות ע"ס 10,000 כ"א. ההמחאה הראשונה כובדה, ואילו שתי ההמחאות הנוספות חוללו )האחת בנימוק של חוסר כיסוי מספיק, והשנייה לא כובדה בשל הוראת ביטול(. לנוכח מעשיו, הועמד הנאשם לדין משמעתי )בתיק בפ 34/11 (, הואשם בעבירה של שליחת יד בכספי נאמנות - התנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין, ובעבירה של אי-שמירה על כבוד המקצוע, והורשע בעבירות אלו. במסגרת פסק דינו דחה בית הדין את כל טענות ההגנה )וביניהן: לא הייתה לנאשם כל חובה להחזיר את הכסף למתלונן, משום שהוא לא היה "לקוחו"; הוא לא פעל בעניינה של הלקוחה כעורך דין, כי אם מסר ערבות כאדם פרטי, ועוד(. יצויין כי תוך כדי ניהול ההליך המשמעתי )לאחר קיום ישיבת ההוכחות(, שילם הנאשם למתלונן סך של. 20,000 ביה"ד המשמעתי ציין כי חרף העובדה שהמחדל הוסר, בסופו של דבר, הרי שהמדובר בעבירה חמורה ביותר, הפוגעת באמון הבסיסי והמתחייב בין עורך דין ללקוחו, והמחייבת ענישה משמעותית, עד כדי הוצאת עורך הדין משורות הלשכה. במקרה זה הושת על הנאשם עונש מכביד ביותר של השעיה בפועל מעיסוק במקצוע עריכת הדין למשך 8 שנים, וכן הופעל במצטבר עונש השעיה ע"ת למשך 8 חודשים, שהושת על הנאשם במסגרת הליך משמעתי אחר. שמירה על כבוד בית המשפט עורך דין פלוני )הנאשם( מונה ע"י בית משפט כנאמן על נכסי המתלונן במסגרת תיק פש"ר. במסגרת תפקידו, נפגש הנאשם עם המתלונן כמה פעמים בבית קפה. במהלך אותן פגישות התבטא הנאשם באופן לא ראוי כלפי השופטת היושבת לדין באותו תיק פש"ר, תוך שהוא משמיץ אותה ומזלזל בכישוריה. בגין התנהגותו זו, הועמד עורך הדין לדין משמעתי )תיק בפ 24/11 ( והורשע לפי הודאתו. ביה"ד המשמעתי קבע בפסק דינו כי מדובר בהתנהגות פסולה שאיננה הולמת את המקצוע, אף כי יש להניח שבשיחות אישיות ופרטיות, מתבטאים מדי פעם עורכי דין בלשון בלתי מאופקת ובלתי מנומסת כלפי שופטים אלו או אחרים. הטעם לכך הוא, שבמקרה שלפנינו המדובר בעורך דין שמונה כבעל תפקיד מטעם ביהמ"ש, ששוחח עם החייב שבעניינו הוא משמש כבעל תפקיד, והשמיץ את השופטת היושבת לדין בעניינו של החייב. בנסיבות אלו, היה על הנאשם לשמור על איפוק וסגנון הולם, ולהקפיד בכבודו של ביהמ"ש. אימות תצהירים באופן בלתי ראוי עורך דין הועמד לדין משמעתי באישום של התנהגות שאינה הולמת את המקצוע, בכך שאימת חתימות על גבי תצהירים "בלאנקו", מבלי שהמצהירים )שלושה גורמים שונים( חתמו בפניו )תיק בפ 118/10(. לאחר שהסתיים שלב ההוכחות, במהלכו התברר ש"המצהירים" אפילו לא התייצבו בפני הנאשם, בחר הנאשם להודות בעובדות, והורשע לפי הודאתו. ביה"ד התייחס בחומרה להתנהלות הנאשם, תוך שהוא מסתמך על פסק דינה של כב' הנשיאה ביניש שקבעה )במסגרת על"ע 6905/05( כי מסמכים ותצהירים המאומתים ע"י עורך דין זוכים לאמון מלא מביהמ"ש, ועל כן יש להקפיד הקפדה יתירה על מילוי הכללים הנוגעים לאימות חתימות. ביה"ד השית על הנאשם עונש של שישה חודשי השעיה בפועל מעיסוק במקצוע עריכת דין, וכן השעיה ע"ת לתקופה של 12 חודשים. *פרקליט האתיקה מחוז חיפה בדלתיים פתוחות 43 מרץ-אפריל 37 2012

נורית גרינברג* אל עיר התעשייה התת-קרקעית בבית גוברין ומרשה ה יעד: שפלת יהודה, הגבעות הנמוכות ממערב לרכס הרי חברון. ניסע בכביש 6 עד למחלף קריית-גת וביציאה נפנה מערבה בכביש 35 לכיוון בית גוברין. שלט חום יקדם את פנינו בימין הדרך לשמורת הטבע של בית גוברין. לכאורה, מקום יבש ושומם, בעיקר בקיץ, אך התילים מעשי ידי אדם הנמצאים באזור מעידים כי כבר לפני כ- 3200 שנים הייתה השפלה איזור מאוכלס ומעובד. באזור מרשה, שהוא חצי מדברי, היא כ- 300 מ"מ בשנה בעוד שבחיפה הממוצע השנתי הינו 540 מ"מ בשנה. ביום חם נרגיש מיד את הקרירות שבתוך המערה. מערת בית הבד- מערה מס' 5. גידול זיתים לשמן היה, כנראה, אחד הענפים החקלאיים- כלכליים הריווחים ביותר באזור מרשה וההוכחה לכך מצויה בהימצאות 22 בתי בד, שגילם כ- 2250 שנים, שייצרו כ- 270 טון שמן זית בשנה. את תהליך עצירת השמן אפשר לראות בחגיגות פסטיבל הזית, שנחוג כל שנה עם תחילת מסיק הזיתים. באופן כללי, מרסקים את הזיתים באבן עגולה וחזקה הנמצאת בחדר הסמוך. את העיסה המרוסקת שמים בתוך סלים הארוגים מענפים או גבעולים. את הסלים ניתן לראות בתמונה בתוך החדרון הקטן שממול. בול העץ נשען על הסלים והמשקולות הכבדות לוחצות אותו, כשהוא לוחץ-סוחט את העיסה של הזיתים והשמן מפלס דרכו לבריכת אגירה. לכל המבנה התעשייתי הזה קוראים בעברית מקראית "בית בד". נצא מהמערה ונחזור לשביל. תל מרשה במשך 800 שנים, החל מהתקופה הישראלית, במאה ה- 12 לפני הספירה לערך, היה המקום מיושב. לאחר כיבוש הארץ ע"י אלכסנדר מוקדון יובאה תרבות דיור "מודרנית" לאזור - לא עוד בתים צפופים, אלא מגורים בבתים רחבי ידיים שבמרכזם חצר. התל העתיק היה צר מלהכיל את הדיירים שביקשו להיטיב את תנאי מגוריהם ולכן בתקופה ההלניסטית נבנתה העיר התחתונה של מרשה שבה נבקר. מרשה נהרסה ע"י יוחנן הורקנוס ב- 112 לפני הספירה ולמזלנו, נותרה העיר התחתונה כדוגמא לעיר הלניסטית בא"י. אנשי מרשה חיפשו מקום לפיתוח התעשיות המיוחדות של העיר. הם לא רצו להרחיב את העיר אל השטחים החקלאיים והיו ערים לעובדה שעירם בנויה על שכבת סלע מאד קשה מלמעלה ורך וגירי מתחת ולכן קל לחציבה. בזכות הסלע המיוחד, נמצאת עיר תת-קרקעית נסתרת, של מאות מערות מתחת ובין הבתים. בשביל אל המערות התעשייתיות נחנה בחניה מס' 2 )לשירותים יש לחנות בחניה מס' 1(. נרד לאורך השבילים המסומנים, מכיוון שההר חצוב במערות וקיים חשש מנפילה למערה מוסווית. נפנה ימינה בשביל וניכנס למערה מס' 6 הנמצאת מתחת לבית מגורים והיא בור מים שניקז לתוכו את מי הגשמים שירדו במשך החורף על גגות הבתים והמרצפות, כדי שאפשר יהיה להשתמש בהם בקיץ לשתיה ולצרכים תעשייתיים. נתרשם מהיקף הקיבול של המערה ובל נשכח כי כמות הגשם היורדת מערת הקולמבריום - מערה מס' 3 קולומבריום הוא השם היווני למקום שבו חצובות גומחות רבות. במערה הקרירה והלחה הזו נספרו 2,000 גומחות ששימשו לגידול יונים, כולן חצובות גבוה בסלע כדי למנוע גישה לטורפים. במערות התת-קרקעיות של מרשה נתגלו עשרות אלפי גומחות כאלה ולכן משערים החוקרים שגידול יונים היה העיסוק השני בחשיבותו במקום. למה מגדלים יונים? במרשה שלפני 2,250 שנה, כמו בכל המזרח התיכון, נהגו לאכול עופות. אלא שהתרנגולת עדיין לא הייתה נפוצה והעוף השכיח למאכל היה היונה. בלשלשת היונים דישנו את השדות שמסביב לעיר ואם היה בעיר מקדש לאלה וונוס, הרי שהיו מקריבים לה קורבנות של יונים ואולי אף מכרו יונים לפולחן בבית המקדש בירושלים. מערה מס' 7 מערת מבוכים חוזרים בשביל המסומן ובמקום לחזור לרכב שבחניה ממשיכים למערה מס' 7 המסובכת ומפותלת, שבה יש הכל: בורות מים, קולומבריום ובורות חציבה. נכנסים בבית אחד ויוצאים אצל השכן. כיף לילדים ולהורים ואפילו סבא וסבתא יכולים לטעות בדרך, אלא שהיא מסומנת... מי היו תושבי מרשה שבמערותיהם אנו מבקרים? את תושבי מרשה אפשר לזהות לפי בתי הקברות שמחוץ לעיר. לאחר חורבן בית ראשון יישבו את העיר, שהייתה מרכז כלכלי חשוב, אדומיםמהרי אדום שבירדן, צידונים מלבנון ויוונים. כמו כן, נתגלו קברים של מצרים בודדים ויהודים מעטים. אין ספק שהיה במרשה מרקם חברתי תרבותי מיוחד ומגוון. 38 בדלתיים פתוחות 43 מרץ-אפריל 2012

מערת הקבורה הצידונית אחת ממערות הקבורה המעניינות, שנתגלתה לפני 110 שנים, היא של ראש קהילת הצידונים במרשה: אפולפאנס בן ססמאיוס. אנו יודעים זאת מכיוון ששמו, תוארו ושמות אחרים רשומים על קירות המערה. בתקופה ההלניסטית, הקבורה הייתה מאד פרגמטית ואקולוגית. את גופת המת היו שמים בגומחה בתוך מערה. לאחר כשנה, כשהבשר נעכל, היו אוספים את העצמות לקופסא מיוחדת "גלוסקמא", שבה מצויות כל עצמות בני המשפחה. ייחודה של המערה בציורים המעטרים את הקירות שמעל גומחות הקבורה. בכניסה למערה, בצד ימין, מופיע לפנינו כלב בעל שלושה ראשים. זהו קרברוס - כלבו של אל השאול היווני האדס, שתפקידו לשמור על שערי עולם המתים. הוא מכשכש בזנבו בידידות לכל מי שמגיע לעולם המתים, אבל בולע את המבקשים לחזור לעולם החיים. בצד ימין, נמצאת תמונת ציד ריאליסטית - פרש שפניו הושחתו המלווה ע"י כלב הציד שלו, מכוון את חניתו לנמרה שחץ תקוע בחזה והיא מדממת למוות אך מנסה להלחם בתוקפה עד הסוף המר. מולנו, בחזית המזרחית, היה קבור ראש הקהילה הצידונית וגומחת הקבורה מעוטרת בסגנון של מקדש יווני, כששני נשרים מצויירים משגיחים על הפתח. בעולם ההלניסטי, נשרים סימלו את זאוס, בכיר האלים, שליט השמים ומנצח המוות. בין יתר החיות המצוירות, נוכל לראות בצד שמאל ציור של תנין היאור וציפור האיביס, מגלן קדוש, יושבת על גבו ללא כל פחד. תנין ואיביס מסמלים בעולם העתיק את מצרים. והתקופה שבה אנחנו מטיילים היא תקופת בית תלמי ההלניסטי במצרים. כאן המקום לציין שרוב הציורים שוחזרו על סמך תמונות שצולמו על ידי מגלי המערה הראשונים, בשנת 1902. כשנחשפה המערה לאור יום דהו הצבעים ובנוסף, מבקרים שונים מחקו את מה שנשאר )אם מטיילים עם ילדים אפשר לערוך חידון - זהה את החיה(. בית גוברין מרשה נחרבה בשנת 40 לספירה ולידה צמחה עיר חשובה חדשה - בית גוברין. מסוף המאה ה- 7 לספירה )סוף התקופה הביזנטית הנוצרית( ועד סוף התקופה המוסלמית הקדומה, פרחה העיר ושגשגה, בין היתר, בשל חציבת אבני בניין לתנופת הבנייה הגדולה של ערי החוף ועיר הבירה המוסלמית החדשה, רמלה. את מערות המחצבות אנו מוצאים בצורת מערות הפעמון. 800 מערות פעמון נמצאו באזור מרשה ובית גוברין. במשך השנים, התמוטטו התקרות וחיברו את המערות זו לזו אך הפתחים העגולים עדיין מטילים את אורם על קרקעית המערות. בדרכנו החוצה מהפארק הלאומי פונה הכביש ימינה למערות הפעמון. כתובות רבות בערבית ולידן צלבים נתגלו במערות, חלקן בגובה רב, ומכאן שהן נכתבו על ידי החוצבים תוך כדי החציבה, וחלקן מזכירות את שם האלוהים. ההשערה היא שהחוצבים היו נוצרים דוברי ערבית, ללמדנו שלאחר הכיבוש המוסלמי הפכה הערבית לשפה המדוברת של כל האוכלוסייה. בדרך כלל, איני ממליצה על מסעדות, אלא שבאיזור זה ובעיקר בשבת קשה למצוא מקום לאכול. ולכן, בסיום הטיול שערכתי, נסעתי לארוחת צהרים ביקב "לה טרה פרומוסה" המציג את יינותיו ומגיש ארוחת צהרים בסגנון איטלקי והודי- קוצ'יני, תוצאה של סיפור האהבה בין סנדרו פלגריני מאיטליה שפגש את אירית הישראלית ממוצא קוצ'יני בירושלים. התפריט כתוב בכתב יד מפני שהאוכל משתנה מיום ליום, וכשמנה מסוימת נגמרת פשוט מוחקים אותה מן התפריט. טיול נעים ומהנה. *מדיכת טיולים בדגש תרבותי nuritgre@gmail.com בדלתיים פתוחות 43 מרץ-אפריל 39 2012

מדינת ישראל ועורך הדין עו"ד יעל פנקס המדינה אינה מוחלת על טעויות )ינכו לכם שליש או יותר מעונש המאסר שנגזר עליכם בגין התנהגות טובה וישחררו אתכם מהכלא, אפילו אם יתברר שהחרטה שהבעתם הובעה ללא כוונה והיא הטעיה גמורה, עיינו ערך המשוחרר הטרי בניזרי( על דבריםת שמרגיזים, דברים שמכעיסים, וספרים רבותי. ספרים. קנות המקרקעין )ניהול ורישום(, התשע"ב- 2011 נכנסו לתוקף ב- 1.1.2012. בהתאם לכך, שונו הטפסים והנהלים והוחמרו הדרישות לגבי הבקשות המוגשות. בתקנה 14 )ו( נקבע - "הרשם רשאי להתנות את הגשת שטר העסקה לרישום בקבלת תעודת זהות או מסמך מזהה אחר, להנחת דעתו, של מי שהגיש את השטר לרישום ושל הצדדים לעסקה". יש לצרף לכל בקשה תצלום של ת.ז. של עוה"ד או תצלום תעודת רישיון של עורך הדין, שאחרת הבקשה נדחית. לטעמי, דרישה זאת מצביעה על חוסר האמון שהמערכת רוכשת לעורכי הדין ולעבודתם. הלשכה איננה סומכת על עוה"ד שיבצעו רישום מדויק של פרטי הזהות של הצדדים לעסקה ואיננה מאמינה שעוה"ד, מגיש הבקשה, הוא באמת עו"ד. אחרת מדוע נדרש מאיתנו, בכל תיק רישום, להמציא תצלום של תעודת עוה"ד או תעודת הזהות? מה ענינה של תעודת הזהות שלי לפעולה שאני עושה כעורכת דין ומדוע עלי להזדהות שוב ושוב בפני פקיד במשרד רישוי מקרקעין ולאמת את זהותי. יש לשים לב - אין מדובר בהמצאת יפוי כח לביצוע הפעולה, שהינה דרישה לגיטימית, אלא בזיהוי עוה"ד. המסקנה - כולנו נחשדים כמתחזים עד שפקיד מרשם יאשר אחרת. ד"א מי יתקע לידיו של אותו פקיד מרשם שתעודת עוה"ד איננה מזויפת? כדאי לתקן את התקנה באופן שנידרש להמציא לכל תיק אישור נוטריוני מקורי לפיו תצלום התעודה הוא העתק מתאים למקור של התעודה המקורית שהוצגה לנוטריון, לצרף תצלום מתאים למקור של תעודת הנוטריון שאישר את תצלום רישיון עוה"ד, בצירוף לתמצית מקורית ממרשם האוכלוסין שקיים אדם הנושא את פרטיו של עוה"ד וגם של הנוטריון ובצרוף העתק מתאים למקור מאומת של תעודת הלידה, תעודת שינוי שם, תעודת נישואין ו... טעות לתשומת לב משלמי האגרות באתרים של משרדי הממשלה - טעיתם? בעיה שלכם. לא תקבלו את האגרה בחזרה. המדינה איננה מוחלת על טעויות )ינכו לכם שליש או יותר מעונש המאסר שנגזר עליכם בגין התנהגות טובה וישחררו אתכם מהכלא, אפילו אם יתברר שהחרטה שהבעתם הובעה ללא כוונה והיא הטעיה גמורה, עיינו ערך המשוחרר הטרי בניזרי(. אבל, טעיתם וחויבתם עבור אגרה שהסתבר כי אינכם חייבים בה או אולי שגיתם בסכום? - המדינה לא תמחל לכם, לא על שליש ולא על מחצית. כולה שלה. מסתבר שהמדינה מנצלת טעויות להעשרת קופתה. לזכותה ייאמר - היא מזהירה את המשלם התמים בדבר אי החזרת האגרה השגויה, כנראה בידיעה שאף אחד לא ירוץ למאבק משפטי ממושך ויקר בגלל כמה עשרות או מאות ש"ח. לידיעת ממשלת ישראל - אנא קראו את סע' 1 )א( 1 לחוק עשית עושר ולא במשפט תשל"ט- 1979. תניות מקפחות בחא 901-08 היועץ המשפטי לממשלה - מחלקת ייעוץ וחקיקה נ' ב. יאיר חברה קבלנית לעבודות בניה 1998 בע"מ, ניתן פסק דין ב - 19/02/2012 ע"י ביה"ד לחוזים אחידים על פיו נתקבלה בקשת היועמ"ש, לפסילת סעיפים בהסכם מכר דירה של החברה הקבלנית, בשל היותם תנאים מקפחים. זהו פס"ד חשוב לעוסקים בתחום המקרקעין ובתחום חוזי קבלן. העובדות שכיחות למדי - המשיבה, חברה קבלנית, הציעה דירות למכירה. הקונים חתמו על הסכם מפורט, שכלל נספח - לוח תשלומים, וסעיפים שונים שעניינם הפרת הסכם, פיצוי מוסכם, מסירת חזקה וכד'. ביה"ד דן בסעיפים לגביהם לא הייתה הסכמה בין הצדדים. לגבי סעיף הפיצויים המוסכמים טען היועמ"ש כי זה סעיף מקפח, המעניק לחברה יתרון בלתי הוגן. כך נטען גם לגבי הגבלת עבירות זכויות הקונה בטרם מועד המסירה, גם לנוכח העובדה שהוא מתנה על סע' 1 לחוק המחאת חיובים, תשכ"ט- 1969 )הקיפוח בולט גם בשל העדר הדדיות(. בעוד שהתניה אוסרת על הלקוח להמחות לצד שלישי את זכויותיו כלפי המשיבה, אין בהסכם איסור על המחאת זכויות המשיבה כלפי הקונה. לעניין זה, נקבע כי ביטולה של תנית פיצויים מוסכמים מכוח חוק החוזים האחידים נעשה עפ"י מבחן הקיפוח. הדעת תינתן בעיקר לשאלה עד כמה נדרשת התניה לשם הגנה על אינטרס לגיטימי של הספק, לעומת הפגיעה שעלולה להיגרם ממנה - ללקוח. שיקול נוסף הוא שיקול ההדדיות. מצב שבו קיימת תנית פיצויים מוסכמים לגבי הפרות של הלקוח, אך נעדרת תניה כזו לגבי הפרות מצד הספק, עלול להתעורר חשד לקיפוח. שיקול רלוונטי אחר נוגע להעדר הבחנה בתנית הפיצויים המוסכמים בין הפרות קלות להפרות חמורות. לעניין השאלה אם תנית הפיצויים המוסכמים מקפחת, נקבע כי אף שההסכם לא הבהיר עניין זה במפורש, פרשנות סבירה של התניה, חייבה את המסקנה שהיא נקבעה בגין כלל נזקי ההפרה, ולא רק בגין הנזק הנובע מעלויות החלפת הקונה. עוד נקבע כי תנית פיצויים מוסכמים, שנועדה לפצות בגין נזק הנובע מירידת ערך הנכס, ובגין נזק הנובע מדחיית מועד התשלומים היא בעייתית. זאת מאחר ואינה מגנה על אינטרס חיוני של המשיבה, ובאותו זמן טומנת בחובה סיכון לפגיעה בלקוח. בהעדר הבחנה ברורה בין ראשי הנזק, נקבע כי התניה מקפחת ומשכך בטלה. ביחס לתניה המגבילה עבירות של זכויות הקונה בטרם מועד המסירה, נקבע כי איסור חוזי על המחאת זכויות, מתנה על הוראות סעיף 1 )א( לחוק המחאת חיובים, בו נקבע כי נושה זכאי להמחות את זכותו ללא צורך בהסכמת החייב, אלא אם נשללה או הוגבלה עבירות הזכות לפי דין, לפי מהות הזכות או לפי הסכם. הפתרון הראוי - אין מקום לאיסור גורף על המחאת זכויות, שיש בו כדי לפגוע פגיעה כלכלית קשה בקונים. אך 40 בדלתיים פתוחות 43 מרץ-אפריל 2012

אין מקום לאפשר המחאה נטולת סייגים שעלולה לפגוע באינטרסים לגיטימיים של החברה. נקבע כי הסעיף בנוסחו הקיים מקפח, ועל כן בטל. חוקה אחת ומשפט אחד לאיש ולאישה 2 לא, אין מדובר ב"הדרת נשים", אלא בספר שיצא לאור לאחרונה בהוצאת אוניברסיטת בר אילן. הספר מחבר את ההיסטוריה למשפט, מתמקד בתקופת המנדט הבריטי בא"י ובמיוחד במקומן של הנשים "בשדה המשפט, ובהשפעתו של שדה המשפט על הנשים בתקופת המנדט בארץ ישראל". הספר דן בשני נושאים חשובים כשלעצמם, ההיסטוריה והמשפט. ההתייחסות היא לתקופת המנדט )1918-1948(, בה חיינו בחסות החוק המנדטורי )הבריטי( והעותומאני. אנו רגילים לקרוא על העשייה בתחום העבודה העברית, גם זאת הנשית, בהתמקדות בתחום עבודות הבניה, סלילת כבישים, עבודות השדה והלחימה ופחות בעשייה בתחום הזכויות האזרחיות, מעמדם של בעלי הבתים, בעלי המקצועות החופשיים ומה שמוגדר בספר כ"בורגנים". הספר הינו אסופה של מאמרים, שנערכו ונכתבו ע"י כותבים שונים בנושאים מגוונים כמאבק על שווי הזכויות על ידי מפלגת הנשים הראשונה "התאחדות נשים לשיווי זכויות", איסור ביגמיה, היבטים דמוגרפיים, שיוון מגדרי וזכות הבחירה, נשים כעורכות דין, נשים - משפט ובריאות הנפש, בתי דין ועוד. מדהים עד כמה דברים לא השתנו, אף שאנו נמצאים כמעט מאה שנים לאחר תחילת שלטון המנדט הבריטי. אומרת חנה הרצוג 3 על הדילמה המתמדת של נשים בפוליטיקה - 4 "...אם הן בוחרות להעמיד את זהותן המינית במרכז, הן מואשמות בשימוש מתפלל בזהותן, ואם לא - טוענים כלפיהן שהן פמיניסטיות היסטריות והן זוכות במנה הגונה של תיוג כלסביות, כנשים שלא הצליחו למצוא בעל וכד'. אם הן מציגות במוקד את בית הנשים, טוענים כלפיהן שהן מעדיפות אינטרס צר )של נשים( על פני טובת הכלל, החברה, המדינה או המפלגה, אבל כשהן בוחרות להיות "ככל האדם" - למשל לנטרל את נושא המין, ולא לפעול דווקא בשירות נשים או בנשים - הן מוצאות עצמן נתפסות על ידי האחרים, גברים ונשים על פי זהותם המינית, ומקבלות תפקידי נשים מסורתיים"... גולדה מאיר מוזכרת כמי שנקלעה לקונפליקט ובסופו של דבר נטתה במובהק לאידיאולוגיה לפיה פעילות למען זכויות נשים מחבלת הן בקידומן של נשים והן בפרויקט הציוני כולו. היא חיתה בדואליות לא פשוטה, כשהמודלים לחיקוי שאימצה היו גבריים במובהק, ברם, היא עצמה שימשה דמות מופת לנשים בארץ ישראל של אז וגם היום. בדיון בו השתתפתי לאחרונה, מחיתי על ההזנחה בספריה בה נתקלתי בחדר הישיבות. שוחחנו על אמצעים דיגיטליים,,iPAD מחשבים ניידים, תוכנות פסקי דין וספרות, ומדוע צריך ספריה כשהכול כמעט נמצא במדיה דיגיטלית. תשובתי היא שזאת שאלה של גישה, כנראה של הרגל ונוחות אך גם של ערכים - לדעתי, מאומה לא יכול להחליף את הספר במתכונתו העתיקה. אז לכל המתעניין עדיין בקריאת ספר )נייר( ולא ספר )אלקטרוני( ולכל המתעניין בהיסטוריה, משפט ונשים במשפט - מומלץ. לא בטוח שזה ייתן לקורא את אותו טיעון שיזכה אותו במשפט, אבל בטוח שזה ייתן לו ראיה רחבה לבעיה עתיקת יומין. 1 מי שקיבל שלא על פי זכות שבדין נכס, שירות או טובת הנאה אחרת )להלן - הזוכה( שבאו לו מאדם אחר )להלן - המזכה(, חייב להשיב למזכה את הזכיה, ואם השבה בעין בלתי אפשרית או בלתי סבירה - לשלם לו את שוויה. 2 חוקה אחת ומשפט אחד לאיש ולאשה נשים זכויות ומשפט בתקופת המנדט, פרסומי הפקולטה למשפטים הוצאת אוניברסיטת בר אילן בעריכת אייל כתבן, מרגלית שילה ורות הלפרין קדרי. שם הספר היה גם סיסמת "התאחדות נשים עבריות לשיווי זכויות בארץ ישראל" היא מפלגת הנשים הראשונה. 3 חנה הרצוג - פרופסור חבר בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה שבאוניברסיטת תל אביב. 4 חנה הרצוג, נשים ריאליות, נשים בפוליטיקה המקומית בישראל, הוצאת מכון ירושלים לחקר ישראל, בעמ' 322. בדלתיים פתוחות 43 מרץ-אפריל 41 2012

נאום המלך אמנות השכנוע ככלי משפטי באתונה העתיקה ד"ר דניאלה דוויק כיצד, אנשי אתונה, פעלו קטגורי עליכם, אינני יודע. אבל אני - כמעט ושכחתי את עצמי בגללם; כה רב היה כוח השידול שבדבריהם. אולם, כדי לומר את הדבר בפה מלא: כל דברה אמת לא אמרו" )אפלטון, נאום ההגנה של סוקרטס ]"האפולוגיה"[, בתרגום י.ג. ליבס(. מקום: הפוליס אתונה; הזמן: 399 לפסה"נ; הקהל: 500 אזרחים אתונאיים )גברים, בני חורין( שנבחרו בגורל לשבת בדין באותו יום; התביעה: סוקרטס משחית את הנוער וכופר באלי הפוליס. סוקרטס, המגן על עצמו, מצביע בפתיחת נאום ההגנה על יכולת השכנוע של תובעיו, שלטענתו, אין בינה לאמת דבר. כלומר, רטוריקה מעולה אינה בהכרח מוסרית. ערש הרטוריקה במאה החמישית לפסה"נ התפתחה באתונה דמוקרטיה, מסיבות חברתיות, כלכליות ופוליטיות. מי שהוגדר כאזרח נטל חלק ישיר בשלטון, השתתף באסיפת העם והצביע בענייני הפוליס. נאומים נועדו לשכנע, שכן, באסיפת העם שניהלה את המדינה השתתפו פילוסופים ואנאלפביתים, עשירים ועניים, סוחרים וחקלאים. כשהגיע הזמן להחליט בענייני השעה, גם החלטות כגון, האם לצאת למלחמה, התקבלו על-פי רוב קולות. לכל אזרח הייתה זכות דיבור. חשיבותה הרבה של היכולת לשכנע באמצעות דיבור הובילה להתפתחות תורת הנאום. המערכת הדמוקרטית באתונה דגלה לא רק בשלטון העם על-ידי העם למען העם, אלא גם במערכת משפטית שבה אזרחים שופטים אזרחים. כדי למנוע הטיית דין על-פי השתייכות מגזרית בקרב האזרחים שהיו גברים בני חורין בני 18 ויותר, ישבו בבתי הדין האתונאיים 500 אזרחים שהוגרלו לתפקיד השופטים בבוקר המשפט. היו בתי דין לנושאים שונים - יתומים ואלמנות, מסחר וקנין, ואזרח שהתנדב כשופט לא ידע מראש היכן יישב. כך ניסו להימנע מהטיית דין: הגרלה אקראית, ריבוי שופטים שלא אפשר נטית לב אישית גורפת לטובת נאשם או לרעתו וגיוון מגזרים כלכליים וחברתיים בקרב השופטים שהקטין אפשרות לאחווה בין שופט לנאשם. בנוסף, לחיזוק לכאורה של השיויון, כל אדם ייצג את עצמו. לא היו באי-כוח או עורכי דין. התובע והנתבע פרשו את טענותיהם במטרה לשכנע את 500 השופטים או את רובם, וכך התפתח מאוד תחום הנאומים המשפטיים. לשכנע בדבר והיפוכו השכנוע הפך חלק מהיומיום באסיפת העם ובבתי הדין העממיים וצצו מורים לשכלול הרטוריקה. תורת הנאום הגיעה לשיאה בסוף המאה החמישית ומבקריה טענו כי שכנוע עלול להירתם למטרות לא מוסריות. משרידי חיבורים שעסקו בתורת הנאום ובהשפעתו על הרומאים, עולה שהרטוריקה עסקה בנאום ובנואם. מבנה הנאום - פתיחה, הצגת הנושא, טיעונים והוכחות, סיכום וסיום; טכניקות רטוריות - דוגמאות, חזרות, שאלות ודימויים; טכניקות שכנוע - שימוש ברגשות לעורר את ההמון - פחד, צחוק, נקמה, לעג או צער או בלוגיקה ובטכניקות הפונות לשכל ולהיגיון לשכנוע פלגים אחרים בקהל. "יחשוב נא כל אחד ואחד מכם כי הוא מצביע למען אשתו, למען בתו, למען אמו ולמען העיר, חוקיה וקודשיה, כדי שלא יווצר הרושם שכבודן שווה לכבודה של הזונה הזאת..." )אפולודורוס נגד נאיירה, תרגום ד. גילולה(. הושקעה מחשבה גם בטכניקה הפיזית - אינטונציה והפעלת הקול, בהירות ההגייה, מחוות פנים וידיים, תנועות גוף, לבוש ומראה כללי. על דמוסתנס, גדול נואמי אתונה, סיפרו שהיה מגמגם ועל כן עסק באימונים פיזיים מפרכים כדי לשכלל את טכניקת הנאום: "...את חוסר הבהירות של לשונו וגמגומו הרחיק ותיקן מתוך ששם פסיפסים לתוך פיו ונאם נאומים בעודם בפיו. את קולו עימל מתוך שהיה מדבר כשהוא רץ או עולה במקומות תלולים, או מדקלם נאומים וחרוזי שיר בנשימה אחת. גם ראי גדול היה לו בביתו ולפניו היה מבצע את אימוניו כשהוא עומד מולו" )פלוטרכוס, חיי דמוסתנס, תרגום א. א. הלוי(. שיכלול טכניקת הרטוריקה הגיע לשיאים בהם המיומנים יכלו לשכנע באמיתותה של טענה ובהיפוכה וזה חיזק את תפישת תורת הנאום כטכניקה להולכת ההמון )ובמיוחד הנבער( שולל. לפיכך, סיים סוקרטס את נאום ההגנה בהנחיה לשופטיו ואולי לעוסקים בדין בכל דור: "עיינו-נא רק בזה, ורק על כך תנו דעתכם: אם צודקים דברי אם לאו. כי זאת סגולתו הטובה של השופט ושל הנואם - לומר את האמת". 42 בדלתיים פתוחות 43 מרץ-אפריל 2012

פני הרטוריקה המשפטית בעידן הדיגיטלי כ אנלוגי, דיגטלי ומה שביניהם ניסת האינטרנט לשימוש המוני פתחה את העידן הדיגיטלי ושינתה את המציאות של העידן האנלוגי. הרטוריקה המשפטית של עוה"ד בכתבי הטענות, בנאומיהם בביהמ"ש ובכתיבה השיפוטית - השתנתה בשל שלושה מאפיינים של העידן הדיגיטלי - מעורבות תקשורתית גדלה בהליכים משפטיים, שימוש במאגרי מידע משפטיים ודומיננטיות של מנועי החיפוש בעבודה המשפטית. בעידן האנלוגי, הרטוריקה המשפטית כוננה ועיצבה את ההליך המשפטי כחלק בלתי-נפרד, ואפילו עיקרי, בחשיבה ובעשייה המשפטית. היא לא יצגה את ההליך המשפטי בייצוג אישי פרי בחירתה של שופטת או עורכת דין יחידות, אלא בייצוג מערכתי, מסודר, היררכי - של המערכת המשפטית כולה. סימביוזה הרטוריקה המשפטית מגשימה שלוש מטרות של המערכת המשפטית: שמירה על לגיטימיות המערכת באמצעות דימוי המערכת המשפטית - ובתוכו הצד המופעי והייצוגי של המשפט בעיני הציבור - שמקנה לגיטימיות למערכת ומעורר את המוטיבציה לציית לה, לא בגין היסוד הכופה שבה, אלא בעיקר משום שהיא נתפשת כמערכת לגיטימית ולפיכך יעילה. האמצעי העיקרי להשגת תדמית לגיטימית הוא המשפט הפרוצדוראלי, שהוא חלק קטן אך עיקרי, המקנה למשפט לגיטימיות וסמכות, ומאפשר את שאר הפעילות המשפטית. חיפוש הצדק וחקר האמת. הפילוסופים היווניים והרומאים ראו את הרטוריקה בהקשר של אמת וצדק, וכיום מתממשת מטרה זו בפועל ברטוריקה המשפטית באמצעות בחירת הנרטיב, אופן חשיפת הסיפור, פנייה לקהלי יעד שונים והתאמת המסר לכל קהל יעד. המטרה השלישית היא פתרון סכסוכים. האינטרנט, מנועי החיפוש הממוחשבים ומאגרי המידע המשפטי - כלים טכנולוגיים המשפיעים על הרטוריקה המשפטית, על הייצוג המערכתי ועל מטרות הרטוריקה, איפשרו שלושה תהליכים המייצגים את העידן הדיגיטלי: המעבר ממחסור במידע לעודף מידע, הפגיעה ביכולת הנרטיבית לספר סיפורים ולהקשיב להם והעובדה שכל אחד יכול לכתוב ולייצר תכנים באינטרנט. העידן הדיגיטלי מאפשר יצירת משמעויות רטוריות מגוונות יותר, כיוון שהכתיבה והקריאה כבר אינן ליניאריות וחד-משמעיות, הקוראים והכותבים מעניקים מידת פרשנות הולכת וגדלה משל עצמם לטקסט. הנרטיב עובר שינוי כשלקורא יש השפעה על השתלשלות העלילה. השפעתם הישירה של שני שחקנים חדשים שנוספו לשיח המשפטי - כלי התקשורת והציבור - יצרה פער בין הרטוריקה המשפטית המופיעה במסגרת ההליך המשפטי הרשמי לזו המופיעה בשיח שמחוץ להליך וטשטשה את הפערים בין השיח המשפטי המקצועי לבין זה שאינו מקצועי, ובין השחקנים המקצועיים - השופטים ועורכי הדין - לבלתי מקצועיים מהבחינה המשפטית - הכתבים, העיתונאים, הפרשנים, הטוקבקיסטים, ועוד. המרחב האינסופי שמציעה הרשת לגישתי ועל פי מחקרי, שתי השפעות מרכזיות של העידן הדיגיטלי על הרטוריקה המשפטית הן המעבר לרטוריקה מ ב דל ת, רטוריקה של מילות חיפוש, שמטרתה לבדל את הטקסט המשפטי המקצועי משאר הטקסטים הזמינים לציבור ונוגעים להליך נתון; ומעבר הרטוריקה המשפטית לרטוריקה מתגוננת, הנדרשת משום שהעידן הדיגיטלי מאפשר הענשה ביתר קלות על כל "סטייה" מהפורמט הרטורי המשפטי הפורמאלי. השימוש במילות חיפוש הוא דוגמה להפיכת הרטוריקה המשפטית הדיגיטלית לרטוריקה מבדלת. מילות מפתח משמשות לחיפוש המשפטי במאגרי המידע השונים. כיוון שכמות המידע המשפטי עצומה, לסדר התוצאות חשיבות מכרעת כי לרוב בודקים רק את התוצאות הראשונות. גודש המידע יוצר תלות במאגרי המידע ובמנועי חיפוש, המסייעים באיתור המידע, בסינונו ובעריכתו. עקב כללי המשחק החדשים ייתכן שהשופטות ועורכות הדין יטו להשתמש במלים או בשיטות לקידום החומרים הרלוונטיים להן )כתבי הטענות ופסקי הדין( בין תוצאות החיפוש. זאת, למשל, ב- שיבוץ מילות מפתח מספר רב של פעמים בכתבי הטענות או בפסקי הדין. לדוגמה, שופטת הכותבת פס"ד בנושא תום לב עשויה לחזור פעמים מספר על הביטוי "תום לב" בפסה"ד, כדי שמנוע החיפוש יזהה את פסה"ד כמוביל בתחום ויציג אותו בין הראשונים בתוצאות החיפוש אחר הביטוי "תום לב". העידן הדיגיטלי יוצר ומקדם פואטיקה משפטית חדשה: לא עוד מרחב פיסי חברתי מוגן בו מתנהל השיח המשפטי אלא מרחב אינסופי; לא עוד כוח מוחלט לשחקנים המקצועיים אלא השתתפות פעילה של הציבור בעיצוב ההליכים המשפטיים, בימויים ודירוגם; ולא עוד תלות במתווכים, קרי: המערכת המשפטית, לקבלת מידע משפטי, אלא חופש מידע כמעט מוחלט, ואפשרות ליצור מידע משפטי אליו ייחשפו במידה גדולה יותר מאשר להליך המשפטי המסורתי. הרטוריקה הדיגיטלית נדרשת לשיפור המערכת המשפטית, לשיפור מאמצי השיווק שלה, למיתוגה ולהעברת מסרי השופטים. חשוב שמערכת זו תתוודע לאפשרויות העומדות בפני מלעיזיה, ותישאר עדכנית ומחוברת לקהליה החדשים - הציבור והתקשורת, ותשמור על מעמדה ויכולתה למלא את תפקידה כבעלת סמכות המעוררת יראה וציות בקרב האזרחים. *ד"ר עו"ד יניב זייד, מנכ"ל חברת "אמנות השכנוע",.www.persuasion.co.il ד"ר עו"ד יניב זייד בדלתיים פתוחות 43 מרץ-אפריל 43 2012

הסטנד-אפ שהחמצתם בהשתלמות באילת עו"ד מארק שירין הדרך, הטיסה, המזוודות, חדר האוכל במלון, הקניות, הפרררגיות, ו... איך לא - ההרצאות? רשמיםכ מכנס השתלמות עורכי הדין באילת. צחקנו בקול. יף לחזור מחופש. תחושת הרעננות, האנרגיות, הכוחות המחודשים. אין ספק שזה יחזיק עוד 10-15 דקות ונחזור לדיכאון ולשעמום. זו הייתה עוד השתלמות, או בשמה הגנרי - הוצאה מוכרת. אילת בינואר? רעיון אווילי. אבל אם זה מוכר במס, מי אנחנו שלא ניסע?! אם זה מוכר במס, ניסע גם לנופש בעזה. בעקבות השמש ביום חמישי יצאנו לנתב"ג. מה יותר חכם מלעלות על כביש 6 כדי להגיע מהר. מסכנים אלה שנוסעים בעומס של כביש החוף. 500 מטר אחרי מחלף בקעה, בנקודה שאין לך אלא לנסוע קדימה, נעצרנו בפקק. דקה אחרי זה שמעתי את ה- WAZE מודיע בקול מעצבן במיוחד - "פקק לפניך". באמת תודה. לא שמתי לב למיליון הרכבים שדוממו מנוע לפני. הייתי בטוח שהם סתם עצרו להתרעננות. נהג סמיטריילר מוכשר במיוחד הצליח לשבור שיא ולהתהפך תוך נסיעה בכביש ישר. אחרי שעה וחצי של המתנה בהן הכרתי את ברנרד מהולנד שהיה בדרך לעיר הקודש ואת מושיקו מכרמיאל שהיה בדרך לבאר שבע )מה שהופך את הפקק, לפחות מבחינתו, לברכה(, הבנתי שלטיסה כבר לא נגיע. התקשרתי לארקיע והבחור הסביר שהייתי צריך להודיע על העיכוב שעתיים לפני הטיסה. באמת חוצפה מצידי שלא התרעתי על התאונה לפני שארעה. בטיסה הבאה התפנו שני מקומות כי מישהו לא הגיע בזמן. חוצפה שאנשים לא מגיעים בזמן לטיסה... נופש בחורף בלי סקי קור כלבים בעיר השמש הנצחית. שלושה תיירים ברחוב )האמת היא שאלו מסתננים סודנים אבל אני לא רוצה להלשין(, עוד תייר רוסי עם בגד ים בצורת טרנינג עם פס בצד, שהתרחץ במים קפואים והתלונן שחם לו מדי, ובסטות שמציעות ג'אנק שאף אחד לא צריך וממילא לא ישרוד יותר מיומיים. עשינו את מסלול הטיילת. עקרונית, די דומה למסלול שעשינו 376 פעמים בביקורים קודמים. אפילו ההוא שעומד על הגשר לשווק מסעדה ומצהיר בקול "פררררגיות, סטייק אנרררריקוט" נשאר באותה פוזיציה, כמו שזכרנו ממאות ביקורים קודמים. יש מצב שהוא נדבק לריצפה לפני שנים ופשוט זועק לעזרה, אבל מרוב הריישים שיוצאים לו מהפה, אף אחד לא מבין ולא עוצר לעזור. ביום שישי צחקנו על כל הפראיירים שהלכו לקניון לערוך קניות נטולות מע"מ, אך יקרות יותר מכיכר המדינה. כאקט של מחאה מצאנו עצמנו חוזרים עם 6 חולצות, שני טרנינגים וקפוצ'ון במחיר מופקע. ניקור בהרצאות, ידע ושוקולד אחת ההרצאות, בלי לנקוב בשמות, הייתה בנושא כלים פסיכולוגיים של חקירת מומחה. כותרת מבטיחה לכאורה. המרצה, פסיכולוג שמורשה בטיפול בהיפנוזה. אני לא בטוח שההרצאה העשירה את עולמי בכל הנוגע לחקירת מומחים, אבל אני מוריד את הכובע בפני כישורי ההיפנוזה. הייתי מחוסר הכרה 10 דקות מתחילת ההרצאה. כמה אוכל...ישמור השם. ארוחת בוקר. מעמיסים שלוש צלחות, כי בינינו, מי מאיתנו לא פותח את הבוקר בבית עם כדורי בשר ופרוסת אבטיח, אבל אוכלים בביסים ממש קטנים כי זה ממש חזירי לאכול בצורה לא תרבותית. אחרי האוכל הרצאות ובין הרצאה להרצאה, הפסקת קפה ועוגה )7 טון פטיפורים ואגס אחד שלא יגידו שלא אוכלים בריא( ואח"כ נשנוש קטן והיישר לארוחת ערב, כיאה למלון ישראלי, עם שבעים מנות וחסה בצד על תקן תפאורה. לראשונה, אנשים בשדה"ת שילמו "אובר וייט" על משקל הגוף ולא על משקל המזוודות. מרוב משקל יתר במטוס, כשנחתנו, המטוס מחא כפיים ולא הנוסעים. הוא בעצמו לא האמין שזה אפשרי. מופע בשחקים בטיסה חזרה עלו איתנו כל ה"הוז אנד הוז" - אודי ואביעד, רוני סופרסטאר, דנה פרידר, טל מוסרי, משה דץ )המכווץ(, ועוד כהנה וכהנה כוכבי ערוץ הילדים. אם המטוס היה נופל, היינו פטורים לפחות 5 שנים מפסטיגלים בהעדר קאסט. מישהו, אי פעם, שם לב לעובדה ש- 30 המזוודות הראשונות שיוצאות למסוע אחרי הנחיתה, לא שייכות לאף אחד? מזוודות שכבר שנים מסתובבות בלי דורש. הן כאילו מזוודות שתפקידן לשמש להקת חימום למזוודות של הנוסעים. מזוודות שמקבלות תלוש שכר מרשות שדות התעופה בתפקיד מחמם מסוע. המזוודה שלי, איך לא, הגיעה אחרונה. לקחתי את המזוודה, נעלתי אחרי את שדה התעופה ונסענו הביתה. אחחחח...אין כמו חופש באמצע החיים. ובינינו - אין כמו בבית. 44 בדלתיים פתוחות 43 מרץ-אפריל 2012

הולך לעבודה או הולך לעבוד? האם השעות הרבות שאנו מבלים בעבודה מצדיקות אתא המחיר בתפוקה? חומר למחשבה. גדה מימי שירותי הצבאי ביחידה צפונית בתחילת שנות ה - 80 מספרת על קבוצת קצינים בדרגת אל"מ, מיחידת מטכ"ל בתל-אביב, שנהגה בבטלה שנשמרה סמויה לחלוטין בשל התחכום הרב של חבריה. הקצינים התייצבו במשרדיהם לפני 8:00 בכל בוקר ועסקו במלאכתם השגרתית. לקראת הצהריים, היו עוזבים את משרדיהם ופונים לעיסוקים פרטיים/אזרחיים, כמו קניות או סתם ישיבה לקפה עם חברים. לקראת 6:00-7:00 בערב שבו למשרדיהם והשמיעו נוכחות דרך תקשורת האינטרקום, שהייתה פופולארית מאוד באותם ימים, בקריאות: "רמ"ח דרום, האם קיבלת את המסמך ששלחתי לך אתמול"? "רמ"ח תחזוקה, האם ארגנת את המלאי כפי שסוכם"? וכך, כל ערב, ערוצי האינטרקום המסועפים במטכ"ל העבירו אמירות מיותרות שכל מטרתן הפגנת נוכחות במשרד בשעות הקטנות של הערב, ולעיתים אף מאוחר יותר. מהו סיפור ארגוני חוקרים בתחומי הארגון והניהול גילו, בשנים האחרונות, את הכוח שיש לסיפורים ארגוניים לעצב מציאות ולמסרה לדורות הבאים. איזו מציאות מעצב ומוסר הסיפור על האל"מים במטכ"ל? כנראה מציאות בתוכה מצטיירים המשרתים במטכ"ל, בתל-אביב, כבטלנים, או "כאוכלי חינם", כפי שנוהגים לכנותם ביחידות מרוחקות. בנוסף לעיצוב המציאות, או מסירתה הלאה, הסיפורים משמשים ככלי מצוין לייצוג ולשיקוף של המציאות. מה, אם כך, משקף הסיפור על 'קציני האינטרקום'? - בטלה סמויה; בזבוז משאבים כמו חשמל וטלפון; צורך להראות השקעה בעבודה; חשש להימצא במשרד )רק( בהיקף שעות סביר. כלומר, הסיפור משקף את הקושי של אלופי המשנה, וכמותם של מנהלות ומנהלים בכלל, להודות שחלק משעות העבודה שהם משקיעים הוא רק למען 'הפוזה', ליצירת רושם בלבד, רושם שבינו לתפוקה אין דבר. וגם לעורכי דין אומנם, אנשי מקצוע וחוקרים הבינו, זה מכבר, שאין בהכרח קשר חיובי בין שעות עבודה לתפוקה. מעידים על כך עובדים לא מעטים שאני פוגש בעבודת הייעוץ. למשל, עובדים מתוסכלים בהיי-טק, במשרדים ממשלתיים, בחברות פרטיות וכן, גם במשרדי עורכי דין, הטוענים 'בדלתיים סגורות' ששעות העבודה הרבות שהם משקיעים מיותרות לעיתים. הללו הבינו שהיקף השעות הגדול שהם מקדישים למקום העבודה הוא לעיתים קרובות מיותר ופוגע באפקטיביות שלהם, שוחק אותם ופוגם בשביעות רצונם מהעבודה ובכלל. עובדים אלו הבינו את מה שהמחקר האמפירי מראה זה מכבר, שתפוקה גבוהה קשורה בעיקר לניהול טוב, לארגון עבודה אפקטיבי, לתרבות ארגונית המעודדת חשיבה עצמית וצוותית ובגורמים אישיים הקשורים בהרגלי העובדים עצמם. במקום שבו הכל החל למרות התובנות, עובדים ומנהלים מתקשים למסד מסגרת של שעות עבודה סבירות. למה? משום שכולנו, כולל כותב שורות אלו, כלואים ב"כלוב הברזל" של הרציונאליות, כפי שהגדיר זאת הסוציולוג מקס וובר. כלוב שיצרנו בכוונה לבסס את עולם העבודה המודרני והשיטתי על חוקים, נהלים והסדרים, המיועדים להשיג לנו אפקטיביות ויעילות ולא על יחסים אישיים ורגשיים, כפי שהיה בתקופה הטרום מודרנית, ששיטותיה פסקו להיות יעילות. לפיכך, אנו מוצאים עצמנו כלואים בעולם עבודה, השואף לפתח שיטות ואמצעים על מנת להיות אפקטיבי ולהשיג תפוקות גבוהות. שעות עבודה רבות הן מן הסתם אמצעי אחד. המקצר את שעות העבודה, או מעדיף פנאי או משפחה על פניהן, נחשב לא נאמן לעבודה ולבוגד, או חלילה ללא מודרני ופרימיטיבי. איני מכיר אדם שירצה להיות מואשם אפילו במקצת ההאשמות הללו, ומשום כך, בלי קשר לסוגית התפוקה, אנשים מוצאים עצמם כיום מבלים יותר ויותר במקום העבודה. מי שעייפו משעות העבודה הרבות למדו את המשחק ובדומה לקצינים דלעיל, הם עסוקים, לא מעט, בייצור סיפורים על השקעתם הרבה בעבודה, כלומר במלאכת יצירת רושם שהם מתפקדים כשחקן לגיטימי ב"כלוב הברזל" בו אנו חיים. אז מה עושים? נראה שרק מעטים )איני מכיר כמותם( מסוגלים לתפקד כפורצי דרך ולהרחיב את גבולותיו של "כלוב הברזל". כלומר, בודדים מסוגלים לפנות מקום בתוך "כלוב הברזל" הזה לסיפור לפיו אפשר לקדש את הפנאי ואת המשפחה ולסיים את יום העבודה בשעות אחה"צ, ולא בשעות הערב המאוחרות, ועדיין לספק תפוקות ראויות. *ראש תוכנית מ.א. בייעוץ ארגוני, המחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה אוניברסיטת בר-אילן, המשלבת קורסים תיאורטיים לצד סדנאות וקורסים יישומיים בייעוץ ארגוני. ד"ר שמעוני פרסם מאמרים רבים בכתבי עת אקדמיים בתחום הניהול הגלובלי והפילנתרופיה החדשה בישראל. baruch.shimoni@ biu.ac.il ד"ר ברוך שמעוני* בדלתיים פתוחות 43 מרץ-אפריל 45 2012

בעריכת עו"ד יהודית קורן yehudit@gonenlaw.com מות הניזוק לאחר מתן פסק- דין מול עקרון סופיות הדיון עו"ד צבי לוטן ככלל, עקרון סופיות הדיון אינו מאפשר הבאת ראיות בערכאת ערעור, אלא במקרים נדירים וקיצוניים. 1 החריג למצב משפטי זה כיום הוא מות הניזוק לאחר מתן פסק-הדין בערכאה הראשונה ולפני מתן פס"ד חלוט בערעור. הרקע ההיסטורי 2 הדיון בעניין החל עוד בשלהי שנות ה- 60. בפרשת מחסני חמצן סירב ביהמ"ש העליון להרשות הבאת ראיה חדשה בערעור בהסתמכו על כלל סופיות הדיון )וגם על המשפט המקובל האנגלי אף שלפי סדרי הדין באנגליה הערעור מתברר ע"י שמיעה מחדש(. גם מאוחר יותר - בשנת 1971 - לא הרשה ביהמ"ש )פרשת עמיעז ) 3 להביא ראיה בדבר מות ניזוק בעת הדיון בערעור. פס"ד זה זכה לביקורת מלומדים, 4 לפיה שורת הצדק מחייבת התרת הבאה ראיה כזו. בפרשת טויטו, 5 משנת 1993, נפסקה הלכה )מפי השופט אור(, התקפה עד היום, לפיה מות הניזוק מהווה חריג לכלל סופיות הדיון, בנימוק, שעובדת המוות מביאה ל"קיעקוע בסיס חישוב הפיצויים לניזוק". נפסק, שיש להרשות ראיה בדבר מות הניזוק עד למתן פסה"ד בערעור. בפרשת הרץ )משנת 2002( 6 נפטר הניזוק זמן קצר לאחר חלוף המועד להגשת עתירה לדיון נוסף, וביהמ"ש סירב להרשות הבאת ראיה כזאת והעדיף את עקרון סופיות הדיון. לא היה שינוי בעצם הלכת טויטו. ניסיונות מאוחרים לשינוי הלכה זו )פסקי דין אטאס 7 וג'זמאווי ) 8 לא הצליחו לגרום לשינוי ההלכה. המציאות מכתיבה דיון מחודש היום, לאחר חלוף כ- 20 שנה מאז נפסקה הלכת טויטו, הגיעה השעה לדעתנו לשקול אותה שנית. על רקע העומס הנורא המוטל על מערכת בתי- המשפט יש להציב זה מול זה את עקרון סופיות הדיון, הסדר והיציבות המשפטית בחברה, מול האינטרס להגיע לתוצאה אמיתית וצודקת ע"י ביהמ"ש כל עוד העניין מתברר בפניו. טול מקרה של ניזוק, שנפטר מספר חודשים לאחר פסה"ד, לעומת ניזוק, שהוגש נגדו ערעור והוא נפטר 4 שנים לאחר מכן, בטרם ניתן פסה"ד בעניינו. הטענה העיקרית נגד הלכת טויטו היא, שלמעשה שאלת תוחלת חייו של ניזוק מוכרעת כמעט תמיד בערכאה הראשונה ע"י ביהמ"ש, לאחר שמיעת ראיות מומחים ואין שוני בקביעתו של ביהמ"ש לגבי שאלה זו יותר מאשר לגבי קביעות עתידיות אחרות לגבי הניזוק, שחלקן, מטבע הדברים, לוט בערפל בזמן מתן פסה"ד. בעניין זה יש לציין את פרשת אבישר, 9 בו סירב השופט אור להרשות הבאת ראיה נוספת בדבר פיטורי הניזוקה מעבודתה, לאחר מתן פס"ד בערכאה בדרגה הראשונה. אין מנוס, לדעתנו, מאשר קבלת ההנחה המובנית, שקביעות ביהמ"ש בערכאה הראשונה אינן סוף פסוק ומטבע הדברים הן עתידות להשתנות. מאידך גיסא, יש לזכור, כי במקרים בהם קיימים בערכאה הראשונה קשיים בהערכת התרחשויות עתידות לגבי התנהלות חיי הניזוק או בתוחלת חייו, עומד לרשות בית-המשפט כלי חשוב מאין כמוהו והוא פסיקת פיצוי עיתי. הן לגבי תאונות דרכים )ראה החוק 10 והתקנות 11 בעניין זה( והן בתחום נזקי הגוף בכלל. 12 המסקנה היא, שמות ניזוק, מקום שתוחלת חייו הוערכה מראש ע"י בימ"ש קמא, אינו שונה מכל קביעה אחרת לגבי התרחשויות עתידות. הפתרון - שימוש בתשלום עיתי השארת הלכת טויטו על כנה מעודדת ערעור אוטומטי של שני הצדדים )או למצער המבטחת( על כל פסק-דין של הדרגה הראשונה במחשבה )שלא לומר בתקווה(, שמות הניזוק יקטין לאין שיעור את סכומי פיצויי הניזוק. לדעתנו, ראוי שביהמ"ש ישתמש לעיתים תכופות יותר בכלי זה במקרים הקיצוניים והקשים להכרעה ובהם יפסוק לנפגע פיצוי על דרך של תשלום עיתי. דרך זו, של תשלום הפיצויים לתובע, נאמנה יותר למטרת הפיצויים, שהיא החזרת המצב לקדמותו, תביא לתוצאה הצודקת והתואמת ביותר למצב הניזוק בפועל ובד בבד תחסוך את הצורך בפנייה לערכאת ערעור ועריכת חישוב הפיצוי מחדש )שכן פסה"ד נתון מראש במקרים מסוימים אלו לשינוי( וגם תשמור על היציבות המשפטית. הפועל היוצא מכך גם יהיה, שהצדדים יימנעו מהגשת ערעורים מיותרים ותושג גם יעילות משפטית, שהיא הבעיה העיקרית עימה מתמודדת היום מערכת בתי המשפט בישראל. תקנה 457 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984. 1 ע"א 125/68 מחסני החמצן בע"מ נ' עזבון המנוח ברנשטיין, פ"ד כ"ב )2(, 914. 2 ע"א 515/70 משה עמיעז ואח' נ' עזבון המנוח דוד מוזס, פ"ד כ"ה )2(,17. 3 "פסיקת פיצויים לאחר שינוי נסיבות", א. ידין, הפרקליט כ"ז, חוברת ג', עמ' 306-307. 4 ע"א 597/89 טויטו ואח' נ' כמאל ואח', פ"ד מ"ז )1(, 874. 5 בש"א 3401/02 הרץ ואח' נ' עזבון המנוח מרדכי מנטל ז"ל, החלטה מיום 29.5.02 6 )פורסם במאגרי מידע "נבו"(. ע"א 5220/90 אטאס נ' שלום, פס"ד מיום 19.6.94 )פורסם ב"נבו"(. 7 ע"א 5856/05 ג'זמאווי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פס"ד מיום 12.6.08 )פורסם ב"נבו"(. 8 ע"א 724/90 אבישר נ' פייזקום )ישראל( בע"מ, פס"ד מיום 6.4.94 )פורסם ב"נבו"(. 9 10 חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה- 1975. 11 תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים )תשלומים עיתיים(, תשל"ח- 1978. 12 ע"א 2300/92 רחמים נ' בי"ח העמק ואח', פס"ד מיום 23.5.95 )פורסם ב"נבו"(. 46 בדלתיים פתוחות 43 מרץ-אפריל 2012

"יום ההרשעה" מהו יום ההרשעה לצורך הוצאת שומה על ידי רשויות מס הכנסה - יום הכרעת הדין או יום גזר הדין? עו"ד תמיר קלדרון* פקודת מס הכנסה ]נוסח חדש[, תשכ"א- 1961 )להלן: "הפקודה"( מעניקה למנהל רשות המסים, באמצעות מי שהוסמכו על ידי שר האוצר למלא אחר ביצוע הוראות הפקודה סמכויות רבות, ובכלל זה את הסמכות לאשר שומה עצמית לנישום, לדחות את שומת הנישום ולקבוע על פי מיטב שפיטתו את סכום הכנסתו של הנישום, את הניכויים, הזיכויים, הפטורים וכו', וכן להוציא לנישום צווים, לערוך חקירות וכד', והכל במגבלת המועדים הקבועים בפקודה )ראו לדוגמא: סעיפים 145 )א(, 147 )א() 1 (, 152 )ג( לפקודה(. בנוסף לסמכויות הנ"ל, הוראות סעיף 147 )א() 2 ( לפקודה, מעניקות למנהל הרשות את הסמכות לערוך כל חקירה שתיראה לו או להביא לידי חקירה כאמור, וכן ליתן כל צו שייראה לו כנגד נישום שהורשע או שהוטל עליו כופר כסף בגין עבירות שביצע, וזאת בתנאי שעשה זאת "בתוך תקופה של שנה מיום ההרשעה או מיום תשלום הכופר, לפי העניין, או עד תום התקופה הקבועה בסעיף 147 )א() 1 (, לפי המאוחר". מהו יום ההרשעה אל מול מרוץ התיישנות? לאחרונה, נדרש בית המשפט העליון לדון בפרשנות המונח "בתוך תקופה של שנה מיום ההרשעה", לצורך מרוץ ההתיישנות, במסגרתו רשאי כאמור המנהל לערוך חקירה ו/או להוציא צווים לנישום. בטרם נפרט את טענות הצדדים ופסיקת בית המשפט העליון בעניין הנדון, לשם קבלת התמונה במלואה, נציג להלן בקצירת האומר את עיקרי המקרה: ביום 23.11.08, הודו והורשעו הנישום והחברה שבבעלותו, במסגרת הסדר טיעון )בת"פ)ת"א( 4042/08(, בעבירות שיוחסו להם ע"י רשויות מס הכנסה, ובכלל זה: הכנה וקיום של פנקסי חשבונות כוזבים, מסירת תרשומת כוזבת בדו"ח, השמטת הכנסה מדו"ח לשנת 2001 ושימוש במרמה, עורמה ותחבולה, מסירת דוחות הכוללים ידיעות כוזבות במטרה להתחמק מתשלום מס, ניכוי מס תשומות בארבעה מקרים מבלי שיש לגבי כך מסמך כנדרש בסעיף 38 לחוק המע"מ ובשימוש במרמה ותחבולה במטרה להתחמק מתשלום מס. ביום 8.3.09 ניתן גזר הדין כנגד הנישום בגין העבירות בהן הודה, במסגרתו הושת עליו עונש של שישה חודשי מאסר בפועל, אשר ירוצו בעבודות שירות, מאסר מותנה וכן קנס כספי. ביום 8.3.10 )בדיוק שנה ממועד מתן גזר הדין ו - 470 יום ממועד ההרשעה(, עשה מנהל הרשות - פקיד השומה - שימוש בסמכותו מכוח סעיף 147 )א() 2 ( לפקודה, והוציא לנישום צו שומה חדש לשנת המס בה הוא הורשע - 2001. הנישום ערער לבית המשפט המחוזי בת"א על החלטת פקיד השומה להוציא צו שומה חדש )ע"מ 44594-01-10(, וביקש לקבל את ערעורו על הסף בטענה כי הפירוש הנכון והראוי למונח "יום ההרשעה" הינו יום הכרעת הדין, ולפיכך צו השומה, אשר הוצא 105 יום לאחר המועד החוקי, הינו בטל מעיקרו. ביהמ"ש המחוזי דחה את טענות הנישום בקובעו כי יש להעדיף את פרשנותו של פקיד השומה למונח "יום ההרשעה" ולראותו כיום גזר הדין ולא כיום הכרעת הדין. משכך, צו השומה הוצא במועד הקבוע בפקודה. המחלוקת על החלטת ביהמ"ש המחוזי, הגיש הנישום בקשה למתן רשות ערעור לבית המשפט העליון )רע"א 8251/10 פלוני נ' פקיד שומה תל אביב )פסק דין מיום - 07.12.2011 פורסם באתר "נבו"(. השאלה שעמדה בגדר המחלוקת הייתה כאמור - האם יש לפרש את "יום ההרשעה" כיום גזר הדין, כפי שהכריע ביהמ"ש המחוזי וכך טענה המדינה או שמא יש לפרשו כיום הכרעת הדין, כפי שטוען הנישום? פקיד השומה טען כי יש לפרש את המונח "יום ההרשעה" כיום גזר הדין, וזאת לאור העובדה כי תכליתו של סעיף 147 לפקודה הינה מניעת השתמטות של נישומים מנטל המס החל עליהם ולכן, סמכותו מכוח הסעיף הינה רחבה, וכאשר מורשע נישום בעבירות מס, יש לבחון מחדש שומות סגורות לצורך גביית המס שבחסר. כמו כן, הוסיף פקיד השומה והצדיק את פרשנותו בטענה כי "יום תשלום הכופר" )המופיע באותו הסעיף כמועד חלופי( הינו מועד מקביל ליום גזר הדין ועל כן, יש להקפיד על הרמוניה חקיקתית ולפרש גם את "יום ההרשעה" כיום גזר הדין. מנגד, הנישום שטח את הצדקותיו לפירוש המונח "יום ההרשעה" כיום הכרעת הדין, בציינו כי לשון החוק ותכליתו תומכות בעמדתו )ובכלל זה, החב"ק- הפרשנות לפקודת מס הכנסה(, וכן כי הרציונל אשר עמד ביסוד תיקון 114 לפקודה, המתייחס גם לסעיף 147 לפקודה, הינו ריסון ויצירת איזונים ובלמים בסמכות המנהל, שהייתה כמעט בלתי מוגבלת, כמו גם הטבה עם הנישום. על כן, אין לראות בסמכות פקיד השומה לפתוח שומות סגורות כסמכות בלתי מוגבלת, ויש לתת משקל נכבד לעקרונות כגון: סופיות הדיון והסתמכות הנישום על גמר הליכי השומה כנגדו, אשר יאבדו מערכם באם תתקבל עמדתו של פקיד השומה. נוסף, טען הנישום כי אין להשלים עם עמדת בית המשפט המחוזי אשר קבע כי נישום שהורשע הנו נישום חסר תום לב, ועל כן אין הוא יכול לטעון להסתמכות באשר לגמר הליכי השומה כנגדו, שהרי לית מאן דפליג כי פירוש כזה מרוקן מתוכן את מגבלת הזמן הקבועה בסעיף. ההכרעה בית המשפט העליון, בבואו להכריע בשאלה הפרשנית העומדת בפניו, יצא תחילה מנקודת הנחה כי סמכותו של פקיד השומה מוגבלת בזמן - שנה מיום ההרשעה, ואין הוא יכול להוציא צו לנישום בכל עת שיחפוץ עקב הרשעתו בעבירות המנויות בסעיף 147 לפקודה. לצורך כך הסתמך בית המשפט על פסיקה ענפה, בה נקבע כי נישום רשאי להסתמך על שומה שהפכה לסופית, ואילו פתיחת שומה מחדש על ידי הנציב תעשה אך ורק משיקולים ומאינטרסים ציבוריים שיצדיקו פגיעה בהסתמכות זו. בית המשפט העליון קבע כי הפרשנות המילולית של לשון החוק בדלתיים פתוחות 43 מרץ-אפריל 47 2012

מתיישבת ותואמת יותר עם הפרשנות המוצעת ע"י ב"כ הנישום, וכי לא יכול להיות חולק שההרשעה מתבצעת בשלב הכרעת הדין ולא בשלב גזר הדין. על אף קביעתו של בית המשפט העליון כי לשון החוק ברורה, ביקש הוא לבחון גם את הפרשנות התכליתית של הסעיף, בקובעו כי ישנו קושי רב לפרש את המונח "יום ההרשעה" כיום גזר הדין וזאת בייחוד לאור העובדה כי הרשעתו של הנישום בהכרעת הדין, היא המצדיקה לפעול לתיקון השומה ולקביעת שומת אמת, וכי אין כל נפקות לעניין זה באם נגזרה על הנישום תקופת מאסר כלשהי. עוד הוסיף בית המשפט כי אמנם המחוקק העניק לפקיד השומה סמכות לפתוח שומות סגורות של נישומים חסרי תום לב שהורשעו בדין, אך יש לעשות שימוש בסמכות זו במשורה ובמגבלת הזמן הקבוע בפקודה. עקרון סופיות הדיון לסיום, קבע בית המשפט העליון כי יש לאמץ את פרשנות ב"כ הנישום, הן היות והיא מתיישבת עם לשון החוק, והן משום שהיא משקפת את האיזון הראוי בין סמכות פקיד השומה לפתוח שומות סגורות לבין סופיות הדיון והסתמכות הנישום באשר לגמר הליכי השומה כנגדו. לפיכך, הורה בית המשפט העליון על ביטול החלטת בית המשפט המחוזי, קיבל את בקשת רשות הערעור ואת הערעור וכפועל יוצא מכך, קבע כי השומה מושא הדיון הוצאה שלא כדין, הואיל והוצאה למעלה משנה מיום ההרשעה, קרי יום מתן הכרעת הדין. בסיום רשימה זו איננו יכולים שלא לציין כי פסק דינו של בית המשפט העליון מהווה חלק ממגמה הניכרת בפסיקה, בעת האחרונה, לפיה יש ליתן את מלוא המשקל ללשון החוק ולתכלית החקיקה ולפרש את הוראות הדין באופן מצומצם, בכל הקשור להפעלת הסמכויות של רשויות המס, בראי לוחות הזמנים שקבע להן המחוקק לצורך הפעלתן, ובכך להגשים את עיקרון סופיות הדיון והסתמכות הנישום לגמר הליכי השומה כנגדו ]ראו, למשל, ע"א 5954/04 פקיד שומה ירושלים נ' משה סמי ואיקפוד בע"מ )פורסם באתר "נבו"( ופסק הדין שניתן בדיון הנוסף 3993/07 פקיד שומה ירושלים נ' איקפוד בע"מ ומשה סמי )מיום - 14.7.11 פורסם באתר "נבו"([. *שותף במשרד עורכי הדין דורון, טיקוצקי, צדרבוים, עמיר, מזרחי אשר ייצג את הנישום נשוא הרשימה. דלתות מסתובבות גברים קדימה ונשים אחורנית - הפרדה בחסות המשפט ד"ר נויה רימלט* בדיוק לפני שנה ניתן פסק דין בג"ץ בעניין רגן, 1 העוסק בהפרדה המגדרית באוטובוסים ומנחה את משרד התחבורה כיצד לנהוג בסוגיה. פסה"ד לא זכה להתעניינות ציבורית אך, לאחרונה, התעורר דיון ציבורי עם הדיווחים הרבים על הדרת נשים. כחלק מכך, הופנתה אצבע מאשימה כלפי הציבור החרדי, ולגורמים קיצוניים בתוכו, כאחראים למציאות המטרידה, שבה נוהגת הפרדה בין נשים לגברים בעשרות קווי תחבורה ציבורית בישראל. בלהט הדיון נשכחה, למרבה הצער, העובדה שההפרדה אינה נוצרת סתם ושאף קבוצה קיצונית אינה יכולה לשנות את פני התחבורה הציבורית ללא סיוע מוסדי-משפטי. ברשימה זו אני מבקשת, אפוא, להסביר מדוע ראויה פרשת ההפרדה באוטובוסים לדיון ציבורי מורכב, הבוחן באופן ביקורתי את תרומתן של רשויות השלטון ובמיוחד משרד התחבורה וביהמ"ש העליון ליצירת התשתית והתנאים שבלעדיהן לא היתה תופעת ההפרדה מגיעה למימדיה הנוכחיים. עיון בפסה"ד - על מה שיש בו ובעיקר מה שנעדר ממנו, יבהיר כיצד התאפשרה ההפרדה הלכה למעשה. יסודות ההסדר פסה"ד בעניין רגן ניתן במענה לעתירה לבג"ץ שהגישו המרכז לפלורליזם יהודי )כיום המרכז הרפורמי לדת ומדינה( ונשים שחוו אלימות מילולית ופיסית בקווי אוטובוס, שבהם נוהגת הפרדה בין נשים לגברים מזה עשור שנים. הקווים סומנו על ידי אגד כקווי מהדרין וככאלה, יוחד בהם החלק הקדמי של האוטובוס לגברים והחלק האחורי לנשים. הנוסעות בקווים הללו נדרשו לעלות מהדלת האחורית, תוך שהן מותירות את הדלת הקדמית לשימוש נוסעים גברים. פסה"ד קבע שלא ניתן יהיה לכפות על נשים לעלות מן הדלת האחורית ולשבת בחלקו האחורי של האוטובוס, וכי כל הסדר מוכוון או כופה הפרדה בין נשים לגברים בתחבורה ציבורית הוא בלתי חוקי. עם זאת, ביהמ"ש העליון הבהיר כי יש להתחשב ברצון המבקשים "לשמור על תפיסתם התרבותית-דתית", ולכן יש לקיים בקווים אלה "הפרדה וולונטרית". על פי המתווה, שנקבע בפסה"ד, ההסדר נועד לאפשר לגברים )החפצים בכך( לשבת בחלקו הקדמי של האוטובוס ולנשים )החפצות בכך( לשבת בחלקו האחורי. מה שנועד להקל על יישומו בפועל, הוא המשך פתיחתה הרשמית של הדלת האחורית לעליית נוסעות. עם זאת, כיום מתברר כי במבחן התוצאה לא השיג פסה"ד את מטרתו המוצהרת - הגנה על חופש הבחירה של כולם. למעשה, ההיפך הוא הנכון. ממכתב ששלח המרכז הרפורמי לדת ומדינה לשר התחבורה, בימים אלה, מתברר כי מתוך 104 נסיעות מבחן שביצעו נציגי המרכז בקווי ההפרדה, מאז מתן פסה"ד, ב- 67 מקרים, נתבקשו נשים לשבת בחלק האחורי או לעלות מהדלת האחורית. ב- 23 נסיעות הופעלה אלימות מילולית קשה כלפי נשים או שנהגי האוטובוס ניסו לאכוף באופן אקטיבי את ההפרדה. חיזוק וגיבוי לנתונים נמצאו בכתבות רבות שפורסמו בעת האחרונה, שדיווחו על הטרדה ופגיעה בנשים, שביקשו לממש את זכותן לשבת בקדמת האוטובוס. משמע, בניגוד לחזון "ההפרדה הוולונטרית" העומד במרכזו של 48 בדלתיים פתוחות 43 מרץ-אפריל 2012

פסה"ד, בפועל, ממשיכים להתקיים לא מעט אירועים של הפרדה כפויה. לקרוא את כל התמונה מדוע כשל חזון ההפרדה הוולונטרית, שניסה לקדם פסה"ד בעניין רגן? לטעמי, התשובה טמונה בפסה"ד ובהנחות היסוד עליהן הוא נסמך. עיון בפסה"ד מגלה כי הוא מתבסס על הנחה מרכזית שההפרדה המגדרית הינה צורך אותנטי של חלקים ניכרים מהציבור החרדי. עם זאת, ניתוח האופן שבו צמחה והתבססה ההפרדה המגדרית במרחב הציבורי מטיל ספק ממשי בתוקף ההנחה. ההפרדה באוטובוסים היא תופעה חדשה יחסית - עד סוף שנות התשעים לא התקיימה כל הפרדה בקווי תחבורה ציבורית המשרתים את הציבור החרדי וזה לא מנע מציבור זה להשתמש בתחבורה ציבורית, באופן תדיר ועל בסיס יומיומי. יתרה מזו, סקר ממוקד, שביצעה "אגד" גילה כי רוב הציבור החרדי, ובמיוחד נשים, התנגד לרעיון של הנהגת הפרדה בקווי התחבורה הציבורית. מי שתמכו בקידום חזון ההפרדה המגדרית באוטובוסים באותן שנים, ועשו מאמצים ניכרים לכפות חזון זה על הקהילה, היו קומץ עסקנים חרדים, בעיקר מחסידות גור. כשיש רצון תמצא הדרך כיצד קרה שבתוך עשור הצליחו מי שהיו במקור מיעוט שולי בתוך הקהילה להפוך את חזון ההפרדה לפרקטיקה הנוהגת בעשרות קווי תחבורה ציבורית? המחקר שלי מגלה כי התשובה לשאלה זו טמונה באופן שבו הצליחו אותם עסקנים לרתום את חברות התחבורה הציבורית ובראשן "אגד" ואחר כך את משרד התחבורה, לקידום רעיון ההפרדה. נקודת הציון המשמעותית ביותר היא הקמת ועדת לנגנטל ב- 1997 על ידי שר התחבורה דאז. הוועדה מונתה לבחון אפשרות להנהגה רשמית של הסדרי הפרדה בתחבורה ציבורית. חברות התחבורה הציבורית "דן" ו"אגד" עם נציגים מסוימים מהציבור החרדי, דחפו להקמת הוועדה והם אף היוו רוב בקרב חבריה. לפיכך, אין זה מפתיע שהמלצות הוועדה היו להניח בסיס רשמי לקידום הסדרי הפרדה בתחבורה הציבורית. ספציפית המליצה וועדת לנגנטל על מתווה בן שלושה נדבכים - הראשון - שבקווי נסיעה המשרתים אוכלוסייה חרדית הדלת האחורית תיפתח לעליית נשים; הנדבך השני - מי שידאג לאכיפת ההסדר יהיה הציבור החרדי עצמו, שיתארגן באופן התנדבותי וישכנע את המשתמשים להפריד בין גברים לנשים בהסדרי עלייה לאוטובוס ובהסדרי ישיבה בתוכו; הנדבך השלישי של ההסדר נגע לשילוט וההמלצה הייתה לסמן את האוטובוסים הרלוונטיים בשלט "מהדרין". שר התחבורה אימץ את המלצות הוועדה כלשונן. מייד לאחר אימוץ המסקנות הוגשה עתירה לבג"ץ מטעם שדולת הנשים כנגד שר התחבורה. בעתירה נטען כי אין זה ברור כלל שהייתה הצדקה עניינית להקמת ועדת לנגנטל, לאור הנתונים מאותה עת, שהצביעו על שימוש תדיר ורחב היקף של האוכלוסייה החרדית בתחבורה ציבורית ללא כל הפרדה בין נשים לגברים. עוד נטען כי בקרב חברי ועדת לנגנטל לא נכללו גורמים העשויים להיפגע מהסדרי ההפרדה באוטובוסים ולמעשה, נכללו בוועדה רק גורמים שלהם עניין בקידום הסדרים אלו. העתירה הצביעה גם על הבעייתיות הרבה שבמתן סמכויות אכיפה ל"מתנדבים" מקרב הציבורי החרדי, לפעול לקידום הסדרי הפרדה באוטובוסים, במיוחד כשמדובר בשירות ציבורי מובהק. בהודעה מטעם שר התחבורה, שהוגשה במענה לעתירה, התבקש ביהמ"ש לדחות את העתירה על הסף בשל העדר עילה להתערבותו בהסדר, שהוצג כהסדר "וולונטרי...המקובל על הציבור המסוים של הנוסעים". נטען כי "אנשי הציבור החרדי, באורח התנדבותי, פועלים לשכנוע ציבור המשתמשים לעשיית השימוש הנפרד". 2 ביהמ"ש העליון שוכנע, ככל הנראה, והדיון הראשון בעתירה, שהתקיים כשנתיים לאחר הגשתה, הסתיים בכך שהעותרת נאלצה למשוך את עתירתה, בהמלצת שופטי ההרכב, מבלי שניתן אפילו צו על תנאי בפרשה ומבלי שהתקיים דיון בעתירה לגופה. 3 בכך ניתן הכשר משפטי לאימוצן ויישומן של המלצות אלה בתחבורה הציבורית. שחר של מציאות חדשה מכאן ההתפתחות הייתה מהירה. בחסות ההכשר המוסדי והמשפטי, החלו חברות התחבורה הציבורית, ובעיקר "אגד", להפעיל קווי מהדרין. הקווים נפתחו בתיאום עם עסקני מהדרין שהנפיקו עבור "אגד" כללי התנהגות מחייבים בקווים אלה והפעילו לחץ על ציבור הנוסעים החרדי לציית לכללים. המנגנון היה אפקטיבי, בין היתר, משום ש"אגד" פתחה את הדלת האחורית לעליית נוסעות, הכשירה במיוחד נהגים חרדים לקווים אלו, ונתנה, בהיתר משרד התחבורה ובג"ץ, חופש פעולה ל"מתנדבים" החרדים באכיפת ההסדר. אם כן, פתיחת הדלת האחורית, סימון הקו כקו מהדרין, מתן היתר לסדרנים מטעם עצמם לכפות הפרדה באוטובוס ללא התערבות של הנהג ולעיתים אף בעידודו - נתנו כלים הכרחיים בידי מצדדי ההפרדה לקידום מציאות חדשה של הפרדה, בעשרות קווים שונים של תחבורה ציבורית. על פניו נראה, אפוא, כי יותר משמשרד התחבורה ו"אגד" התאימו עצמם למציאות משתנה בתרבות הנסיעה של הציבור החרדי, נאלץ הציבור הזה, או חלק ממנו, להתאים עצמו לשינויים בתנאי הנסיעה שנכפו עליו. ביהמ"ש העליון, שנדרש בפעם השנייה לסוגית ההפרדה בבג"ץ רגן, כשל לטעמי לראות את ההקשר המורכב הזה, שכחלק ממנו התפתחה ההפרדה באוטובוסים ומכאן הבעייתיות הרבה במסקנתו הסופית, שבמרכזה הניסיון להחליף את המציאות הקיימת של הפרדה כופה בחזון של "הפרדה וולונטרית". בימים אלה נדרש שר התחבורה להעריך מחדש את המדיניות הקיימת בעניין ההפרדה באוטובוסים. בית המשפט העליון קבע בעניין רגן כי מדיניות הדלת האחורית תעמוד על כנה שנה ולאחריה תיבחן מחדש. דומה, שהסיפור המורכב בנוגע להתפתחותה של ההפרדה באוטובוסים - זה שלא סופר במלואו בפסה"ד האחרון - מחייב, לכל הפחות, להורות על סגירתה של הדלת האחורית ומייד. * מרצה בכירה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. רשימה זו מתבססת על מחקר מקיף בנושא ההפרדה באוטובוסים: נויה רימלט, "המשפט כסוכן של רב תרבותיות: על אוטופיה ומציאות בפרשת ההפרדה באוטובוסים" )צפוי להתפרסם במשפטים מב) 3 ( 2012(. 1. בג"ץ 746/07 רגן נ' משרד התחבורה, פדאור 11)2( 849, )להלן: עניין רגן(. 2 הודעה מטעם פרקליטות המדינה מיום 2.5.1999. 3 בג"ץ 5079/97 שדולת הנשים נ' שר התחבורה )לא פורסם, 5.5.1999(. בדלתיים פתוחות 43 מרץ-אפריל 49 2012

פקידי האוצר שוכחים כי הכספים שבידיהם, אלו שהם מחשיבים כקניינם, הם הכספים שלי ושלך, כספי מיסים ששילמנו בעבור עמל כפינו: מס הכנסה, מע"מ, מס בריאות, מיסים ישירים ועקיפים המרוקנים כמעט שני שלישים מנכסינו נתיני הגביר ממשרד האוצר ב יקשו שאכתוב על פסה"ד של בג"ץ בעניין חוק האזרחות. לפני מספר שבועות חזרתי ממיאנמר, היא בורמה, הנתונה במשטר של דיקטטורה צבאית. ביקרתי, בין היתר, ליד בית כלת פרס נובל לשלום אונג סן סו צ'י, מנהיגת האופוזיציה הנתונה זה שנים במאסר בית, ועלתה במוחי מחשבה אפיקורסית - על המשמעות של היותנו אזרחים במדינה דמוקרטית לכאורה. לאחר התאקלמות מחודשת וקצרה למערכת היחסים שבין השלטון במדינתנו לאזרחי המדינה, הגעתי למסקנה מעציבה, שמילות ההמנון הלאומי "להיות עם חופשי בארצנו" אולי מביעות חופש משלטון זר אך, למעשה, אנו האזרחים החלפנו את הגביר, שתחת מגפיו חיו אבותינו בגולה, בגביר פקידותי תוצרת הארץ, עריץ יותר ושרירותי לא פחות. מחשבות נוגות על ערך הדמוקרטיה ומשל עצבני על האופן שבו מנוהלים תקציבים במדינה בארץ הדימיון איפה הכסף? אחרי שהמחאה החברתית קפאה והתנדפה ברוח החורף הקרה, אתה יושב לדיון מול פקידי האוצר, ונדהם. חבורת כלכלנים צעירים, דעתניים וכוחניים, העושים תקופת הכשרה והרצה טרם קבלת משרות שמנות אצל האוליגרכיה הישראלית, זו שרכשה מקודמיהם של אותם פקידים את נכסי המדינה בנזיד עדשים, ואף לקחה לשם כך הלוואות מקרנות הפנסיה שלנו - מתייחסת אליך כאל נתין חסר זכויות, חגב המטריד את מנוחתה. פקידי האוצר שוכחים כי הכספים שבידיהם, אלו שהם מחשיבים כקניינם, הם הכספים שלי ושלך, כספי מיסים ששילמנו בעבור עמל כפינו: מס הכנסה, מע"מ, מס בריאות, מיסים ישירים ועקיפים המרוקנים כמעט שני שלישים מנכסינו. אנחנו והם כאילו שותפים, אבל בשותפות הזו אנחנו דואגים להכנסות, והם בלבד מחליטים אם וכמה שירותים נקבל בתמורה, ואפילו לשרים ולחה"כ, שכאילו בחרנו לייצג אותנו, אין השפעה עליהם. והדרש? מספרים לנו שתקציב המדינה הוא כמו תקציב משפחתי, אבל במשפחה הזו בני המשפחה עובדים קשה ואת שכרם נותנים לגביר, המחלק שלמונים למי שהוא חפץ ביקרו. הנתינה שלו היא תמיד לפנים משורת הדין, ואתה, האזרח, צריך לנשק את היד המעניקה להודות למזלך ולשתוק. לא מאמינים? אז הנה סיפור דמיוני, שהקשר בינו למציאות אינו מיקרי בהחלט. במדינה הדמיונית "רוריטניה" )זו מהקורס למשפט בינלאומי( חוקק הפרלמנט חוק המחייב את הממשלה לשלם לרשויות המקומיות אחוז מסוים מתקבולים שהיא מקבלת מעסקאות שהיא עושה בקרקעות המדינה, וזאת כדי שלרשויות יהיו אמצעים כספיים לעבודות פיתוח באותן קרקעות לטובת תושביהן, שהם, לגמרי לא במקרה, אזרחי רוריטניה. פקידי משרד האוצר ברוריטניה בזים לפוליטיקאים, ובמיוחד לראשי הרשויות נבחרי הציבור הנחשבים בעיניהם למושחתים ו/או לחסרי יכולת. לכן הם אינם מעבירים להם את הכספים המגיעים להם עפ"י חוק, ואפילו מסתירים מהם מידע על העסקאות המזכות. כשהרשויות המקומיות ברוריטניה נקלעות למצוקה כספית, עולים ראשיהן לבירה לחלות את פני פקידי האוצר, ולאחר תחינות ובקשות נעתרים הפקידים וזורקים להם עצם, ועוד מתנים איתם תנאים משפילים כתנאי לקבלתה. יום אחד, שוכרים ראשי הרשויות שירותים של עורכי דין ורואי חשבון ומגישים נגד ממשלת רוריטניה תביעה לתשלום הכספים המגיעים להם. אחרי עשר שנות דיונים פוסק ביהמ"ש המחוזי ברוריטניה שעל הממשלה לשלם לרשויות המקומיות כשני מיליארד שקל רוריטני חדש. פקידי האוצר מסרבים לקבל עליהם את הדין, שכן אם ישלמו לרשויות את הכספים המגיעים להן כדין, תיפסקנה הזחילות והתחינות של ראשיהן, שהיו מקור כוחם עד כה. לכן, הם מערערים על פסה"ד בפני ביהמ"ש העליון ומקבלים גם עיכוב ביצוע של פסה"ד בנימוק שהרשויות המורעבות יאכלו את הכספים ולא יוכלו חס וחלילה להשיבם, אם יתקבל הערעור. וכך נמשך המצב שבו עיני הרשויות כלות, אך ביהמ"ש של רוריטניה עסוק בענייני חוק האזרחות ואין לו פנאי לדון במצוקת הרשויות. באחד הדיונים, במסגרת הליכי הערעור, לא משל אחד מראשי הרשויות ברוחו והביע זעמו על עריצות הפקידים. בתגובה אמר לו פקיד האוצר: "איך לא תבוש! אתה שוכח שאני נתתי לך כספים כדי לבנות בעירך את פרויקט המטרונית?!" קם הילד הקטן מהסיפור על בגדי המלך החדשים ושאל את הגביר מהאוצר: "את הכספים של אבא שלך נתת לראש העיר?! או את כספי האזרחים, משלמי המיסים לאוצר המדינה?! האם לאזרחים לא מגיע, בזכות ולא בחסד, כספים להבטחת שירותי תחבורה ציבורית מודרנית?!" ובחזרה למציאות חיינו העגומה. אם זו דמוקרטיה, כשפקיד ממונה שולט על חיינו ועושה בכספינו כעולה על רוחו, כשהוא מחזיק בידיו את כספי המיסים שלנו כאילו היו קניינו הפרטי, וכשרוצה הוא מחלק לנו כספי חלוקה כאילו היו נדבות לעניים, איזו משמעות יש לעובדה שפעם בכמה שנים מתרחש במקומותינו משחק דמוקרטי של כאילו?! אם זו האזרחות אליה נושאים את עיניהם העותרים לבג"ץ, ההפסד בסופו של דבר אינו גדול... FINAL OFFER עו"ד עפר אטיאס 50 בדלתיים פתוחות 43 מרץ-אפריל 2012

Ú ÂÂÁ ÂÈ ÂÙ ÂÎ Ú Â www.medexpert.co.il Ò È ÓÂÈ Cardiomedix Ï È ÏÈ ÂÓ Ò È ÓÂÈ Á ËÙ Ó ÈÎ ˆÏ ÌÈÈ ÂÙ ÌÈ Â È Ô Ó ÔÈ ÈÎ ÂÚÏ ÙÒÓ ÂÈ ÂÙ ÂÎ Ú Â Ú ÂÂÁ ÈÎ ˆÏ ÂÈ ÂÙ Ú ÂÂÁ Ô Ó ÌÈÁÓ Ó Âapple Ó ÒappleÎ ÒÓÓ ÂËÙ ÈÓÂ Ï ÁÂËÈ ËÙ Ó È Â Á Ó ÈÒappleÙ Âapple ÌÈÁÂËÈ ÔÂÁË Æ ÂÒÙ ËÂ٠  ˆ ÌÈÎ ÂÁÈË Ï È ÂÙ ÊÎ Ó ÂappleÏ ÂÚÈ Í ÂˆÏ ÂÈ ÂÙ Ú ÂÂÁ appleî ÌÈ ÙÂ È ÈÎ È Ú Æ ÂÙ ÈÓÂÁ ÏÎ È ÂÙ ÆËÙ Ó È ÈÓÚ ÏÂÎÈ ÈÏÚ ı Æ Â Ú ÂÎ Ô Â Â ÂÈÂÎapple ÌÂÁ ÂÈ ÂÙ Ú ÂÂÁ ÌÈÏÂÓ Â ÌÈȈÈÙÏ Ì Á ÙÂ È Ú Â ÎÊ È Â È ˆ Ú Â Â Ï ÁÂËÈ Â ÁÓ ÆÁÂËÈ Ï Â Ï È ÂÙ Â ˆÓ ÁËÂ Ó Ï Î Ú ÏÏÂÎ È ÈÂÙˆ ÂÎapple Â Î Ú ÂÏÚ Â ÒÙ ÂÓ ÎÂ Ú ÌÈÎ Âapple ÌÈappleÂÎÈÒ Æ ÎÂÓapple ÌÈ ÌÈÓÂÁ ÌÈÏÏÂÎ ÂappleÂ Ù Ú Ï ÂÙÈ Á Úˆ Ó ÂÏÁÓ Â Ú Âapple ÌÈ ÈÒÚÓ ÂappleÏ appleè Ï ÈÊÓ Ï ÌÈ ÓÂÁÏ ÈÎ ˆ Â Î Â Â Ú ÂÎ Ô Â Ú ÂÁÈË Æ Êapple È È Á  ÌÂ È ÂÈÂÏÚ ÌÈappleÓapple Ì ÈÏÚ ÌÈ ÙÂ Ï ÙÒÓ Ò È ÓÂÈ Ï ÔÂÈÒapple ÈÏÚ ÌappleÈ ı ÌÈÁÓÂÓ ÌÈ Ù ËÈÓ ÆÈ ÂÒÚ È ÂÙ ÌÂÁ ÂÈ ÂÙ ÂÎ Ú Â Ú ÂÂÁ ± μμμ ππμ ßÏË ÌÎ Â Ï ÂÓÚÏ ÁÓ apple π Ò Ù π μ μ ÔÂÙÏË Æ Â ÈÓ ÍÏÓ ÏÂ ß ËÙ Ó ÂÓ È

עו"ד? שופט? פרקליט? סימן שאתה ב"מבטחים החדשה"! הסכמים מיוחדים לעו"ד, שופטים ופרקליטים במנורה מבטחים פנסיה. הידעת? במבטחים החדשה תוכל לבחור מבין ארבעה מסלולי הטבות ייחודיים לצרכיך! מנורה מבטחים מומחים שאפשר לסמוך עליהם מבטחים החדשה, קרן הפנסיה הגדולה והיציבה בישראל עם נתח שוק של 37%: כ- 830,000 מבוטחים כ- 20,000 חברות ועסקים הון צבור של כ- 37 מיליארד 9 סניפי שירות ברחבי הארץ אתר אינטרנט מתקדם מרכז קשרי לקוחות קו ייחודי לעו"ד: www.menoramivt.co.il shivuk@newmivt.co.il 03-7552406 * האמור אינו מהווה תחליף לייעוץ או חוות דעת באשר לכדאיות ההשקעה או החיסכון הפנסיוני. * האמור לעיל בלשון זכר מתייחס גם ללשון נקבה.